זכויות עובדים בפשיטת רגל - כולל הודעה מוקדמת

עובדות ------ מתן גוטר ואח' (להלן - העובדים), עובדי קומגייט בע"מ (להלן - המעבידה), הוצאו לחופשה ללא תשלום ע"י הנהלת המעבידה, באורח חד צדדי בלא הסכמתם בשל חוסר יכולתה של המעבידה לשלם לעובדים משכורות. העובדים הגישו בקשה לפירוק החברה בטענה בין השאר כי החברה חדלת פירעון. בית המשפט מינה מפרקת זמנית לחברה ובחלוף כחודשיים אישר לה לפטר את העובדים. העובדים דורשים מהמוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) תשלום בגין דמי הודעה מוקדמת. בית משפט קמא קבע כי מועד הוצאת העובדים לחופשה כפויה הנו מתן הודעה מוקדמת (20.5.03) ומועד מתן צו הפירוק הזמני נחשב כמועד הפיטורין (12.6.03). בין ההודעה המוקדמת למועד הפיטורין חלפו 23 ימים והעובדים תבעו שהמוסד ישלם להם דמי הודעה מוקדמת בגין ההפרש בין תקופה זו לבין התקופה הסטטוטורית להודעה המוקדמת. המוסד סרב לכלול את רכיב ההודעה המוקדמת בגמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי מאחר שלטענתו דמי הודעה מוקדמת הנם פיצוי ולא שכר עבודה והגמלה הנ"ל כוללת שכר עבודה ופיצויי פיטורין בלבד.

פסק-דין ------- בית המשפט העליון קבע כי במשך שנים רבות המגמה בפסיקה היתה כי דמי הודעה מוקדמת הנם פיצוי ולא שכר עבודה אולם ניתן לזהות ניצני שינוי. מדובר בנושא המשלב מצד אחד דיני עבודה אשר תכליתם הבסיסית הסוציאלית והמקדמת רווחה ומצד שני דיני פירוק אשר תכליתם הבסיסית הכלכלית והמקדמת שוויון. בסופו של יום תכלית ההודעה המוקדמת היא בראש ובראשונה סוציאלית, שימור מקום מחייתו של העובד.

בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, הוטעם מכבר כי אין בחוק הישראלי הגדרה כללית של שכר עבודה ולמעשה אין להניח כי ניתן להגדיר שכר עבודה בהגדרה אחת שתהיה יפה לכל המטרות. וכבר נאמר לא אחת, כי מושגים והוראות שבחוק יש לפרש לאור תכליתו ומטרתו של דבר החקיקה. כיוון שכך גם קורה לא פעם שמושג זהה פירושו שונה בחוק אחד מפירושו בחוק אחר, הכל בהתאם למתבקש מתכליתו ומהכוונה הגלומה בו.

נראה שבתכלית החקיקה קרוב הפיצוי בעבור הודעה מוקדמת להוות כמעין שכר. נכון שיחסי העבודה מתנתקים עם תשלום הפיצוי, והעובד זכאי לדמי ההודעה המוקדמת גם אם מצא עבודה מיידית. אך הדעת נותנת על פי ניסיון החיים כי חלק ניכר מהעובדים אינם מוצאים עבודה מיידית ודמי ההודעה המוקדמת משרתים את התכלית הסוציאלית במובן ישיר וברור, כדי שהעובד לא ייפול ל"תהום הנשייה" של קופת הפירוק.

תקופת ההודעה המוקדמת נועדה כאמור, לאפשר לשני הצדדים להתכונן לסיום היחסים ולחפש מקום עבודה או מעביד חלופיים. התשלום הקבוע בסעיף 7 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות אינו קנס בגין הפרתה של חובת ההודעה, כי אם מאמץ להביא את העובד לאותו מצב בו היה נתון אילו נמסרה הודעה במועד, דהיינו: לאפשר לעובד תקופה סבירה בה הוא ממשיך להשתכר למחייתו ובידו לחפש מקום עבודה חלופי.

לפיכך, אין בהכללת הודעה מוקדמת בגדר שכר עבודה לעניין פירוק משום העדפת העובדים על פני הנושים.

היחסים בין מעביד ועובדיו, "תורת חיים" יש בהם, וחובות חוקיות שנועדו להגן על העובד ושכרו שאליו "הוא נשא את נפשו". על אלה נמנית גם חובת ההודעה המוקדמת וחליפתה – תשלום הפיצויים, אשר יש לראות בה חלק מהגמלה המוגנת בחוק הביטוח הלאומי. הגמלה לפי פרק ח' שבחוק הביטוח הלאומי- זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד, חלה גם על דמי הודעה מוקדמת.