פנסיה לכל עובד: האם העסקים הקטנים ערוכים לשינוי?
החל מינואר 2008 יחויבו כל העובדים להפריש 0.83% ממשכורתם לטובת פנסיה עתידית. ואילו המעסיקים יידרשו להפריש סכום כפול מזה, מחצית לפנסיה ומחצית לפיצויי פיטורין. עד שנת 2012, באופן מדורג תגדל הפרשת העובדים ל-5% משכרם והפרשת המעסיק ל-10%.
הבעיה מבחינת המעסיק רלוונטית בעיקר בעסקים קטנים ובינוניים, מאחר ובמרבית החברות הגדולות מפריש המעסיק כספים לעובדים לפנסיה. רצוי שההתמודדות עם הנושא תתבצע באופן מושכל, אבי קרעין וזאב הרשקוביץ מחברת הניהול הפיננסי ניהול נטו, מביאים מספר עצות מועילות לעסקים קטנים שיסייעו להתמודד עם השינוי הצפוי:
מהו גודל הבעיה לגבי כל עובד?
יש לבדוק לגבי כל עובד, האם מופרשים כספים בעבורו לפנסיה? אם מופרשים, האם הכספים שמופרשים גבוהים יותר מהנדרש על פי ההסכם החדש. אם לא, אזי תהיה תוספת כספית למעביד בעבור אותו עובד, מכוון וההסכם מחייב את המעביד להפריש את המינימום המתחייב על פי חוק. כמו כן יש לכמת את העלות לעובד.
מהי סה"כ עלות ההסכם לעסק בכל שנה?
על מנת לבדוק איך מממנים את העלות הנוספת. מניסיוננו כמנהלי כספים בחברות קטנות ובינוניות, עסקים קטנים ובינוניים רבים נאבקים על קיומם ברמה היומיומית ושינויים אלו עלולים לפגוע מהותית ברווח ותזרים המזומנים שלהם (הדבר נכון בעיקר בענפים מוטי הון אנושי ובעלי מתח רווחים נמוך).
השפעה לטווח ארוך
כאשר בוחנים את השפעת ההסכם על החברה ישנה חשיבות גבוהה לבחינת כל שלבי היישום עד השלמתו המלאה, משמע, בראייה ל-5 שנים קדימה.
ההמלצה היא לתכנן תקציב רב - שנתי למספר שנים (3 עד 5 שנים)לנהל תחזית תזרים מזומנים מלאה למספר חודשים קדימה ולעדכן את התוכניות העסקיות בהתאם להסכם הפנסיה החדש. כהערת אגב, יש לשים לב גם לנושא השינוי במיסוי על רכבים צמודים , משום שגם הוא יכול להוות השפעה נוספת על הרווח ותזרים המזומנים של החברה.
ההסכם כהזדמנות
לאחר שכל הנתונים זמינים, זו הזדמנות מצוינת לבחון מה עושים עם כל עובד. האם עובד מסוים רווחי לחברה או לא? האם העובד אכן חיוני לחברה ולא ניתן ביילתו? האם ניתן להמיר עבודת עובדים במכונות מתקדמות? האם ניתן להחליף עובד ותיק שעלותו גבוהה בעובד זול יותר?
חוק 9 החודשים – יש לשים לב שאם עובד מועסק בחברה פחות מ-9 חודשים, אין חובה להפריש עבורו הפרשות לפנסיה. יש לבחון היטב נחיצות והתאמה של עובד לפני תחילת העסקה של עובד מעבר ל-9 חודשים.
מהם מקורות המימון האפשריים?
האם מסגרות האשראי מספיקות או אולי יש להגדילן? האם אפשר להגדילן? האם מימון בנקאי או חוץ בנקאי (בהתאם לענף בו העסק פועל)? למעשה, בחינת כל הנושאים הקשורים במימון לצורכי הון חוזר.
מהן האלטרנטיבות? לאחר שאנו יודעים מה מקומו של כל עובד בעסק ואנו מבינים את מקורות האשראי העומדים לרשותנו, ישנן מספר דרכי פעולה:
א.לא לעשות דבר ולספוג את העלות.
ב.להשית את ההוצאה הנוספת על העובדים הרלוונטיים באמצעות הורדת שכר מוסכמת, או הצגת התוספת בשכר כחלק מעליית השכר השנתית המתוכננת לעובד (בפועל, הקטנת או ביטול העלייה המצופה בשכר).
ג.פיטורין של עובדים ספציפיים, למטרת התייעלות, אשר יממנו את העלות הנוספת בגין העובדים הנותרים.
בשורה התחתונה - כיצד להתמודד עם המצב?
