מדדי ארה"ב סגרו יום צבוע אדום עקב דו"חות מאכזבים
המדדים המובילים בוול סטריט סגרו את יום המסחר בצד האדום. ירידות שערים חדות ליוו את המסחר לאורך כל שעות היום, אך לקראת הסגירה הצטמצמו הירידות. נזכיר כי, אתמול המסחר נסגר בצד הירוק והדאו אף נגע לראשונה ב-14,000 הנקודות כאשר לאחר מכן נסוג מעט. במרכז המסחר היום היה נאומו של יושב ראש הפד, ברננקי, בנאום שנשא בפני הקונגרס אמר כי הצמיחה בארה"ב תגדל בהדרגה השנה ובשנת 2008 הצמיחה תהיה בעוצמה גבוהה הרבה יותר. בנוסף, הזהיר יור' הפדרל ריזרב כי ישנם הרבה מאוד סיכונים המשפיעים על התחזית והדגיש כי הבנק המרכזי בארה"ב נמצא על המשמר כנגד לחצי האינפלציה. ברננקי הזהיר כי ההאטה בשוק הדיור האמריקני עלולה להימשך יותר זמן ממה שצפו, בנוסף, העליות במחירי האנרגיה והסחורות עלולות להצית את האינפלציה ולדחוף גם את ליבת האינפלציה מעלה.
עוד במוקד היום, עונת הדו"חות והמשך זרם הפרסומים המאכזב גם הוא דחף את המדדים אל הטריטוריה האדומה. אינטל, חברת השבבים הגדולה בעולם, פרסמה אמש את דו"חותיה ואכזבה את האנליסטים. כך גם חברת התרופות, Pfizer. בנוסף, Bear Stearns דיווחה אמש כי שתי קרנות הון הסיכון שלה לא ממש שוות כסף (באחת הקרנות מוגדר שווי הנכסים כ"חסר ערך", ובשנייה שווי הנכסים נאמד בכ-9% בלבד מערכם בסוף אפריל), דיווח שמעלה מחדש את החששות מעניין המשבר בתחום משכנתאות ה-subprime. עוד העיב היום על המדדים, מחיר הנפט שרשם היום עליות שערים חדות.
מדד הנאסד"ק סגר את יום המסחר בירידות שערים של 0.47% ברמת 2,699 הנקודות. מדד הדאו ג'ונס סגר את יום המסחר בירידה של 0.38% ברמת 13,918 הנקודות.
הנפט סגר בעליה של 1.03 דולר אל רמת 75.05 דולר לחבית. החוזים על הזהב זינקו 7.8 דולר אל רמת 673.7 דולר לאונקיה.
נתוני המאקרו
שני נתוני מאקרו פורסמו היום לפני המסחר, הראשון הוא עדכון נתון מדד המחירים לצרכן לחודש יוני, שעלה ב-0.2%, כאשר קונסנזוס האנליסטים היה לעליה של 0.1% בנתון הכללי. נתון הליבה עלה 0.2% גם הוא ופגע בדיוק בתחזיות האנליסטים.
הנתון השני שפורסם הוא נתון התחלות הבניה לחודש יוני. הנתון עמד על 1.467 מיליון התחלות בניה כאשר הצפי היה שהנתון יעמוד על קצב שנתי של 1.45 מיליון. בחודש מאי רשם הנתון ירידה של 2.1% ואילו בחודש אפריל רשם עליה של 1%.
אמריקניות במרכז
חברת התרופות הגדולה בעולם, Pfizer דיווחה היום כי הרווחים לרבעון השני עמדו על 1.27 מיליארד דולר או 18 סנט למניה. זאת בהשוואה ל-2.42 מיליארד דולר או 33 סנט למניה בשנה הקודמת. בניטרול אירועים חד פעמיים, חברת התרופות רשמה רווח של 42 סנט למניה. קונסנזוס תחזיות האנליסטים עמד על רוח של 50 סנט למניה.
