סטארבקס מחליפה את הקודקודים: מניית החברה קופצת 9%
חברת סטארבקס (סימול: SBUX) הודיעה אמש, לאחר סגירת המסחר בוול סטריט, כי ג'ים דונאלד, מנכ"ל החברה, יעזוב את תפקידו במיידית וכי הווארד שולץ (Howard Schultz), יו"ר הדירקטוריון, יכנס לתפקידו במיידית.
שולץ יצטרך לתקן את אימפריית הקפה, שלדבריו הפכה להיות מלאה בבירוקרטיה ואיבדה את האומץ שעזר לה, לשנות את הדרך בה אמריקנים שותים את הקפה שלהם.
שולץ, בן 54, הצטרף לחברת הקפה בשנת 1982, זמן בה היו לה רק 4 מיקומים, והפך אותה לאימפריה שהיא היום. שולץ, פינה את תפקיד המנכ"ל בשנת 2000 אחרי 13 שנים. רשת הקפה, פרוסה כיום ביותר מ-15,000 מקומות ברחבי העולם, ומוכרת את מוצריה גם בסופרמרקטים.
מדברי שולץ, כמו שמובאים בוול סטריט ז'ורנל, עולה, כי הוא מתכננן להאט את קצב פתיחת הסניפים החדשים בארה"ב ואף לסגור מיקומים מפסידים. השנה בלבד, תכננה החברה לפתוח 1,600 חנויות חדשות ברחבי ארה"ב. שולץ הוסיף, כי הוא גם מתכנן לשפר את חווית הלקוח בחנויות הרשת באמריקה, לייעל את ההנהלה ולהאיץ את התרחבות החברה מעבר לים.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
