פנסיה לכל עובד: האם העסקים הקטנים ערוכים לשינוי?

החל מינואר 2008 יחויבו כל העובדים להפריש 0.83% ממשכורתם לטובת פנסיה עתידית. ואילו המעסיקים יידרשו להפריש סכום כפול מזה, מחצית לפנסיה ומחצית לפיצויי פיטורין. עד שנת 2012, באופן מדורג תגדל הפרשת העובדים ל-5% משכרם והפרשת המעסיק ל-10%.

הבעיה מבחינת המעסיק רלוונטית בעיקר בעסקים קטנים ובינוניים, מאחר ובמרבית החברות הגדולות מפריש המעסיק כספים לעובדים לפנסיה. רצוי שההתמודדות עם הנושא תתבצע באופן מושכל, אבי קרעין וזאב הרשקוביץ מחברת הניהול הפיננסי ניהול נטו, מביאים מספר עצות מועילות לעסקים קטנים שיסייעו להתמודד עם השינוי הצפוי:

מהו גודל הבעיה לגבי כל עובד? יש לבדוק לגבי כל עובד, האם מופרשים כספים בעבורו לפנסיה? אם מופרשים, האם הכספים שמופרשים גבוהים יותר מהנדרש על פי ההסכם החדש. אם לא, אזי תהיה תוספת כספית למעביד בעבור אותו עובד, מכוון וההסכם מחייב את המעביד להפריש את המינימום המתחייב על פי חוק. כמו כן יש לכמת את העלות לעובד.

מהי סה"כ עלות ההסכם לעסק בכל שנה?

על מנת לבדוק איך מממנים את העלות הנוספת. מניסיוננו כמנהלי כספים בחברות קטנות ובינוניות, עסקים קטנים ובינוניים רבים נאבקים על קיומם ברמה היומיומית ושינויים אלו עלולים לפגוע מהותית ברווח ותזרים המזומנים שלהם (הדבר נכון בעיקר בענפים מוטי הון אנושי ובעלי מתח רווחים נמוך).

השפעה לטווח ארוך

כאשר בוחנים את השפעת ההסכם על החברה ישנה חשיבות גבוהה לבחינת כל שלבי היישום עד השלמתו המלאה, משמע, בראייה ל-5 שנים קדימה.

ההמלצה היא לתכנן תקציב רב - שנתי למספר שנים (3 עד 5 שנים)לנהל תחזית תזרים מזומנים מלאה למספר חודשים קדימה ולעדכן את התוכניות העסקיות בהתאם להסכם הפנסיה החדש. כהערת אגב, יש לשים לב גם לנושא השינוי במיסוי על רכבים צמודים , משום שגם הוא יכול להוות השפעה נוספת על הרווח ותזרים המזומנים של החברה.

ההסכם כהזדמנות

לאחר שכל הנתונים זמינים, זו הזדמנות מצוינת לבחון מה עושים עם כל עובד. האם עובד מסוים רווחי לחברה או לא? האם העובד אכן חיוני לחברה ולא ניתן ביילתו? האם ניתן להמיר עבודת עובדים במכונות מתקדמות? האם ניתן להחליף עובד ותיק שעלותו גבוהה בעובד זול יותר?

חוק 9 החודשים – יש לשים לב שאם עובד מועסק בחברה פחות מ-9 חודשים, אין חובה להפריש עבורו הפרשות לפנסיה. יש לבחון היטב נחיצות והתאמה של עובד לפני תחילת העסקה של עובד מעבר ל-9 חודשים.

מהם מקורות המימון האפשריים?

האם מסגרות האשראי מספיקות או אולי יש להגדילן? האם אפשר להגדילן? האם מימון בנקאי או חוץ בנקאי (בהתאם לענף בו העסק פועל)? למעשה, בחינת כל הנושאים הקשורים במימון לצורכי הון חוזר.

מהן האלטרנטיבות? לאחר שאנו יודעים מה מקומו של כל עובד בעסק ואנו מבינים את מקורות האשראי העומדים לרשותנו, ישנן מספר דרכי פעולה:

א.לא לעשות דבר ולספוג את העלות.

ב.להשית את ההוצאה הנוספת על העובדים הרלוונטיים באמצעות הורדת שכר מוסכמת, או הצגת התוספת בשכר כחלק מעליית השכר השנתית המתוכננת לעובד (בפועל, הקטנת או ביטול העלייה המצופה בשכר).

ג.פיטורין של עובדים ספציפיים, למטרת התייעלות, אשר יממנו את העלות הנוספת בגין העובדים הנותרים.

בשורה התחתונה - כיצד להתמודד עם המצב?

שלב קבלת ההחלטות – יש לבחון את האלטרנטיבות הן מתוך ראייה פיננסית והן מתוך ראייה פסיכולוגית ארגונית.

לסיכום, נדגיש כי הפרישה של הסכם הפנסיה ל-5 שנים נותן אפשרות לחברות להתארגן באופן מושכל ומתוך ראייה ארוכת טווח. יש לתת את הדעת ולתכנן את העתיד תוך התחשבות בחוק פנסיה לכל עובד ושינויים נוספים הצפויים להתרחש (כגון נושא המיסוי על רכבים צמודים) על מנת להשכיל ולבנות היום את הבסיס לעסק בריא על מנת למנוע הפתעות בעתיד. רק כך תצליחו להבטיח את הצלחת העסק שלכם לאורך שנים.