המעו"ף נושק ל-1000: אלרוב זינקה ב-8.3%

מדד המעו"ף נסגר בעליה של 1.52%, ת"א 100 הוסיף 1.33%, התל-טק עלה ב-0.29% ומדד הבנקים הוסיף 0.51% למרות שדיסקונט איבד היום 3.8% ובכך השלים צניחה של 12% ביומיים
עפרה ברון |

שבוע המסחר בבורסה התל אביבית נסגר בעליות חדות של המדדים העיקריים, שכמעט ונושקים לרמת 1000 הנקודות. מחזור המסחר היה גבוה במיוחד -3.73 מיליארד שקל, גם כשלוקחים בחשבון את הפקיעה החיובית של אופציות המעו"ף לחודש מרץ - עם מחזור מסחר של 1.674 מיליארד שקל.

יש לציין כי החל מהיום הפעילה הנהלת הבורסה כוונון מחדש של "מנתקי הזרם" ובמידה והיתה נרשמת תנודיות גבוהה, פתיחת המסחר היתה נדחית. לידיעה המורחבת בנושא

המדדים העיקריים בבורסה קיבלו רוח גבית חמה מבורסות העולם: באסיה נחתם יום המסחר בעליות שערים על רקע המשך היחלשותו של הין. הניקיי הוסיף 0.05%, ההנג סנג הוסיף 1.37%, מדד הקוספי עלה ב-0.78%, מדד פוטסי סין עלה ב-1.68%. לידיעה מורחבת בנושא

גם במדדי אירופה נרשמו במהלך כל היום עליות שערים נאות במדדים המובילים, ובארה"ב נפתח המסחר במגמה חיובית, שעברה למגמה מעורבת בדקות האחרונות. הנאסד"ק משיל כעת כ-0.16% ודאו ג'ונס מוסיף כ-0.3%.

מדד המעו"ף נסגר בעליה של 1.52% ברמה של .21997 נקודות, מדד ת"א 100 הוסיף 1.33% ברמה של 994.5 נקודות, מדד התל-טק הוסיף 0.29% ברמה של 384.07 נקודות ומדד הבנקים הוסיף 0.51%.

מניות במרכז

מניות חברת הנדל"ן אלרוב, שבשליטת איש העסקים אלפרד אקירוב השיגה תשואה גבוהה של כ-8.3% לאחר שהציגה דוחות כספיים מצויינים לשנת 2006 שלוו בתחזיות אופטימיות מצד אקירוב, שהבטיח למשקיעים "הצפת ערך" בעקבות הההנפקה העתידית של חברת הבת pih באחת מהבורסות המובילות באירופה.

הכנסות החברה ברבעון הסתכמו בכ-160.6 מיליון שקל, לעומת כ- 135 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-19%. הכנסות החברה בשנת 2006 הסתכמו בכ- 647 מיליון שקל, לעומת כ-653.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של כ-1%.

בשורה התחתונה, הרווח הנקי ברבעון הרביעי לשנת 2006 הסתכם בכ-51.2 מיליון שקל, לעומת כ-24.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-112.5%. הרווח הנקי בשנת 2006 הסתכם בכ-153.7 מיליון שקל, לעומת כ-121.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-26.8%.

מניות חברת דלק ( דלק קבוצה ) וחברת הבת, דלק נדלן ריכזו היום עניין גבוה על רקע הודעתה כי גייסה אתמול (יום ד'), במסגרת הנפקה פרטית של איגרות חוב (סדרה י"ג) למשקיעים מוסדיים, סך של 910 מיליון שקל.

המכרז הסתיים בריבית של 4.6%. עד לרישום למסחר, תשלם החברה למחזיקי איגרות החוב תוספת ריבית של 0.5%. במקור התכוונה קבוצת דלק לגייס 500 מיליון שקל, אולם בשל היקפי הביקוש הוחלט להגדיל את היקף הגיוס ל-910 מיליון שקל.

