סיכום שנת 2007 בענף הנדל"ן: המכירות עלו והתחום נשאר מסוכן

ממחקר של BdiCoface עולה, כי היצע הדירות החדשות בישראל בסוף 2007 נמוך בכ-21% מבשנה שעברה, זאת בעוד רמת הסיכון בענף הבניה הינה עדיין גבוהה
אריאל אטיאס |

הביקושים לדירות חדשות בישראל המשיכו לעלות בשנת 2007, בעיקר באזור המרכז, בעוד רמת הסיכון בענף הבניה נשארה עדיין גבוהה, גם במונחים עולמיים, כך עולה ממחקר חדש של כלכלני BdiCoface, מקבוצת BDI. רמת הסיכון בענף הבניה עדיין גבוהה, גם במונחים עולמיים בשנת 2007 עמד דירוג הסיכון העסקי של ענף הבניה על 6.65 והציג גידול זניח של כ- 1% ביחס לדצמבר 2006 אז עמד מדד סיכון זה על 6.59. במקביל, ממשיך ענף הבניה להוביל את הדירוג כאחד הענפים המסוכנים ביותר במשק כאשר דירוגו גבוה בכ- 14% מהדרוג העסקי של כלל המשק הישראלי עמד בדצמבר 2007 על כ- 5.85. מנתוני קבוצת המחקר עולה, כי הגורמים המרכזיים לקריסתן של חברות בניה מתרכזים בקושי בהשגת מימון, בעיות ניהול, השקעות בהיקף גבוה שמבצעת החברה והיעדר בקרה על הוצאות. דירוגו העולמי של ענף הבניה על-פי BdiCoface, הורע ב- 2007 ועמד על (B+) בהשוואה ל-2006 אזי היה דירוגו (A-). נציין, כי דירוג הסיכון הבינלאומי של BdiCoface נע בין A שהינה הרמה הטובה ביותר ל- D שהינה הרמה המסוכנת ביותר. ענף הבניה בישראל מדורג כמסוכן בהשוואה גם למתרחש בעולם, ודירוגו עומד על (–B), במקביל ליפן אשר למרות השיפור בדירוגה בהשוואה ל- 2006 מרמה של (C+) לרמה של (B-) ב- 2007 עודנה נמצאת מתחת לממוצע העולמי. אזור המזרח התיכון בכללותו מדורג כאזור בו ענף הבניה הוא אחד הבטוחים בעולם (A), אזורים בטוחים אחרים בעולם הם אירופה המרכזית ואסיה (A-). דירוגה של צפון אמריקה הורע - מרמה (A) בשנת 2006 לרמה (B) בשנת 2007, בעיקר עקב השפעת ההתרחשויות בענף הבניה בארצות הברית בשנה החולפת ביניהן ירידה במספר התחלות הבניה (כ- 24% ביחס לנובמבר 2006) ובמכירת דירות חדשות (כ- 25% ביחס לנובמבר 2006), אומרים כלכלני BdiCoface ומציינים שענף הבניה בארצות הברית סבל משחיקת מחירים של בתים ישנים וחדשים. מוסר התשלומים בענף הבניה ממשיך להיות נמוך: ימי האשראי בפועל גבוהים בכ- 10% מכלל המשק מוסר התשלומים של חברות בענף הבניה לספקיהן נמוך ממוסר התשלומים בכלל המשק הישראלי, כך שממוצע ימי האשראי בפועל עמד בחודש דצמבר 2007 על 106 ימים, רמה הגבוהה בכ- 10% מימי האשראי בכלל המשק הישראלי (96). הכלכלנים מציינים כי ממוצע ימי הפיגור בענף עמד בסוף שנת 2007 (דצמבר) על 14 ימים, בעוד שממוצע זה עבור כלל החברות במשק עמד על 8 בלבד. הביקושים ממשיכים לעלות, בעיקר באזור המרכז: גידול של 4% במכירת דירות חדשות בישראל, כ- 67% מתוכן- באזור המרכז מספר העסקאות לרכישת דירות בישראל עלה ב- 2007 בכ-11% והסתכם על פי הערכות, בכ-100,000 עסקאות. גידול נרשם גם במספר הדירות החדשות שנמכרו בישראל (ביוזמה של פרטיים) אשר עלה ב- 2007 בכ- 4%, וצפוי להסתכם בכ- 13,800. הגידול בביקושים היה בין הגורמים אשר השפיעו על צניחת היצע הדירות החדשות בסוף 2007 בכ- 21% ביחס ל- 2006, כך שהיצע הדירות בסוף 2007 מוערך בכ- 10,350 דירות חדשות בלבד, זאת לאחר ששמר על יציבות ב- 2006 ביחס ל- 2005 (כ- 13,150 דירות). מהמחקר עולה, שלושת הגורמים המרכזיים אשר עודדו את התחזקות הביקושים בענף הם שער החליפין הנמוך ב- 2007, ירידת המע"מ (במהלך 2006) והריבית הנמוכה באופן יחסי על משכנתאות לתקופה ארוכה. בפירמה מסכמים ואומרים, כי הצמיחה הכלכלית הנותנת אותותיה בעיקר באזור המרכז היא הגורם המרכזי לביקושים הגבוהים באזור זה אשר מוביל ברכישת דירות חדשות עם נתח שוק של כ- 67%, כאשר כ- 28% מהעסקאות הן בעיר תל אביב. באזור הדרום עומד מספר העסקאות לרכישת דירות חדשות על כ- 12% ואזור חיפה אוחז בכ- 7% משוק זה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"אורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"א

