הישראליות בוול סטריט ממשיכות בזרם הדוחות: אלוט מאכזבת, קומטאץ' בצמיחה דו-ספרתית

אלוט ידעה קיטון של 9% בהכנסות והפסידה ברבעון החולף 1.4 מיליון דולר - מעבר לציפיות האנליסטים. קומטאץ' צופה המשך צמיחה מואצת ב-2008
עדי בן ישראל |

עונת הדוחות הכספיים צוברת תאוצה, והישראליות בוול סטריט מנפקות לשוק את תוצאותיהן הכספיות ברבעון הרביעי של 2007. פרט לטבע, אשר פרסמה הבוקר את הדוחות, הודיעו גם אלוט תקשורת וקומטאץ' על התוצאות הכספיות, כמו גם על הצצה לעתיד לבוא.

תחילה לאלוט תקשורת, המספקת שירותי IP, אשר הודיעה על קיטון של 9% בהכנסות הרבעוניות לרמה של 8.7 מיליון דולר, אם כי בהשוואה לרבעון השלישי של 2007 ההכנסות דווקא עלו ב-25%. ההפסד בשורה התחתונה על בסיס GAAP הסתכם ב-5.5 מיליון דולר לעומת רווח נקי של 53 אלף דולר ברבעון המקביל. עם זאת, ללא הוצאות חד פעמיות, הסתכם ההפסד (non-GAAP) ב-1.4 מיליון דולר, שהם 6 סנט למניה, וזאת לעומת רווח נקי של 732 אלף דולר ברבעון המקביל ב-2006.

באשר לשנת 2007 כולה, החברה רשמה ירידה של 5% בהכנסות ל-32.5 מיליון דולר, ובשורה התחתונה נרשם הפסד של 3.5 מיליון דולר, שהם 16 סנט למניה, לעומת רווח נקי של 2 מיליון דולר ב-2006 (12 סנט למניה). יש לציין כי החברה פספסה את תחזיות האנליסטים באשר לרבעון הרביעי, שציפו להפסד של 2 סנט למניה בלבד, אולם בהכנסות עקפה במעט החברה את התחזיות הרבעוניות, שעמדו על 8.5 מיליון דולר.

חברת אבטחת המידע קומטאץ' דיווחה גם היא על תוצאותיה הכספיות, והודיעה על זינוק של 50% בהכנסות הרבעון הרביעי ל-3.3 מיליון דולר ורווח נקי (non-GAAP) של מיליון דולר לעומת 448 אלף דולר ברבעון המקביל.

גדעון מנטל, מנכ"ל ויו"ר החברה, אמר כי "שנת 2007 היתה שנה מוצלחת במיוחד, לא רק בביצועים הפיננסים שלה, אלא גם בעובדה שהנחנו בסיס טכנולוגי, שיווקי ופיננסי שיתמוך בהמשך צמיחה מואצת של החברה בעתיד".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


גלי צהל
צילום: צילום אלכסנדר כץ

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר

גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גלי צה"ל

אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.

"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"

בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.

לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.

שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.

התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ

לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.