"הקדש" - דיווחיו לרשויות המס
מה הן דרישות החוק מאת "הקדש" (שהוא מלכ"ר) בדבר דיווחו לרשויות המס על פעילותו ?
בהתאם לסעיף 1 לחוק הנאמנות, התשל"ט-1979 [להלן - "חוק הנאמנות"] - "נאמנות היא זיקה לנכס שעל פיה חייב נאמן להחזיק או לפעול בו לטובת נהנה או למטרה אחרת."
נאמנות אינה מסגרת משפטית של התאגדות, אלא היא נוצרת על פי חוק; כלומר: על פי חוזה עם נאמן או על פי כתב הקדש.
לא למותר לציין, כי חוק הנאמנות חל גם על פעילותן של עמותות, שבמסגרתן קיימת פעילות ציבורית כלשהי. הפעילות הציבורית של העמותה, הכרוכה בכספים ובנכסים אחרים, מקנה לעמותה זיקה לנכס כמשמעותה בסעיף 1 לחוק הנאמנות.
בנסיבות, אשר בהן הציבור, או חלק ממנו, הוא בבחינת "נהנה" מפעילותה של העמותה, יחולו עליה הוראותיו השונות של חוק הנאמנות.
לעניין - ניהול ההקדש הציבורי והדיווח לרשויות המס:
בחוק הנאמנות נקבעו הנחיות שונות בדבר כל הקדש ציבורי. נושאי ההנחיות הן בסוגיות האלה:
מחובת הנאמן - להגיש לרשם ההקדשות דוח על ענייני ההקדש [סעיף 29(א) לחוק הנאמנות].
מחובת הנאמן - למסור לרשם ההקדשות, לפי דרישתו, מידע והעתקי מסמכים בכל הנוגע לענייני ההקדש [סעיף 29(ב)לחוק הנאמנות].
לרשם ההקדשות ניתנה רשות לערוך חקירה בענייני הקדש [סעיף 90 לחוק הנאמנות].
אין לשחרר נאמן מחובתו להמציא לרשם ההקדשות את הדוחות ושאר הפרטים הנדרשים על פי חוק הנאמנות.
נדרשת הפרדה בין נכסי ההקדש לבין נכסי הנאמנים; וזאת, לפי סעיף 3(ג) לחוק הנאמנות. דהיינו: אם נכסי ההקדש כוללים מקרקעין - יש לרשום הזהרה מתאימה בלשכת רישום המקרקעין בהתאם להוראות סעיף 4 לחוק הנאמנות.
אם נכסי ההקדש כוללים כספים - יש לפתוח בבנק חשבון נאמנות מיוחד להקדש [תקנה 4].
אשר להשקעת כספי ההקדש - "כספי הנאמנות שאינם דרושים לצרכיה השוטפים, חייב הנאמן להחזיק או להשקיע, כיעיל לשמירת הקרן ולעשיית פירות;" [סעיף 6 לחוק הנאמנות].
לעניין - ניהול חשבונות של "הקדש ציבורי":
נאמן של הקדש ציבורי חייב להגיש לרשם ההקדשות, מדי שנה, דין וחשבון כספי, ענייני, ובו יפורטו הפעולות הפיננסיות, אשר הוא ביצע במהלך השנה שחלפה.
הדין-והחשבון הכספי האמור ייערך ליום האחרון של השנה העברית.
הקדש, שהכנסותיו השנתיות אינן עולות על 80,000 ש"ח - יגיש לרשם ההקדשות דוח על נכסי ההקדש, חובותיו, תשלומיו ותקבוליו, והדוח מאומת בתצהיר של הנאמנים; והכול - במתכונת המומלצת בידי רשם ההקדשות.
ההקדש, שהכנסותיו השנתיות עולות 80,000 ש"ח - יגיש לרשם ההקדשות מאזן ודוח, כשהם מבוקרים בידי רואה חשבון. הדוח ייערך במתכונת הדיווח, שקבעה מועצת רואי החשבון למוסדות ללא כוונת רווח.
התשובות אינן תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.
הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי
הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.
וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.
אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית.
אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.
- בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.