"80% משעות הטיסה של חיל האוויר - כטב"מים" - על לקחי המלחמה ועסקת הענק של אלביט

משרד הביטחון ירכוש מאלביט חימושים ב־900 מיליון שקל; ורד חיימוביץ' סמנכ"לית באלביט חשפה אמש את היקף השימוש בכטב"מים, האתגרים המבצעיים והשלב הבא - כשכטב"מים ומל"טים יקבלו החלטות תקיפה בעצמם

מנדי הניג |

משרד הביטחון חתם על שתי עסקאות נפרדות עם אלביט בהיקף כולל של כ-900 מיליון שקל, לאספקת חימושים אוויריים מתקדמים. ההזמנה כוללת בין היתר טילי רמפייג', שפותחו לתקיפות מדויקות מעומק השטח, ומסוגלים לפגוע במטרות במרחק רב, מבלי להיחשף לטווח הפגיעה של מערכות ההגנה האווירית. לפי פרסומים זרים, טילים אלה שימשו בתקיפה רחבת היקף על אדמת איראן במבצע "עם כלביא" לפני כחודשיים, שגם כללה פגיעה במתקני גרעין ובמפעלי ייצור של טילים בליסטיים. צה"ל גם מזמין כטב"מים בכמות הולכת וגדלה מאלביט ומהתעשייה הביטחונית. 


ורד חיימוביץ': "80% משעות הטיסה של חיל האוויר - על ידי מל"טים"

יום לפני ההודעה על העסקה, הופיעה ורד חיימוביץ’, סמנכ"לית מערכי מל"ט באלביט מערכות, בכנס "עם כלביא" שנערך באוניברסיטת תל אביב, שם הציגה סקירה רחבה שכינתה "אבולוציית מערכי הכטב"ם בלחימה". חיימוביץ’, שמנהלת את היחידה העסקית למל"טים באלביט וצברה ניסיון של מעל 25 שנה בפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים, חיברה בין ההתפתחות ההיסטורית של המערכים לבין השימושים המבצעיים של השנים האחרונות, ובייחוד אלה שהגיעו לשיאם באירועי התקיפה באיראן. "היום כבר 80% מהשעות טיסה בצה"ל, בחיל האוויר, נעשות על ידי המלטים – שזה נתון מדהים בפני עצמו", אמרה.

היא חזרה להתחלה, בשנות השמונים ובראשית שנות התשעים, כאשר גובש המערך זה היה במחשבה לתת מענה אפשרי למתקפות על השריון ברמת הגולן. "המערכים האלה כמעט ולא שימשו לייעוד שלשמו הם נוצרו, וזה מה שיפה במערכי המלטים - הם יועדו למטרה אחת, ומבצעים היום הרבה משימות אחרות, כולל משימות עצמוניות מדהימות". לדבריה, ההתפתחות נבעה מהבנה שמל"ט הוא לא רק פלטפורמה טכנית אלא מערכת שלמה, עם יכולת לבצע משימות מגוונות ולהתפתח עם הצרכים המשתנים של שדה הקרב.