מניות חברת Yahoo נסחרו היום בסנטימנט שלילי לאחר שהחברה דיווחה אתמול על תוצאותיה הכספיות, עמדה בתחזיות אך הנמיכה את תחזיותיה לגביי המשך השנה.
מניה נוספת שמעיבה היום על המדד היא ענקית השבבים חברת אינטל. החברה דויוחה אמש לאחר הסגירה על תוצאותיה הכספיות ולמרות שהרווח זינק ב-44%, החברה פספסה את התחזיות בשורת.
ישראליות במרכז
חברת אלביט מערכות (אלביט מערכות חו"ל) הודיעה היום כי חברת הבת שלה, אלאופ, תספק ללקוח זר מערכות אלקטרו-אופטיות (מטעדים) עבור מסוקי תקיפה ותובלה בהיקף כספי של 37 מליון דולר. הפרויקט יתפרש על פני כמה שנים ויכלול גם תמיכה לוגיסטית. לפרויקט שווי פוטנציאלי הנאמד ב- 100 מליון דולר.
חברת ביגבנד רשתות (סימול: BBND) הודיעה היום על הרחבה הטמעת מערכת ה- (M-CMTS) בחברת מולטיכייבל בהולנד. הפרויקט בספקית שירותי התקשורת ההולנדית, נחשב להטמעה המסחרית הראשונה של מערכת ה- M-CMTS המבוססת על מפרט ה-CableLabs® ומשרת כיום למעלה מ-50,000 מנויים.
אלווריון , העוסקת בפתרונות wimax ופס רחב אלחוטיים, הודיעה היום כי מפעילת שירותי הטלקומוניקציה המובילה באוגנדה, mtn uganda, בחרה בפתרון ה-breezemax פרי פיתוחה של אלווריון עבור תדר ה-3.5 ghz, כחלק מפריסה כלל-ארצית המיועדת לספק שירותי נתונים מורחבים למשתמשים ארגוניים, עסקיים ופרטיים. פרויקט הפריסה העיקרי הושק בקמפלה -עיר הבירה והיישוב העירוני הגדול ביותר באוגנדה – ובעקבותיו מתוכננות פריסות רשת נוספות ב-30 ערים ברחבי המדינה.
חברת אנסוור רשמה אתמול ירידות חדות בעקבות הודעתה כי רכשה את חברת לקסיקו מפעילת אתר האינטרנט Dictonary.com. תהיות רבות עולות בקרב המשקיעים באשר ליכולת החברה לממן עסקה של 100 מיליון דולר, בעוד מאזן החברה עומד רק על 12 מיליון דולר. ספקות אלו בקרב המשקיעים היו הגורם המרכזי לירידות במנייה.
חברת קומברס העוסקת בתוכנה ומערכות המאפשרים תקשורת מולטימדיה ושירותי בילינג משופרים באמצעות רשתות, הודיעה אתמול כי פליי (Play), מפעילה סלולרית חדשה בפולין, בחרה בקומברס לניהול הפעולות המלוכדות של שרותי הבילינג ושירותי ערך מוסף. היקף העסקה לא נמסר.
מניית צורן, זכתה אתמול להעלאת המלצה מצד בית ההשקעות אוסקר גרוס מ"החזק" ל"קניה". אתמול הודיעה החברה כי רסיבר ה- VSB שלה, תואם בפעם הראשונה את דרישות ה- A/74, לפי התקן המקובל בארה"ב ה-ATSC. לפי ניסוי מעבדה אחרון שנערך על ידי מרכז המחקר הטכונולוגי שבקנדה, ה- CRC, ההתקן ענה לדרישות של הניסוי.
חברת מטאלינק חו"ל , ספקית של התקנים אלחוטיים ופתרונות תקשורות אלחוטיים מסיליקון, שנסחרה במומנטום חיובי בימים האחרונים, התממשה היום. החברה הודיעה השבוע כי קיבלה הזמנה ראשונית למוצר האלחוטי WLANPlus. ההזמנה הראשונית נאמדת קרוב ל-200,000 דולר ונעשתה על ידי יצרן גדול, ותסופק במהלך החודשים הקרובים.

כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים
הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר
המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.
המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.
הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות
הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב.
הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.
במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.
מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.

יוחננוף הטעה צרכנים ויקנס כמעט במיליון שקל - זה בכלל מרתיע?
הרשות להגנת הצרכן מודיעה על כוונה להטיל קנס של 946 אלף שקל על רשת יוחננוף; ברשת נמצאו מאות מוצרים ללא מחיר, פערים בין מחיר הקופה למחיר על המדף ואי־סימון של ארץ ייצור - השאלה המתבקשת: כמה קנס של פחות ממיליון ירתיע רשת שמגלגלת כ-5 מיליארד שקל בשנה?
אין הרבה אנשים שיחזירו את המיונז למדף אחרי שיגלו בקופה שהוא עולה 12 שקל במקום 8, הרוב בכלל לא ישימו לב לשינוי במחיר בין המדף לקופה בתוך השורות הצפופות בחשבונית. זה חלק מהמשחקים של רשתות השיווק שמשתמשות בחוויית הקניה עמוסת הגירויים כדי להכניס לנו לעגלה מוצרים במחירים שלא חשבנו לשלם. במקרים אחרים המחיר בקופה הוא הפתעה גמורה כי הרשתות מתעצלות או "שוכחות" לציית לחובה של סימון מחירים על מוצרים, גם כאן קשה לראות אנשים שיוותרו על הקטשופ או הטיטולים של התינוק כי יש הבדל של כמה אחוזים בתג המחיר.
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה כי בכוונתה להטיל עיצום כספי בהיקף של 946,680 שקל על יוחננוף, אחת מרשתות המזון הגדולות בישראל. על פי הודעת הרשות, החקירה העלתה כי החברה הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן ופגעה בשקיפות כלפי לקוחות. על פי הממצאים, בסניפי הרשת נמצאו מאות מוצרים שעליהם לא היה בכלל מחיר, בניגוד להוראות החוק שמחייבות סימון ברור של המחיר הכולל על גבי כל מוצר.
בנוסף, נמצאו מקרים בהם המחיר שנגבה בקופה היה גבוה מהמחיר שהופיע על המדף או על המוצר עצמו, זו כבר הטעיה חמורה של הצרכן, זו לא רק פגיעה בזכות לקבל מידע אמין לפני הרכישה אלא גם הטעיה מכוונת.
אבל הייתה גם הטעיה נוספת בחלק מהמוצרים המיובאים שנבדקו נמצא כי ארץ הייצור שצוינה על המוצר לא תאמה את ארץ המקור בפועל. כמו כן, יוחננוף
לא סימנה באופן תקין את ארץ הייצור בצמוד לתוצרת חקלאית לא ארוזה או כזו שנארזה במקום המכירה שזו גם פעולה המחויבת על פי החוק.
- יוחננוף בשותפות עם JTLV: מקימות מרכז מסחרי חדש ב-200 מיליון שקל
- דוחות טובים ליוחננוף - מה צפוי בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מליון שקל מתוך יותר מ-5 מיליארד שקל - זו הרתעה?
יוחננוף אולי תצטרך לשלם כמעט מיליון שקל קנס, אבל כשמסתכלים על המספרים
האמיתיים זה נשמע יותר כמו טיפ שהשאירו לקופאית מאשר עונש מרתיע. יוחננוף מגלגלת כמעט 5 מיליארד שקל בשנה ורושמת רווחים של עשרות מיליונים, הרווחים האלו מגיעים גם מהממצאים של חקירת הרשות - מאי־סימון מוצרים, מהפרשי מחירים מול הקופה. הקנס הזה הוא חלקיק מהרווחים ולא
מתקרב אפילו ליצור הרתעה.