האם הפעם זה הסוף לעליות? השוואה בין משברים

מאז יום רביעי האחרון, המדדים בבורסה התל אביבית רושמים ירידות שערים חדות ושוב אנחנו צריכים להרים את הראש, מהביצה המקומית, ולהסתכל על הנעשה מעבר לים. בתוך שבוע בדיוק רשם המעו"ף ירידה של כ-4.5% והאופטימיות הגדולה שנרשמה בתחילת השבוע שעבר, הפכה לגל חששות חסר מעצורים כאשר השאלה הגדולה היא תמיד אותה שאלה: תיקון או תחילת מהלך ארוך של ירידות?

על פניו - העסק נראה כמו תיקון הגיוני

על פני השטח נראה שמדובר במהלך קלאסי של תיקון. מאז תחילת חודש מארס האחרון רשמו המדדים בארה"ב מהלך עליות כמעט רצוף של קצת יותר מ-10% ותיקון זה דבר שבהחלט מתקבל על הדעת בנקודה זו. נוסיף לזה, שלמרות כל הרעש, המדדים בארה"ב ירדו בסה"כ כ-3% בלבד וכי לפני התיקון הם היו ברמת שיא כל הזמנים. אז על מה כל המהומה?

רק בחודש פברואר האחרון היינו במצב דומה, הבורסות בארה"ב היו בשיא ואז הגיע משבר משכנתאות הסאב-פריים בארה"ב, בתוספת צניחה חדה במדד הסיני ולקינוח עוד כמה הגיגים פסימיים מפי אחד האנשים המשפיעים והמוערכים ביותר בשוק ההון העולמי, הנגיד האמריקני לשעבר, אלן גרינספאן. בתגובה לכל הנ"ל רשמו המדדים בארה"ב בחודש פברואר מהלך ירידות של כ-6% אבל מאז, כאמור, עלו המדדים ביותר מ-10%.

אז האם הפעם הסוף יהיה שונה?

אז למה שהפעם זה יהיה שונה? סין, למרות שממשיכה לרשום עליות, צונחת מידי פעם, גרינספאן ממשיך להרעיד את השוק מידי כמה שבועות ורק במקום משבר המשכנתאות של חודש פברואר קיבלנו את "משבר עליית תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב". אז זהו, שהפעם זה נראה שונה.

נכון שבתוך מהלך של עליות בבורסה, המדדים חייבים לתקן מידי וזה דבר הגיוני, צפוי ומובן. נכון גם שבכל פעם שיש גל של מימושים, קיימת סיבה טובה למימושים, סיבה שמעלה דאגה וחשש אמיתי בליבו של כל משקיע. כמו שהסיבה הטובה בחודש פברואר הייתה המשכנתאות, הסיבה כיום היא האג"ח הממשלתי בארה"ב. בנקודת המימושים, המשקיע חייב לעשות חושבים ולהבין האם הסיבה היא ממשית וברת השפעה או מנופחת וברת חלוף.

באופן קבוע, כאשר אני מנסה לאמוד את הסיבות למימושים בבורסה ולקבל החלטה, כדבר ראשון אני פותח לפחות חמישה אתרים כלכליים מובילים בעולם, קורא פרשנויות, מקשיב לקטעי וידאו ומתחיל לבסס את העמדה האישית.

ההבדל העיקרי בין "משבר משכנתאות הסאב-פריים" של חודש פברואר ל"משבר עליית תשואות האג"ח" העכשוי הוא שהדעות בעניין הקודם נעו בין - האם התקשורת מנפחת את הסיפור בצורה מוגזמת ופשוט מחפשת סיפור ועד - יכול להיות שבשלב מסויים המשבר במשכנתאות הסאב יזלוג לתחום המשכנתאות הכללי ואז .... ואילו המשבר העכשוי הוא על פני השטח ולא בספקולציות. עכשיו עולות התשואות ועכשיו זה יותר אטרקטיבי להשקיע באג"ח.

הבעיה היא שהדבר פשוט קרה מהר מידיי. מציפיות להורדת ריבית, עד לפני כשלושה שבועות, השוק האמריקני לפתע נותן סיכוי סביר שהריבית בארה"ב תעלה עוד השנה וזאת דווקא כאשר הריבית בדיוק נכנסה ל"תחום הנוח" של הפד. העניין הוא שהצמיחה בארה"ב צפויה להתרחב משמעותית ובימים בהם יש מגמה עולמית של העלאת ריבית, הסבירות היא שארה"ב לא תשאר מנותקת.

אנוכי מאמין כי הריבית השנה בשום אופן לא תעלה לרמה של 5.5%. בדיוק כפי שהפד עמד כמעט שנה שלמה מנגד ולא הוריד את הריבית למרות תקוות השוק ולמרות כל התחזיות, כך אני סבור כי הפד ימשיך לעמוד מנגד ולתת לכלכלה לקבוע את מהלך העניינים. הבעיה היא שהציפיות בעניין כיוון הריבית הן שמכתיבות את הלך הרוח ולא גובה הריבית או כיוונה בפועל. בדיוק כפי שהציפיות להורדת ריבית תמכו בעליות של השוק, הציפיות להעלאת ריבית תקשה עליו מאוד את המשך המגמה. אם נחזור לפרשנויות באתרי האינטרנט המובילים בעולם, לגביי המשבר הנוכחי קשה למצוא דעות אובייקטיביות (לא בעלי פוזיציה) שסבורות כי המצב פשוט. הפסימיים שבפרשנים מקשיחים את עמדתם ואלו האופטימיים הופכים לזהירים. כך זה עובד, ציפיות הריבית הן המנוע של הבורסה וכרגע המנוע פועל שלא לטובת המשקיעים. אין זה אומר שגל ירידות בפתח, החברות במדד ה-S&P-500 עדיין יחסית זולות מבחינה היסטורית והשוק האמריקני נראה כהולך ומשתפר, אבל אוטו בלי מנוע לא יכול להתקדם.

לסיכום

שינוי הציפיות בעניין כיוון הריבית היה מאוד מהיר אבל המעלה העיקרית של המשקיע היא אורך רוח ויכולת המתנה גם בימים של ירידות. אני בטוח שכל מי שלא זז מהבורסה בשנים האחרונות מסכים איתי. גם הפעם הדין אינו שונה, עדיין מוקדם לברוח, צריך לעקוב אחרי נתוני המאקרו בארה"ב (כבר השבוע יש שלושה נתונים חשובים) אבל צריך לזכור שכיוון הריבית או יותר מזה, ציפיות הריבית זה השד של הבורסה, והשד הזה התעורר לרגע קט. אני לא הייתי מוריד ממנו את המבט.

מאת: יוסי פינק