ניכוי תשומות בגין רכישת "כבוד" ויוקרה

למרות פסק דין גודוביץ - ניתן לטעון, כי הוצאות בגין פעילות פוליטית הנן הוצאות לצורכי העסק

מאת: עו"ד אריה ליבוביץ "כולם יודעים טוב מאוד למי יש יותר כבוד". נוסף על כך, כולם גם יודעים, ש"בשביל כבוד צריך לעבוד". להלן נראה, כי רשות המסים בישראל ורשויות המשפט, אינן סבורות תמיד, כי העבודה שעשית הוסיפה לך כבוד מקצועי, ונסביר להלן. לא רבים יודעים, אך למעשה בתי המשפט הכירו בכך, שעוסק המבצע רכישה שנועדה לקדם את ה"מכובדות", את היוקרה של עסקיו, ואת שמם הטוב - רשאי לנכות מס תשומות בגין רכישות אלה. הדוגמה השכיחה לכך ביותר הנה מעבר ממשרדים פשוטים למשרדים מפוארים. אלה כמו גם אלה נועדו לשמש מקום עבודה, אך האחרונים בשונה מן הראשונים "משדרים" משהו אחר ללקוח: הצלחה גדולה יותר, עושר גדול יותר וכו'. חזות מכובדת זאת מאפשרת לא רק סביבת עבודה נוחה יותר לאותו עוסק, אלא גם מאפשרת פעמים רבות אפילו את הגדלת המחיר, שגובה העוסק לעיל בגין שירותי הנכסים שהוא מוכר. לאחרונה (ביום 19.10.2006), בית המשפט קבע, לכאורה (ורק לכאורה), דברים הפוכים בפסק הדין, בעניין המהנדס ישראל גודוביץ. המערער הנו דמות ידועה ולשעבר היה מהנדס העיר של עיריית תל אביב-יפו. את המערער ייצג עו"ד ניר הורנשטיין ממשרד עו"ד ד"ר אלתר ושות', שהנו מבכירי המומחים בארץ, בתחום המע"מ כיום. בבחירות האחרונות לראשות עיריית תל אביב-יפו, גודוביץ התמודד על ראשות העירייה ולאחר שהפסיד במירוץ, הוא ביקש לנכות את מס התשומות בגין המירוץ לראשות העירייה, במסגרת עסקו כמהנדס. לטענתו היה ברור לו שהוא יפסיד, וכל מטרת המירוץ נועדה לפרסם את שמו ולחזקו במגזרים שונים, כדי להגדיל את נפח העבודה המגיע אליו. גודוביץ אף טען, כי ניתן להוכיח, שבעקבות המירוץ לראשות העירייה שבו הוא נכשל, היקף העבודה שנכנס למשרדו גדל באופן ניכר. פסק דין ידוע מאוד, אשר דן בנושא "ניכוי מס התשומות", בגין אירוע של שיפור הדימוי (משמע, "הוספת כבוד"), הנו פסק הדין בעניין שמן תעשיות (ע"ש 398/94). במקרה זה, בית המשפט אישר ניכוי מס תשומות בגין הכנת סרט תדמית, וכן הוצאות נוספות בגין כנס שנערך לרגל מלאת 70 שנה לחברה. אופי הטקס היה שיווקי - הוזמנו לקוחות, הוצגו מוצרים של החברה ועוד. עם זאת קיימים פסקי דין נוספים, ידועים פחות שבהם אושר לעוסק לנכות מס תשומות, גם כאשר היה קשר רופף יותר בין ההוצאה, המוסיפה "כבוד עסקי" לעוסק, ובין העסק. לדוגמה, בפסק הדין, בעניין אלוני עופר (ע"ש 285/92), שם אמר כב' השופט ד"ר ביין, כי ברכישת מטוס די במטרה של הצגת חזות יוקרתית ושל יצירת קשרים עסקיים, כדי שהשימוש ייחשב "לצורך העסק". דברים דומים ניתן ללמוד גם מפסק הדין בעניין ר.א.ד. (RAD) - שם הותר ניכוי מס תשומות בגין רכישת תעתיק של פסל ("האדם החושב") לצורכי בניין משרדים (מדובר היה בהסכם פשרה, שאישר בית המשפט). עיון מדוקדק בלשון כב' השופטת דניה קרת-מאיר, בפסק הדין, בעניין גודוביץ, מלמד כי השופטת אינה סבורה, שבאופן גורף אין קשר בין ריצה לראשות עירייה (ללא סיכוי אמיתי) לבין יוקרה מקצועית. במקרה זה, כב' השופטת פשוט נתנה אמון חלקי בלבד בדברי המערער. לסברת השופטת, המערער לא הביא הוכחות לקשר ראוי בין הריצה לראשות העירייה לבין התועלת העסקית. השופטת סברה, כי בתחילה, המערער התכוון באמת לרוץ לראשות העירייה, והוא לא ראה קשר עסקי בין הריצה הזאת לבין עסקיו כמהנדס. השופטת עמדה על כך, שבחומר הפרסומי לא הוזכר מקצועו של המערער - "מהנדס" (מעשה מתבקש, לכאורה). כמו כן המערער לא הביא הוכחות לכך, שעסקיו פרחו וצמחו לאחר הבחירות ובעקבות הפרסום, וכן לא הוכיח, שעיקר ההשקעה הכספית הייתה במגזר, שבו הוא ראה פוטנציאל עסקי (כפי שטען בעל פה). לאור האמור עולה, כי הטענות המשפטיות, שהעלה בא כוח המערער, הן נכונות, נותרו נכונות גם עתה, וניתן יהיה ליישמן במקרים אחרים, תוך הקפדה על נקודות שונות שעליהן עמד בית המשפט. משמע - מקום, שבו עוסק רוצה לעשות שימוש במירוץ פוליטי לקידום עסקיו, עליו לדאוג, כי יהיה ברור למתבונן מבחוץ, כי מן המירוץ האמור מופקת גם תועלת פוליטית. לדוגמה, חזרה נשנית על מקצועו של המתמודד, פגישה עם בוחרים פוטנציאליים במקום העסק, הוכחות לכך שחלק מן האסטרטגיה השיווקית הושפע משיקולים עסקיים (ניתן לנהל פרוטוקולים של ישיבות) וכו'. הכותב - חבר ועדת המע"מ והמכס, וועדת ההשתלמויות של לשכת עורכי הדין. מרצה בלשכת עורכי הדין ובלשכת רואי החשבון.