דלק US מדווחת על ירידה ברווח על הכנסות גבוהות יותר

רשמה רווח של 20.4 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2007. החברה פיספסה את קונצנזוס האנליסטים שעמד על הכנסות של 1.11 מיליארד דולר
אריאל אטיאס |

חברת דלק US (סימול: DK) דיווחה היום על רווח רבעוני של 20.4 מיליון דולר, או 38 סנט למניה מדוללת ברבעון השלישי של 2007, זאת בהשוואה לרווח של 26.3 מיליון דולר, או 51 סנט למניה ברבעון השלישי של 2006. כמו כן, החברה פיספסה ב-7 סנט את ציפיות האנליסטים, לפי סקר של Reports , לרווח של 45 סנט.

בסיכום שלושת הרבעונים הראשונים, רשמה החברה רווח של 108.5 מיליון דרול, או 2.07 דולר למניה מדוללת, בהשוואה ל-81.4 מיליון דולר, או 1.75 דולר למניה, בתשעת החודשים הראשונים של 2006.

בשורה הראשונה רשמה החברה עלייה של 15.5% בהכנסות הרבעוניות אשר הסתכמו בסך של 1.064 מיליארד דולר, בהשוואה להכנסות של 920.8 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. בהשוואה לצפי של 1.11 מיליארד דולר.

נשיא ומנכ"ל דלק US, עוזי ימין, אמר "סגמנט הקמעונאות והשיווק שלנו תרמו ליותר מ-50% משולי הרווח שלנו, דבר אשר ממחיש את ההצלחה של המודל העסקי המגוון שלנו. באותו הזמן, אנחנו הרחבנו את תיק ההשקעות באמצעות רכישת השקעה של כ-34.6% בחברת Lion Oil".

מגזר הזיקוק

תרומת פעילות מגזר הזיקוק לרווחיות החברה ברבעון השלישי של 2007 הסתכמה ב-26.8 מיליון דולר, לעומת 36.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי של מגזר הזיקוק, להוציא עלויות שיווק בין חברתיות בסך 0.88 דולר לחבית, עמד על 10.37 דולר לחבית, בהשוואה ל-10.58 דולר לחבית ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון ברווחיות הרבעון השלישי של 2007 נובע מעלייה של כ-15.5% במחירי הנפט הגולמי בהשוואה לרבעון השני של 2007.

המכירות נטו של המגזר הסתכמו ב-419.2 מיליון דולר ברבעון, לעומת 424.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. במהלך הרבעון השלישי של 2007 נמכרו 52,296 חביות ביום, בהשוואה ל-55,181 חביות ביום ברבעון המקביל אשתקד. המכירות ברבעון הושפעו ממחסור זמני במוצרים בטרמינל החברה בטיילר, טקסס כתוצאה מפעילות תחזוקה לא צפויה בבית זיקוק. במהלך הרבעון קטנו הכנסות המגזר בכ-4.2 מיליון דולר המיוחסות למכירות מגזר השיווק בעקבות הסכם השיווק הבין חברתי שהחל ברבעון הרביעי אשתקד. הקיטון במכירות קוזז בחלקו מעלייה במחיר הממוצע לחבית שנמכרה, מ-83.61 דולר ברבעון המקביל אשתקד ל-87.13 דולר לחבית ברבעון הנוכחי.

התפוקה הכוללת עמדה על 56,474 חביות ליום, בהשוואה ל-56,731 חביות בתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון השלישי הגדילה דלק US את שיעור עיבוד הנפט החמוץ ל-8.4%, בהשוואה ל-7% ברבעון השני של 2007.

מגזר חנויות הנוחות והתדלוק

תרומת מגזר חנויות הנוחות והתדלוק לרווחיות החברה ברבעון השלישי של 2007 הסתכמה ב-21.2 מיליון דולר, בהשוואה ל-23.1 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנת 2006. מכירות המגזר עמדו על כ-481.1 מיליון דולר, גידול של 19.7% בהשוואה לרבעון השלישי אשתקד. גידול זה נובע בעיקר מתוספת של 107 חנויות שנרכשו מחברת Calfee ברבעון השני של שנת 2007.

מכירות החנויות ברבעון עלו בשיעור של 26.2% והגיעו לסך של 114.6 מיליון דולר לעומת 90.8 מיליון דולר ברבעון השלישי בשנת 2006. עלייה זו נבעה בעיקר ממכירות בהיקף של 20.0 מיליון דולר בחנויות שנרכשו מ- Calfee ומעלייה בשיעור 1.8% במכירות המוצרים בחנויות דומות. הרווח הגולמי ממכירת מוצרים עלה ל-31.9% ברבעון השלישי, גידול של 160 נקודות בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

מכירות הדלקים ברבעון השלישי הסתכמו בכ-126.5 מיליון גלון, עלייה של 18.2% בהשוואה ל- 107.0 מיליון גלון ברבעון המקביל אשתקד. העלייה בכמות הגלונים נבעה בעיקר מרכישת חנויות Calfee במהלך הרבעון השני של 2007. הרווח הגולמי לגלון ברבעון הסתכם בכ-15.2 סנט לגלון בהשוואה לכ-20.7 סנט לגלון ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון נובע בין היתר מעלייה מתמשכת במחיר הסיטונאי של הדלקים.

מגזר השיווק

תרומתו של מגזר השיווק לרווחיות החברה הסתכמה ב-7.7 מיליון דולר, המהווים 13.8% מסך כל תרומות המגזרים לרווחיות החברה ברבעון השלישי של 2007, לעומת הפסד של 0.9 מיליון דולר במהלך ששים ואחד הימים בהם פעל מגזר זה ברבעון השלישי אשתקד. מכירות המגזר הסתכמו בכ-164.5 מיליון דולר, לרבות הכנסות שיווק בין חברתיות ממגזר הזיקוק בסך 4.2 מיליון דולר. במהלך הרבעון שיווקה החברה כ-18,151 חביות ליום במסגרת פעילות מגזר זה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותא"ע הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות -0.19%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.