המסחר במניות החברות נסגר בירידות שערים, על רקע פרסומים ב-דמרקר לפיהם הנפקת הפעילות הבינלאומית בלונדון של דלק נדל"ן לא עומדת בציפיות. על פי הפרסומים, החברה נאלצה לחתוך ב-20% את המחיר הממוצע בגיוס. התכנון המקורי היה גיוס לפי מחיר של 2.9-2.25 ליש"ט למניה,ואילו המחיר ירד ל-2.1-2 ליש"ט למניה. היקף ההנפקה ירד מ-150 מיליון ליש"ט ל-120-100 מיליון ליש"ט, כשהחברה מתכננת להנפיק כעת 19% ממניותיה, במקום 22%.

מניות פז (פז נפט) נסגרה בעליה של כ-1%. החברה הציגה היום את דוחותיה הכספיים לשנת 2006. מהתוצאות עולה כי הרווח השנתי הנקי נחתך בכ-44% ל-109 מיליון שקל, בעיקר על רקע הוצאה חד פעמית בגין רכישת בז"ן אשדוד. עם זאת, הרכישה הובילה לגידול של 41% בהכנסות לרמה של 10.1 מיליארד שקל. בניטרול הרכישה, העליה בהכנסות הייתה רק כ-12%.

מניות בנק לאומי נסגרו סביב רמות הפתיחה לאחר שאתמול איבדו 0.93% על רקע פרסום תוצאות החברה לשנת 2006. הבנק הציג גידול של 65.4% בשורת הרווח השנתי, שהסתכם ב-3.534 מיליארד שקל ומבטא תשואה על ההון העצמי בשיעור של 22.1%. הרווח הרבעוני זינק ב-132% בעיקר על רקע רווחי הון ממכירת לאומי פיא וחלק מקופות הגמל. לכתבה המלאה.

למרות דוחות מעורבים של חברת כיל מאתמול, המניה רשמה היום עליות חדות של כ-4.4%, לאחר שהמניה חתמה אתמול בעליות שערים של 0.8%. כיל הציגה גידול של 1% ברווח הנקי. בנוסף, החברה הודיעה כי תחלק דיבידנד בגובה כל הרווח הנקי של 2006 - 373 מיליון דולר. לכתבה המלאה.

מניית החברה לישראל טיפסה היום בכ-3.53%. אתמול החברה פרסמה דו"חות. החברה הציגה דו"חות חלשים וצניחה של 46% ברווח הנקי לרמה של 855 מיליון שקל. ההכנסות הסתכמו בשנה שעברה ב-27.9 מיליארד שקל, עלייה של 5.5% לעומת 2005. מהדו"ח עולה, כי רווחי חברת צים של החברה לישראל היו הגורם המרכזי לנפילת הרווח. לכתבה המלאה.

אלביט הדמיה הוסיפה לערכה היום כ-1.6% לאחר שדיווחה אתמול על רווח שיא של 561 מיליון שקל בשנת 2005. הכנסות החברה בשנת 2006 הסתכמו בכ-1.42 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-816.7 מיליון שקל בשנת 2005, גידול של כ-40%. בשורה התחתונה, הרווח הנקי זינק ב-553% הסתכם בכ- 561.1 מיליון שקל לעומת כ- 85.8 מיליון ש"ח בשנת 2005. מתוך הרווח הנקי, כ-667 מיליון שקל הם רווחי הון חד פעמיים כתוצאה מהנפקת חברת הבת, Plaza Centers בבורסה הראשית בלונדון בחודש אוקטובר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ בישראל CHATGPTטראמפ בישראל CHATGPT

ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%

לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים 

רן קידר |

ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.

ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.

מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד

במהלך המגעים ביקשה ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.

למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.

פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס

לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

גלי צהל
צילום: צילום אלכסנדר כץ

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר

גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גלי צה"ל

אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.

"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"

בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.

לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.

שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.

התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ

לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.