הסלון האווירי בפריז: הצלחה גדולה לחברות הישראליות
צבר העסקאות, החוזים וההסכמים של התעשיות הביטחוניות הישראליות שנדונו ונחתמו בסלון האווירי במשך השבוע עמד, ואולי אף עלה על תחזיות מכון היצוא שיגיעו ל-600 עד 800 מיליון דולר, כך אמר אתמול דוד ארצי, יו"ר מכון היצוא, לקראת נעילת הפרק המקצועי-מסחרי של תערוכת התעופה והחלל הגדולה בעולם.
מספר המבקרים המקצועיים השנה בביתן ישראל, שתוכנן ומנוהל על ידי מכון היצוא, עלה על 20 אלף, פי שנים ממספר המבקרים בסלון הקודם לפני שנתיים. בין המבקרים היו שרי הגנה, מפקדי חילות אוויר, משלחות מקצועיות, אנשי תעשייה ונציגי התקשורת המקצועית, שגילו עניין מיוחד בשני נושאים: אבטחת שדות תעופה וכלי טיס בלתי מאוישים.
רק אתמול הודיעה חברת אלביט מערכות על חתימת הסכם לשיתוף פעולה עם החברה האיטלקית "אלטרוניקה רומא" לפיתוח אמצעים להגנת מסוקים ומטוסים רחבי גוף מתקיפת טילי כתף. באותו תחום הודיעו חברת רפאל והענקית האמריקנית ריית'און על תחילת הבחינה של מערכת חדשנית לאבטחת מלי תעופה מפני טילי כתף.
הממונה על התעשיות הביטחוניות במכון היצוא, ליאור קוניצקי, מסר כי ביוזמת המכון נערכו מפגשים עסקיים בין חברות ישראליות לבין החברות האירופאיות הגדולות ביותר כמו תאלס, סאג'ם, יורוקופטר ו-EADS, שהיא החברה האם של איירבוס. כן התקיימו פגישות עם אנשי רכש הגומלין של חברות עולמיות גדולות כמו סיקורסקי, ריית'און, בואינג ולוקהיד מרטין.
נשיא חברת ראדא, אלוף מיל הרצל בודינגר, לשעבר מפקד חיל-האוויר, אמר כי ישראל היא מובילה עולמית בתחום של רובוטיקה במערכות נשק ולחימה, והביטוי הבולט ביותר בתערוכה היה מקומה הייחודי של ישראל בתחום כלי הטיס הבלתי מאוישים, מזל"טים ומל"טים, מהגדולים עד הקטנים, שחלקם מופעלים מבצעית בשדה הקרב. "כולם עושים מל"טים, אבל שלנו הם היחידים שהם מבצעיים", אמר בודינגר. החברה שהוא עומד בראשה, ראדא, הציגה השנה חידוש – מערכת ניווט אינרציאלית הפועלת בכל המזל"טים הקטנים. משקל המערכת 400 גרם בלבד.
עוד בלטו השנה מיזוגים עסקיים בין החברות הביטחוניות הישראליות: בתצוגה של אלביט מערכות הופיעו גם אלישרא, תדיראן קשר ואל-אופ, וכן הציגה חברה חדשה – אס.די.אס – שהיא חברה-אם של שלוש חברות ישראליות חדשות/ישנות – ראדום, ניו נוגה לייט ומגם, הנותנות ללקוחות בארץ ובעולם פתרונות כוללים של ציוד לחימה ומיגון. בתחום המיגונים בלטה חברת פלסאן סאסא מהקיבוץ הצפוני, הממגנת בין היתר כלי רכב של הצבא האמריקני בעיראק. ועוד מפעל צפוני – בנטל תעשיות – שהציג לראשונה בעולם מנוע היברידי הפועל על דלק וחשמל, לכלי טיס בלתי מאוישים.
עסקה שחתמה חברת אורביט עם חברה קנדית לאספקת מערכת ניהול קול ADAMS משכה את תשומת הלב של התקשורת בסלון, וגם חברת SGD, המייצרת פודים מוטסים למגוון רחב של משימות נהנתה מתשומת הלב של המבקרים המקצועיים בביתן והרחיבה את מעגל לקוחותיה הפוטנציאליים.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")