ב-UBS אופטימיים לקראת הדו"חות: "מרבית החברות הישראליות ידווחו על תוצאות טובות"

מאידך, האנליסטים רוני בירון ודארן שואו של ענקית ההשקעות, צופים כי חלק מהחברות ידווחו על תוצאות חלשות. להלן הפירוט
שהם לוי |

מרבית החברות הישראליות תדווחנה על תוצאותיהן במהלך אמצע-סוף מרץ. ב-UBS יוצאים היום בסקירה אופטימית לגבי התוצאות של מרבית החברות הישראליות. מנגד, האנליסטים דארן שואו ורוני בירון צופים כי בנק הפועלים מכתשים וריטליקס יציגו דו"חות חלשים.

כמו כן, מדגישים שבהינתן ההאטה החריפה מארה"ב והשקל החזק צפי החברות לגבי ילקח על ידי הגורמים בשוק בכובד ראש.

בעתות של משבר בשווקים העולמיים ובעיות הסאב-פריים אומרים ב-UBS כי המשק הישראלי דפנסיבי לשאר השווקים. בקרב המניות היותר דפסיביות מציינים האנליסטים את טבע, כימיקלים לישראל, אפריקה ומזרחי-טפחות.

בזק – המלצת נייטרלי: מחיר יעד של 7 שקל למניה

אנחנו מאמינים כי המשקיעים יתמקדו בהצהרות ההנהלה שניתנו במסגרת יום המשקיעים שערכה החברה. ב-UBS מאמינים שבזק תוסיף בטרנד שהחל במהלך הרבעון השלישי של השנה - הקווים הנייחים ימשיכו לאבד מנתח השוק ופלפון מצידה תחזיק בנתח שוק של 28%. מנגד, שולי הרווח של חברת הבת הסלולרית עלולים להיפגע כתוצאה מהוצאות השיווק שנכפו עליה בשל ניידות המספרים.

באשר לחברת הבת YES, מעריכים בבנק הגדול באירופה מבחינת שווי הנכסים, כי הפרעות הקליטה בחודשי הקיץ מביאות לפיצויים גבוהים עבור הלקוחות. כמו כן ב-UBS רואים בשלילה את ההצהרות האחרונות של משרד התקשורת להגברת התחרות בענף התקשורת, כך אומרים היום האנליסטים דארן שואו ואלכס ריט.

מכתשים אגן בהמלמצת "קנייה": מחיר יעד של 37 שקל

התוצאות של ענקית האגרוכימיה הישראלית יפורסמו ביום רביעי השבוע. החברה מצידה כבר סיפקה את התוצאות המקדמיות: ההכנסות ינועו בטווח של 465 ל-485 מיליון דולר, הרווח הנקי ינוע בין 14 ל-20 מיליון דולר.

בבנק האירופאי מעריכים כי הנושא המרכזי בועדת המשקיעים שהחברה עורכת ביום רביעי הקרוב תהיה על נושא שולי הרווח ברבעון הראשון של 2008. כמו כן יכולת החברה להעלות את המחירים כלפי החלקאים, כך אומר היום האנליסט רוני בירון.

אלביט מערכות בהמלצת "נייטרלי": מחיר יעד של 63 דולר

אלביט מערכות תדווח על תוצאותיה ביום שלישי הקרוב. ההערכות של האנליסטים ב-UBS הן להכנסות של 605 מיליון דולר, שולי הרווח התפעולי יהיו כ-6.9%. לפיכך הרווח הנקי יעמוד על 30.1 מיליון דולר, המשקף רווח של 0.71 דולר למניה. כמו כן מציינים לטובה את צבר ההזמנות וההכנסות שמוסיפים להוות משענת נוחה עבור החברה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון בנק ישראל
צילום: World economic forum

מתי הריבית תתחיל לרדת?

הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות? 

רן קידר |

בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.      


אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%

האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%,  אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה


שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו. 


הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.


השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.

חיסכון לכל ילד
צילום: pexels maitree rimthong

הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי

הסקר החברתי של הלמ"ס ל-2024 שממצאיו פורסמו היום, מעלה גם כי הישראלים נוטים לשקול היטב את יכולתם לעמוד בהוצאה לפני רכישה, ואילו הנכונות להסתכן בהשקעות פיננסיות היא נמוכה - בייחוד בקרב נשים. לגבי הכסף שנותר לאחר ההוצאות החודשיות הקבועות, בני 65 ומעלה דיווחו על המצב הטוב ביותר

עוזי גרסטמן |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה היום את ממצאי הסקר החברתי ל-2024, שנערך בקרב 6,907 נשאלים בני 20 ומעלה ומייצג כ-6.3 מיליון תושבים. הסקר בחן הרגלים פיננסיים, רמת שביעות הרצון הכלכלית ויכולת התמודדות עם הוצאות, ומצייר תמונה מורכבת של זהירות מול קושי כלכלי וחוסר נכונות לקחת סיכונים פיננסיים.


הנתון הבולט ביותר בסקר הוא רמת האחריות בתשלום חשבונות. הציון הממוצע שניתן לביטוי “אני נוהג לשלם את החשבונות בזמן” הגיע ל-4.6 מתוך 5 - הגבוה ביותר מבין המדדים. הפערים בין נשים וגברים כמעט שלא קיימים, וגם בקרב קבוצות הגיל לא נמצאו הבדלים משמעותיים. יהודים קיבלו ציון ממוצע זהה (4.6), בעוד שבקרב המגזר הערבי נרשם ממוצע מעט נמוך יותר - 4.3.


כמו כן, עולה מהסקר כי הישראלים נוטים לשקול היטב את יכולתם לעמוד בהוצאה לפני רכישה: ממוצע התשובות עמד על 4.3. בקרב המגזר הערבי נמדד ציון גבוה יותר (4.5) לעומת היהודים (4.2). מנגד, הנכונות להסתכן בהשקעות פיננסיות קיבלה את הציון הנמוך ביותר - 2.0 בלבד בממוצע. גם כאן יש פער מגדרי מובהק: גברים עם ממוצע 2.3 לעומת 1.8 בקרב נשים. בקבוצת הצעירים (44-20) הממוצע גבוה מעט יותר - 2.3  אך הוא יורד ככל שהגיל עולה.


שביעות רצון כלכלית - בינונית ומפוצלת

כשנשאלו אם הם מרוצים ממצבם הכלכלי, הממוצע של המשיבים הגיע ל-3.4. בקרב יהודים נרשם ציון גבוה יותר (3.5) לעומת ערבים (3.1) - פער של 0.4 נקודות. גברים הביעו מעט יותר שביעות רצון מנשים (3.5 מול 3.3). למרות זאת, רבים דיווחו שהמצב הכלכלי מגביל אותם: ציון 3.1 בממוצע, עם פער ניכר בין יהודים (2.9) לערבים (3.9).


לגבי השאלה אם נותר כסף לאחר כיסוי ההוצאות החודשיות הקבועות, הממוצע הגיע ל-3.3. הצעירים (44-20) דיווחו על ממוצע של 3.4, גילאי הביניים (45–64) על 3.0 בלבד, ואילו בני 65 ומעלה דיווחו על 3.5, כלומר הפנסיונרים מדווחים על מצב יציב יחסית. גם כאן קיים פער מגזרי: יהודים עם ממוצע 3.4 לעומת 2.8 בקרב ערבים.