דברים שלא ידעתם על תוכנית פינוי בינוי

מחפשים לרכוש דירה באזור המיועד לפינוי בינוי? בשיחה עם מומחים בתחום, ניסינו להבין מהם מחירי הדירות בפרויקטים? באיזה אזורים יש פרויקטים של פינוי בינוי? ובאיזה אזורים ניתן לעשות על זה כסף?
ישראל הס | (1)

בשנים האחרונות אנחנו שומעים יותר ויותר משקיעים פרטיים המתעניינים ברכישת דירות להשקעה בפרויקטים של פינוי בינוי. כרגע ישנם יותר מ-100 מתחמים שהוכרזו על ידי משרד הבינוי והשיכון כפרויקטים של פינוי בינוי ועוד פרויקטים רבים אחרים של פינוי בינוי שאינם מוכרזים אלא במסלול מיסוי.

אם תתעמקו קצת יותר ותשאלו כל משקיע מה הוודאות שפרויקט זה או אחר ייצא לפועל הוא ייאמר לכם שיהיה בסדר, כיוון שהמתחם הרי כבר קיבל הכרזה ועבר את הוועדה הזאת וההיא. אם תמשיכו לשאול את אותו משקיע: "אז למה כלום כמעט לא זז?" הוא ישיב כי "זה לוקח זמן, העירייה צריכה להוציא מכרז, הדיירים צריכים להתארגן, היזם צריך להגיע להסכמה עם כל הדיירים, אבל בסוף זה יתבצע, זה חייב להתבצע הרי האזור כל כך ישן". החלטנו לבדוק את העניין וזאת על מנת לגלות מה האמת המסתתרת מאחורי גישת ה"שגר ושכח" של המשקיעים ברכישת נכסים במסגרת תהליך הפינוי בינוי. התוצאות מפתיעות אך יכולות להיות גם כואבות.

לשם כך נעזרנו בעורכי הדין אלון בנימיני ורענן קליר, מנהלי "עתיד" – פתרונות והשקעות בפינוי בינוי.

על פי עו"ד אלון בנימיני, "הערים שבהם הסיכוי גבוה יותר שפרויקט פינוי בינוי יתממש הם האזורים ה"חמים" יותר - איזורי המרכז, בהם ערכי הקרקע גבוהים יותר. ככל שערכי הקרקע נמוכים יותר הצפיפות הנדרשת של מספר יחידות לדונם בפרויקט החדש גבוהה יותר ובהתאם אטרקטיביות וכלכליות הפרויקט תרד. במילים אחרות - ככל שמחיר הקרקע יותר נמוך ייאלץ היזם לבנות יותר דירות בצפיפות רבה יותר וזאת על מנת להגיע לרווחיות". ואולם, מסביר עו"ד בנימיני, "גם כאן יש מגבלה מסוימת 'גם לצפיפות הדירות יש גבול'. אי אפשר לצופף דירות עד אין קץ ומספר היחידות שיאשרו הרשויות לבניה על דונם נתון מוגבל, ובצדק".

הרווחיות היא בין נתניה לנס ציונה

עו"ד רענן קליר מסביר, כי "ניתן להגביל את האזורים בהם הסיכוי גבוה יותר לפרויקט פינוי בינוי רווחי לגבולות השטח שבין נתניה בצפון ועד נס ציונה בדרום, עם עדיפות לאזור המרכז. זאת על פי כלל אצבע האומר כי מחיר מכירה של דירה בפרויקט פינוי בינוי צריך לעמוד על לפחות 250 אלף דולר (כולל מע"מ) לדירה ממוצעת בפרויקט, על מנת שהיזם יוכל להרוויח רווח סביר מעבר לעלויות הבניה". עו"ד קליר מבהיר, כי "עלויות היזם בבניית דירה בפרויקט פינוי בינוי הן גבוהות מאוד וזאת בין היתר בשל צורך בבניית מרתפי חניה בהיקפים גדולים לאור מספר הדירות הרב במגדלים בפרויקטי הפינוי בינוי. תוספות אלה מביאות את עלויות הבינוי לכ-150 אלף דולר ומעלה לדירה ממוצעת בפרויקט, זאת עוד בהנחה של פטור מהיטל ההשבחה".

עוד מציין עו"ד אלון בנימיני, כי "יחס הבניה (מכפלת הדירות בין דירות קיימות לבין היקף הדירות שיבנו) הוא פונקציה של מספר גורמים כאשר העיקריים שבהם הינם ערכי קרקע (ובהתאם מחירי הדירות במקום) וקיומו או העדרו של פטור מהיטל השבחה, פטור שאינו מובטח כפי שנהוג בטעות לחשוב (לרשות המקומית הסמכות לפטור מהיטל השבחה במתחם מוכרז – ואולם היא אינה מחויבת בכך). מכפלת הדירות בפרויקט פינוי בינוי יכולה לעמוד על 1:2.7 באזורים הטובים והמבוקשים בת"א, או על מכפלה של 1:3 כמו במתחם בקרית אונו ואולם במקרים רבים גם יחס של 1:4 לא מקנה כדאיות כלכלית לפרויקט והיזמים נדרשים גם ליחס של 1:5, 1:6 (כך למשל במספר פרויקטים מתוכננים בעיר בת – ים)".

