ארה"ב ננעלה בטריטוריה הירוקה: אנסוור זינקה 23.5%

הנפט התחזק מעט לקראת הסגירה ונסחר ברמת 80.3 דולר לחבית. סיום השביתה בג'נרל מוטורס נתן רוח גבית למדדים. טאואר הוסיפה 2.3%. אלווריון השילה 3.1%
דנה פרידלנדר |

מדדי וול סטריט סגרו את יום המסחר בעליות שערים נאות, המגמה החיובית אפיינה את יום המסחר מפתיחתו. דיווחים מעודדים של מספר חברות כגון Red Hat ו-Worthington Industries נתנו רוח גבית למדדים. סיום השביתה המדוברת בענקית יצור המכוניות, חברת GM דחפה את הדאו ג'ונס מעלה. מן העבר השני, לרשימת הנתונים המדאיגים על מצב כלכלת ארה"ב, נוסף היום נתון ההזמנות למוצרים ברי קיימא שאכזב וירד 4.9% באוגוסט.

מדד הנאסד"ק סגר את יום המסחר בעליות שערים של 0.58% ברמת 2,699 הנקודות. מדד הדאו ג'ונס סגר את יום המסחר בעליות שערים של 0.72% ברמת 13,887 הנקודות.

מחירי הנפט מתחזקים מעט, החוזים העתידיים על הנפט סגרו בעליה של 77 סנט ברמת 80.3 דולר לחבית.

מאקרו

נתון ההזמנות למוצרים ברי קיימא בחודש אוגוסט צנח ב-4.9% ופספס את קונסנזוס תחזיות האנליסטים שעמד על ירידה קלה יותר של 3.1%. טווח ההערכות נע בין עליה של 1% לירידה של 7%. נזכיר כי בחודש יולי רשם הנתון עליה מרשימה של 6.1%, נציין כי, מדובר בירידה החודשית הגדולה ביותר מחודש ינואר.

אמריקניות במרכז

מניית בורסת הנאסד"ק (סימול: NDAQ) משכה את תשומת לב המשקיעים לאחר שהיא ו-Borse Dubai העלו את הצעתן למניית OMX והודיעו כי הבטיחו לעצמן 47.6% מהחברה. העלאת הצעת המחיר משקפת לחברת OMX שווי שוק של 4.9 מיליארד דולר.

חברת התקשורת Sprint Nextel (סימול:S) נסחרה על רקע הורדת המלצה מצד בנק ההשקעות גולדמן זאקס לחברה ל"נייטרלי" מ"קניה" .

חברת Bed Bath & Beyond (סימול:BBBY) נסחרה היום על רקע הצפי לדיווח היום על דוחותיה הכספיים. ציפיות המשקיעים הינם כי החברה תציג רווח של 52 סנט למניה לרבעון השני של החברה.

את תשומת לב המשקיעים ריכזה היום ענקית ייצור הרכב וחלקי החילוף, ג'נרל מוטורס (סימול: GM), זאת לאחר שהגיעה להסכם עם העובדים לסיום השביתה. מניות החברה בגרמניה רשמו בתגובה עליות שערים

חברת Red Hat פרסמה את דו"חותיה והכתה את התחזיות, החברה דיווחה כי הרווח זינק ב-59% ברבעון השני, בנוסף, מכירות החברה עקפו את תחזיות האנליסטים של וול סטריט. הרווח הנקי עלה ל-19.1 מיליון דולר, או 9 סנט למניה. זאת בהשוואה ל-12 מיליון דולר, או 5 סנט למניה ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות החברה עלו ב-28% ל-127.3 מיליון דולר.

ישראליות במרכז

חברת דלק US הולדינגס (דלק US), החברה הבת של קבוצת דלק, הודיעה היום, כי השלימה רכישה של 6.2% ממניות חברת Lion Oil אותן רכשה תמורת כ- 23 מיליון דולר במזומן. עם השלמת העסקה שיעור אחזקות דלק US ב- Lion Oil מסתכם בכ- 34.5%.

חברת סרגון הודיעה היום כי תדווח על תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי ב-22 באוקטובר.

חברת טאואר (טאואר חו"ל ) נסחרה על רקע הודעתה אמש כי השלימה את הפצת אגרות החוב הארוכות של החברה הנסחרות בבורסת תל אביב.

אמדוקס, ספקית של מערכות חוויית לקוח, נסחרה על רקע הודעתה אתמול כי TV Cabo, ספקית הכבלים הגדולה בפורטוגל, הטמיעה את Amdocs Service Mediation Manager כפלטפורמה מתלכדת, המחליפה את Systems Mediation הנפרדות. היקף העסקה לא נמסר.

