"העצב אין לו סוף, לאושר יש ויש". כך תרגם פעם מישהו לעברית את אחד השירים היפים ביותר בשפה הפורטוגזית (במקור של אנטוניו קרלוס ז'ובים). הישר מאחד המחוזות העצובים והעניים בעולם (ריו דז'אנרו), הגיע השיר היפה הזה, שבמרכזו קינה על ימים טובים יותר שעברו. מוזר, אבל אני באמת מתכוון לכתוב כאן על בורסות ושוקי הון. תאמינו או לא - יש קשר בין הפתיח ההזוי כמעט של הטור הזה, למה שקרה כאן בשבוע האחרון וכנראה ימשיך ויקרה בזה שנפתח היום אצלנו ומחר בבורסות העולם כולו.

השורה התחתונה היא הרי זו שמעניינת אתכם, המשקיעים. בשורה התחתונה אין ברירה - צריך לשנס מותניים ולהתכונן לימי ירידות הבאים עלינו, אחרי שלוש שנים נפלאות בבורסות (לא בפעם הראשונה - אך אולי קצת יותר מהיר הפעם). הצניחה הדו-יומית של הבורסות בניו יורק בשבוע שעבר, היא סימן ויריית פתיחה לתיקון שאמור לעבור על הבורסות בכל העולם בתקופה הקרובה. אולם מי שחוש הריח שלו חזק משל הרוב ביננו כבר יודע, כי זוהי איננה פתיחה של מפולת קשה וארוכה לבורסות. הסיבה פשוטה - הכלכלה האמריקנית מתחזקת.

לא רק שהכלכלה האמריקנית עושה רושם של חזרה לצמיחה הגיונית - הרי ברור לכולם, כי הבנק המרכזי של ארה"ב לא ישב מהצד ויבצע מהלך של "שחרור חגורות", אשר יתרום לכך שהצמיחה הזו לא תתפוגג עכשיו או בחדשים הקרובים. הפד צפוי להתיר קצת את לחצו מנושא הריבית ובכך לחזק את הכיס הפרטי של האמריקני המצוי - זה אשר כוח הקניה שלו נחלש בחודש שעבר שוב. כלכלנים בכירים ופוליטיקאים כבר החלו להזרים הצהרות הקוראות ללחוץ על הנגיד ברננקי לעשות מעשה ומהר - ולהוריד ריביות בחודשים הקרובים.

נכון, נגיד הוא תפקיד פוליטי ומקצועי כאחד. אך הפעם זה לא משנה כמה מקצועי הוא. ברננקי, הנחשב ללא לחיץ, יאלץ להילחץ ו"להיכנע" לאוכלוסיה חשובה הרבה יותר - המשקיעים. על פי החוזים על הריבית האמריקנית חושבים המשקיעים שהוא יחתוך את ריביות עד לסף השנה - ולא מותירים לבנק הפדראלי אפשרות לברוח מהורדה של הריבית על לרמה של 5% בלבד בדצמבר. אם הוא יפתיע אותם המחיר יהיה מפולת של ממש ומחיר כבד ארוך טווח לכלכלה העולמית בכלל והאמריקנית בפרט.

הצמיחה איננה חזות הכל - אולם במקרה הנ"ל, הרי שהאמריקנים מובילים את העולם כולו כבר חודשים לעליה של סף החרדה של משקיעים - וזה הדבר הרע ביותר שיכול לקרות לשוקי ההון. וזה, מבין גם הנגיד האמריקני - צריך להיעצר עכשיו.

המתעוררים יתמכו. למה בעצם התחלתי כאן בשיר ברזילאי? אם כן, הכוונה היא להזכיר לכולנו שמאז המפולת האחרונה ב-2003-2002 העולם השתנה. אם עד אז במשך שנים ארוכות ולמעשה מאז ומתמיד, הבורסות והכלכלה האמריקניות היו נותנות את הטון לבדן. הרי שעכשיו השווקים מקשיבים מן הבוקר המוקדם (או הלילה המאוחר - תלוי איפה הם המאזינים על הגלובוס) לנעשה במזרח, ולוקחים ברצינות גדולה אפילו מה שקורה במקומות "נידחים" במושגי סוחרי ניירות ערך - כמו אוסטרליה, ניו זילנד, קנדה וכן, אפילו ברזיל.

כוחם של השווקים המתעוררים הפך להיות קריטי, מפני שהמון כסף זרם אל השווקים הללו בשנתיים-שלוש האחרונות. גופים ענקיים ומשקיעים פרטיים כאחד, שקועים עד הצוואר בהשקעות בשווקים 'מעניינים' גם כמו הבורסה הטורקית או התל אביבית. הם מאזנים את ההשקעות המקומיות שם והפכו בשווקים הללו לבעלי כוח אדיר בהזזת השוק - אפילו אם מדובר במקומות בהם (כמו תל אביב) הם לא מהווים אפילו רבע מההשקעות בבורסה המקומית. מספיק שהם מתעוררים בבוקר וקונים קצת מניות, הם גוררים אחריהם - במובן הטוב של המילה - את השחקנים הגדולים באותו שוק.

זו סיבה חשובה לכך שהשווקים המתעוררים במזרח אסיה ובמקומות נוספים, יתמכו במגמה העולמית וימנעו עד סוף השנה, לפחות, את הנפילה שיכולה היתה להתרחש בבורסות של ניו יורק ובעולם כולו.

בחזרה אל השורה התחתונה. בימים הבאים, אולי אף שבועות - הבורסה שלנו והבורסות בעולם כולו יתנקו. הן ינקו מתוכן את המשקיעים שבאו בגלל שזה היה אופנתי בשנה האחרונה להשקיע בבורסה. הן ינקו מעליהן את אלה שנכנסים בעליות ובורחים כשבעיתון כתוב שהבורסות נופלות בכותרת הראשית. אחרי הניקיון, שוב ישארו בשווקים אלה שעושים זאת מתוך אסטרטגיה ארוכת טווח - המשקיעים בלבם ונפשם.

עכשיו זה הזמן שלכם לעשות חושבים. כמה אתם מוכנים להשקיע בשוק מסוכן? כי כן, למרות כל מה שנכתב כאן - זו בדיוק הגדרה של שוק מסוכן. עכשיו זה הזמן שלכם להחליט - אילו משקיעים אתם? כאלה שהבורסה מחבקת ומייצרת להם רווחים לאורך שנים, או אלה שהבורסה מנקה מתוכה בכל תיקון?