שוקי אסיה ממשיכים לרדת בשל חששות להאטה בצמיחה
רוחות קרות מנשבות היום גם בשווקי המזרח והמדדים מאבדים גובה מחשש לצמיחה הגלובלית, היחלשות היצוא לארה"ב ועליית מחירי האנרגיה. הין מתחזק מול שאר המטבעות בעקבות נהירה החוצה של השקעות בעלות סיכון גבוה.
היום יסיים הבנק הפדראלי יומיים של דיונים בנוגע למדיניות הריבית. הסנטימנט בשווקים מעיד כי הנגיד יפחית היום את הריבית בעוד רבע נקודה וישלים הפחתה של 0.75% בתשעה ימים לגובה ריבית של 3% בלבד.
הבנק האירופאי הגדול ביותר UBS דיווח על הפסד של 11.4 מיליארד דולר לרבעון הרביעי בשל מחיקת נכסים התלויים במשכנתאות סאב פריים אמריקאיות על סך 14 מיליארד דולר.
היום תפורסם הצמיחה לרבעון הרביעי בארה"ב. כלכלנים צופים צמיחה של 1.2% בהשוואה לצמיחה של 4.9% ברבעון השלישי. מוערך כי הצריכה הפרטית נשארה איתנה אך נחלשה בסוף התקופה. בשנה זו, עקב ירידת מחירי הדירות ועליית שיעור האבטלה הצריכה הפרטית, האחראית על 2/3 מהתמ"ג ככל הנראה תיחלש.
בהודו הותיר אתמול הבנק המרכזי את הריבית על כנה בשיא של 6 שנים ולא הלך בעקבות ארה"ב, מאחר והחשש מהתפרצות אינפלציה גדול מהחשש לפגיעה בצמיחה. בהודו לא מצפים להפחתת ריבית לפני אפריל.
*להלן תשואות המדדים המובילים נכון לשעה 09:15 בבוקר: (בבורסות הפתוחות אחוז השינוי נכון לשעה זו ובבורסות הסגורות אחוז השינוי מתייחס ליום המסחר האחרון)
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
