ספקטרוניקס קיבלה הזמנה נוספת לפרויקט MRAP בסך 4.5 מיליון ד'
ספקטרוניקס מדווחת היום על הזמנה נוספת עבור פרויקט של הצבא והמארינס האמריקאי בהיקף של כ 4.5 מיליון דולר, לאספקה בשנת 2008.
בהמשך לדיווחים המיידיים של החברה שהאחרון בהם היה ב 7 בינואר, בדבר צפי לקבלת הזמנות נוספות, מודיעה החברה על קבלת הזמנה נוספת לאספקת מערכות כיבוי אש ושיכוך התפוצצויות לפרויקט ה- MRAP של הצבא והמארינס האמריקאי, זאת במסגרת שיתוף הפעולה עם חברת BAE.
היקף ההזמנות שבידי החברה לביצוע השנה לפרויקט ה MRAP עומד נכון להיום על למעלה מ-12 מיליון דולר. בתשעת החודשים הראשונים של 2007 דיווחה ספקטרוניקס על הכנסות של 74 מיליון שקל המהוות גידול של 10% בהשוואה לתקופה המקבילה. במגזר הצבאי דיווחה החברה על גידול של 103% להכנסות של כ-25 מיליון שקל בתקופה של תשעת החודשים.
קיימות דרישות נוספות למערכות החברה לפרויקט זה, שנמצאות בשלבים שונים של התקדמות ודיונים, והחברה צופה לקבל הזמנות נוספות כנ"ל במהלך השנה.
חברת BAE הינה אחת מיצרניות הרק"מ הגדולות בארה"ב ובעולם וחברת ספקטרוניקס מבצעת עבורה וביחד איתה באופן בלעדי פרויקטים של פיתוח והתאמה של מערכות לגילוי, כיבוי ושיכוך התפוצצויות עבור מערכות לכלים שהיא מייצרת.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