בעיה מרכזית: הטיפול בדייר

על פי עו"ד רענן קליר, "אם נבחן את הבעיות הקיימות בפרויקטים של פינוי בינוי נגלה, כי אחת הבעיות המרכזיות בפרויקטים של פינוי בינוי היא העדר ההבנה וההערכה מצד הגורמים הפעילים בתחום לגבי היקף ההשקעה העצום הנדרש לטיפול בבעלי הדירות. הצורך בעשרות ומאות פגישות ענייניות ומקצועיות עם מאות אנשים (לכל דירה יש לפחות 3 אנשים מעורבים / מחליטים; אם זה יורשים או בני זוג וילדיהם הבוגרים וכו') - הוא מהותי וקריטי להצלחת התהליך".

עו"ד רענן קליר מוסר, כי "פעילים רבים בתחום נוטים לטעות ולחשוב כי במספר מצומצם של פגישות עבודה או כנסים ניתן לשכנע מאות דיירים לקחת חלק בפרויקט ולמעשה למכור את דירתם, שהיא הרכוש היקר ביותר שלהם או השני בחשיבותו ליזם שמולם. מחשבה זו כמובן אינה נכונה ומשמגלים אותם פעילים כי הפרויקט לא נסגר ונחתם כולו לאחר 10 פגישות הרי הם מכריזים על הפרויקט כ"תקוע", אף כי בפועל הוא לא טופל נכונה ולמעשה מעולם לא 'נולד' כך שלא יכול היה להיתקע".

עו"ד קליר מוסיף, כי "לא רק הכמות חשובה ביותר גם המקצועיות של האנשים הלוקחים אחריות על התהליך ועל אותם מאות שעות עבודה מול בעלי הדירות. בעל הדירה צריך לקבל תשובות מקצועיות ומוסמכות ביחס לכל שאלה שמטרידה אותו בכל היבט – משפטי, מיסוי, תכנוני, עסקי וכדומה. לשם כך למעשה נולד הצורך והצמא בשוק לגופים שיתמחו וישקיעו זמן, ידע ומקצועיות בבעלי הדירות ובגיבושם לעסקה. גופים שזה יהיה עיסוקם העיקרי ולא יבצעו עבודה זו 'על הדרך'".

אם נבחן איזה יזמים יכולים לקחת חלק בפרויקטי הפינוי בינוי, נגלה נתונים מעניינים. עו"ד אלון בנימיני מציין, כי "עיקר הפעילות בתחום הפינוי בינוי מתאימה ליזמים מהדרגה הראשונה ("העשירייה הראשונה") כיוון שהיקפי הפרויקטים בפינוי בינוי, פרויקטים של בניית מאות יחידות דיור, הינם כבדים ביותר, זאת הן בפן המימוני והעמדת ההון והביטחונות הנדרשים לפרויקט, ובכלל בהתמודדות עם ביצוע העבודה בהיקפים אלו. על כן אלא אם כן היזם הקטן או הבינוני חברו ליזם הגדול, כפי שנעשה מעת לעת, לא ניתן להתחיל לקדם הפרויקט".

עו"ד רענן קליר מעדכן, כי "בשנים האחרונות יוזמות רבות לפרויקטים של פינוי בינוי מתקדמות ללא מעורבות ממשלתית (לפחות לא בשלב הראשון) כאשר את המימון הממשלתי לעריכת התב"ע של הפינוי פינוי, בהיקפים של 100 עד 200 אלפי דולר ארה"ב) – לוקח על עצמו היזם שרואה בפרויקט רווחי ובעלות התכנונית כזניחה לעומת היקף הפרויקט הכולל, ולעיתים קרובות אף מבקש בדיעבד את הכרת המדינה במתחם כמוכרז ובכך מקבל השתתפות בהוצאות".

עוד מגלה קליר, כי "לאחרונה התקבלה החלטה לפיה משרד השיכון לא יממן את תהליך אישור התב"ע אלא באופן חלקי כאשר החלק האחר יושת על הרשות המקומית. תיקון זה בוצע כדי לוודא שהעירייה אכן תבקש הכרזה למתחמים שנראים לה "נכונים" ולא יתבזבזו כספי ציבור לריק על מתחמים שהסיכוי לבנייתם אפסי מלכחתחילה".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מצב עכשוי ביהוד סעדיה 2 (ל"ת)
    דוד 26/01/2011 06:14
    הגב לתגובה זו
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.