אלדין חו"ל מערכות מידע (נאסד"ק:ALDN), נסחרה על רקע הכרזתה אתמול על עסקה עם Virgin Mobile France, אשר תאפשר את אספקת פתרון ה-Aladdin eToken ליותר מ-3000 המפיצים של Virgin Mobile הפועלים ברחבי צרפת.

נייס חו"ל מערכות (ת"א: נייס, NICE: NASDAQ), נסחרה על רקע הודעתה אתמול על השלמת ההנפקה של 4,500,000 מניות מסוג American Depositary Shares אשר כל אחת מהן מייצגת מניה אחת רגילה של נייס, ואשר עליה הודיעה לפני מספר ימים. בנוסף, העניקה נייס ל-Banc of America Securities LLC- אופציה לרכוש כמות נוספת של עד 675,000 American Depositary Shares הניתנת למימוש תוך 30 ימי עסקים. Banc of America Securities LLC שימש כחתם היחיד של ההנפקה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טיל SM3 (RTX)טיל SM3 (RTX)

כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים

הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר 

רן קידר |
נושאים בכתבה טיל בליסטי

המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.

המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.  


הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות


הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב. 

הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.

במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.

מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.

יוחננוף
צילום: Google Street View

יוחננוף הטעה צרכנים ויקנס כמעט במיליון שקל - זה בכלל מרתיע?

הרשות להגנת הצרכן מודיעה על כוונה להטיל קנס של 946 אלף שקל על רשת יוחננוף; ברשת נמצאו מאות מוצרים ללא מחיר, פערים בין מחיר הקופה למחיר על המדף ואי־סימון של ארץ ייצור - השאלה המתבקשת: כמה קנס של פחות ממיליון ירתיע רשת שמגלגלת כ-5 מיליארד שקל בשנה?

מנדי הניג |

אין הרבה אנשים שיחזירו את המיונז למדף אחרי שיגלו בקופה שהוא עולה 12 שקל במקום 8, הרוב בכלל לא ישימו לב לשינוי במחיר בין המדף לקופה בתוך השורות הצפופות בחשבונית. זה חלק מהמשחקים של רשתות השיווק שמשתמשות בחוויית הקניה עמוסת הגירויים כדי להכניס לנו לעגלה מוצרים במחירים שלא חשבנו לשלם. במקרים אחרים המחיר בקופה הוא הפתעה גמורה כי הרשתות מתעצלות או "שוכחות" לציית לחובה של סימון מחירים על מוצרים, גם כאן קשה לראות אנשים שיוותרו על הקטשופ או הטיטולים של התינוק כי יש הבדל של כמה אחוזים בתג המחיר.

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה כי בכוונתה להטיל עיצום כספי בהיקף של 946,680 שקל על יוחננוף, אחת מרשתות המזון הגדולות בישראל. על פי הודעת הרשות, החקירה העלתה כי החברה הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן ופגעה בשקיפות כלפי לקוחות. על פי הממצאים, בסניפי הרשת נמצאו מאות מוצרים שעליהם לא היה בכלל מחיר, בניגוד להוראות החוק שמחייבות סימון ברור של המחיר הכולל על גבי כל מוצר. 

בנוסף, נמצאו מקרים בהם המחיר שנגבה בקופה היה גבוה מהמחיר שהופיע על המדף או על המוצר עצמו, זו כבר הטעיה חמורה של הצרכן, זו לא רק פגיעה בזכות לקבל מידע אמין לפני הרכישה אלא גם הטעיה מכוונת.

אבל הייתה גם הטעיה נוספת בחלק מהמוצרים המיובאים שנבדקו נמצא כי ארץ הייצור שצוינה על המוצר לא תאמה את ארץ המקור בפועל. כמו כן, יוחננוף לא סימנה באופן תקין את ארץ הייצור בצמוד לתוצרת חקלאית לא ארוזה או כזו שנארזה במקום המכירה שזו גם פעולה המחויבת על פי החוק.

מליון שקל מתוך יותר מ-5 מיליארד שקל - זו הרתעה?

יוחננוף אולי תצטרך לשלם כמעט מיליון שקל קנס, אבל כשמסתכלים על המספרים האמיתיים זה נשמע יותר כמו טיפ שהשאירו לקופאית מאשר עונש מרתיע. יוחננוף מגלגלת כמעט 5 מיליארד שקל בשנה ורושמת רווחים של עשרות מיליונים, הרווחים האלו מגיעים גם מהממצאים של חקירת הרשות - מאי־סימון מוצרים, מהפרשי מחירים מול הקופה. הקנס הזה הוא חלקיק מהרווחים ולא מתקרב אפילו ליצור הרתעה.