שלב קבלת ההחלטות – יש לבחון את האלטרנטיבות הן מתוך ראייה פיננסית והן מתוך ראייה פסיכולוגית ארגונית.
לסיכום, נדגיש כי הפרישה של הסכם הפנסיה ל-5 שנים נותן אפשרות לחברות להתארגן באופן מושכל ומתוך ראייה ארוכת טווח. יש לתת את הדעת ולתכנן את העתיד תוך התחשבות בחוק פנסיה לכל עובד ושינויים נוספים הצפויים להתרחש (כגון נושא המיסוי על רכבים צמודים) על מנת להשכיל ולבנות היום את הבסיס לעסק בריא על מנת למנוע הפתעות בעתיד. רק כך תצליחו להבטיח את הצלחת העסק שלכם לאורך שנים.
טיל SM3 (RTX)כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים
הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר
טיל בליסטי המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.
המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.
הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות
הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב.
הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.
במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.
מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.
יוחננוף הטעה צרכנים ויקנס כמעט במיליון שקל - זה בכלל מרתיע?
הרשות להגנת הצרכן מודיעה על כוונה להטיל קנס של 946 אלף שקל על רשת יוחננוף; ברשת נמצאו מאות מוצרים ללא מחיר, פערים בין מחיר הקופה למחיר על המדף ואי־סימון של ארץ ייצור - השאלה המתבקשת: כמה קנס של פחות ממיליון ירתיע רשת שמגלגלת כ-5 מיליארד שקל בשנה?
אין הרבה אנשים שיחזירו את המיונז למדף אחרי שיגלו בקופה שהוא עולה 12 שקל במקום 8, הרוב בכלל לא ישימו לב לשינוי במחיר בין המדף לקופה בתוך השורות הצפופות בחשבונית. זה חלק מהמשחקים של רשתות השיווק שמשתמשות בחוויית הקניה עמוסת הגירויים כדי להכניס לנו לעגלה מוצרים במחירים שלא חשבנו לשלם. במקרים אחרים המחיר בקופה הוא הפתעה גמורה כי הרשתות מתעצלות או "שוכחות" לציית לחובה של סימון מחירים על מוצרים, גם כאן קשה לראות אנשים שיוותרו על הקטשופ או הטיטולים של התינוק כי יש הבדל של כמה אחוזים בתג המחיר.
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה כי בכוונתה להטיל עיצום כספי בהיקף של 946,680 שקל על יוחננוף, אחת מרשתות המזון הגדולות בישראל. על פי הודעת הרשות, החקירה העלתה כי החברה הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן ופגעה בשקיפות כלפי לקוחות. על פי הממצאים, בסניפי הרשת נמצאו מאות מוצרים שעליהם לא היה בכלל מחיר, בניגוד להוראות החוק שמחייבות סימון ברור של המחיר הכולל על גבי כל מוצר.
בנוסף, נמצאו מקרים בהם המחיר שנגבה בקופה היה גבוה מהמחיר שהופיע על המדף או על המוצר עצמו, זו כבר הטעיה חמורה של הצרכן, זו לא רק פגיעה בזכות לקבל מידע אמין לפני הרכישה אלא גם הטעיה מכוונת.
אבל הייתה גם הטעיה נוספת בחלק מהמוצרים המיובאים שנבדקו נמצא כי ארץ הייצור שצוינה על המוצר לא תאמה את ארץ המקור בפועל. כמו כן, יוחננוף
לא סימנה באופן תקין את ארץ הייצור בצמוד לתוצרת חקלאית לא ארוזה או כזו שנארזה במקום המכירה שזו גם פעולה המחויבת על פי החוק.
- יוחננוף בשותפות עם JTLV: מקימות מרכז מסחרי חדש ב-200 מיליון שקל
- דוחות טובים ליוחננוף - מה צפוי בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מליון שקל מתוך יותר מ-5 מיליארד שקל - זו הרתעה?
יוחננוף אולי תצטרך לשלם כמעט מיליון שקל קנס, אבל כשמסתכלים על המספרים
האמיתיים זה נשמע יותר כמו טיפ שהשאירו לקופאית מאשר עונש מרתיע. יוחננוף מגלגלת כמעט 5 מיליארד שקל בשנה ורושמת רווחים של עשרות מיליונים, הרווחים האלו מגיעים גם מהממצאים של חקירת הרשות - מאי־סימון מוצרים, מהפרשי מחירים מול הקופה. הקנס הזה הוא חלקיק מהרווחים ולא
מתקרב אפילו ליצור הרתעה.