לדברי חיימוביץ', המערכה באיראן הוכיחה את יכולתם של הכלים הללו לפעול גם בתנאים מאתגרים במיוחד. חיימוביץ' הציגה סרטון מחיסול משגרים באמצעות מל"טים שפורסם על ידי דובר צה"ל, וציינה כי "במלחמת חרבות ברזל, 60% מהתקיפות של חיל האוויר נעשו על ידי כטב"מים". היא הוסיפה כי במהלך הלחימה נאספו "עשרות מיליונים של קמ"ר של מידע חזותי ברזולוציה גבוהה גם מלוויינים כמובן, אבל גם ובעיקר ממל"טים, מידע שהוא נכס לא רק בזמן אמת אלא גם לניתוח עתידי".

האתגרים והלקחים

חיימוביץ' הצביעה על שלושה אפקטים עיקריים מהמערכה הנוכחית: "האפקט של הגודל והכמות, לא הכרנו כמות כזאת של משימות מעולם; העובדה שהדברים קורים בו זמנית ומשתנים כל הזמן; והצורך שהמערך יתאים את עצמו לתכונות האלה". מערך המל"טים פעל 24/7, והתעשייה נדרשה לתמוך בכך סביב השעון. "הפעילו מל"טים מכל הסוגים והגדלים זה לא רק כלים קטנים, כפי שנוצרה תפיסה בעקבות מלחמת אוקראינה אלא כלים בכל הגדלים, עם מגוון סנסורים ואפקטורים, שידעו לשאת משימות מגוונות".

דגל נורבגיה
צילום: Getty Images

הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל

קרן ההשקעות הגדולה בעולם, עם נכסים של כ-2 טריליון דולר, הודיעה על מכירת החזקות ב-11 חברות ישראליות והעברת כלל הניהול לידי צוות פנימי, בעקבות בדיקה דחופה על רקע ההשקעה בבית שמש שעוררה סערה; הקרן מחזיקה מניות ב-61 חברות ישראליות וממשיכה לבחון מכירה במניות נוספות 

תמיר חכמוף |

קרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם עם נכסים בהיקף של כ-2 טריליון דולר, הודיעה היום כי היא מסיימת את ההתקשרויות עם מנהלי נכסים חיצוניים המנהלים את השקעותיה בישראל, ומעבירה את כל הניהול לידי הצוות הפנימי שלה. במקביל, הקרן מכרה בימים האחרונים את החזקותיה ב-11 חברות ישראליות ,צעד שננקט לאחר בדיקה דחופה בעקבות דיווחים בתקשורת כי הקרן הגדילה את חלקה בבית שמש בית שמש 3.4%  , יצרנית מנועי הסילון המספקת שירותים לחיל האוויר, כולל תחזוקת מטוסי קרב.

המהלך בוצע בעקבות בקשה רשמית של משרד האוצר הנורבגי לבחון את ניהול ההשקעות בישראל ולהציע צעדים נוספים לפי הצורך. הקרן נמצאת כעת בתהליך סקירה מואץ, בשיתוף מועצת האתיקה ובדיאלוג שוטף עם משרד האוצר, כאשר המענה הרשמי צפוי להינתן עד ה-20 באוגוסט.

בהודעת הקרן נמסר כי כלל ההשקעות בישראל שינוהלו מעתה באופן פנימי יוגבלו לחברות הכלולות במדד המניות שבו היא פועלת, אך לא בהכרח לכל החברות במדד. “מכרנו לחלוטין את הפוזיציות ב־11 החברות הללו, ואנו ממשיכים בבחינת חברות נוספות בישראל לשם מכירה אפשרית,” נכתב בהודעה. הקרן הבהירה כי ההחלטה מתקבלת "במצב קונפליקט מיוחד מאוד" על רקע "משבר הומניטרי חמור" ברצועת עזה, כהגדרת מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן.

הצעדים המעשיים כוללים מכירה מלאה של כל ההחזקות בחברות ישראליות שאינן במדד ההשוואה, העברת כלל ההשקעות המנוהלות על ידי מנהלים חיצוניים לניהול פנימי, וסיום ההתקשרויות עם כל מנהלי הנכסים המקומיים. המהלך, לדבריהם, נועד לפשט את ניהול ההשקעות בשוק זה ולהפחית את מספר החברות שעליהן נדרש פיקוח צמוד של הקרן ומועצת האתיקה.

נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות, כאשר בסוף 2024 המספר עמד על 65 חברות, בשווי כולל של כ-1.95 מיליארד דולר. בשנה האחרונה היא כבר מכרה את החזקותיה בחברת אנרגיה ובקבוצת תקשורת ישראליות, עקב שיקולים אתיים, אחרונה דיווחה סוכנות רויטרס כי ועדת האתיקה של הקרן בוחנת גם את השקעותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל.