מנורה הובילה בתשואה במשתתפות ברווחים מינואר

הציגה תשואה של 4.89% עד סוף ספטמבר. כלל ביטוח הובילה בתחום בספטמבר עם 0.69% ואליהו השיגה את התשואה הנמוכה ביותר בספטמבר - 0.27%
שי פאוזנר |

בחודש ספטמבר הושגה תשואה חיובית ברוטו בשיעור של 0.56% בפוליסות משתתפות ברווחים, זאת לעומת החודש המקביל אשתקד בו הושגה תשואה חיובית ברוטו בשיעור של 2.20%. דמי הניהול שנגבו בחודש ספטמבר 2006 היו בשיעור משוקלל של 0.12%, לעומת דמי ניהול בשיעור של 0.33% שנגבו בחודש המקביל אשתקד. התשואה הממוצעת בחודש ספטמבר הייתה נמוכה מזו שהושגה בתקופה המקבילה אשתקד. התשואה בחודש ספטמבר 2006 עמדה, כאמור, על 0.55% בעוד שבחודש המקביל אשתקד עמדה על 2.21%.

מנורה (מנורה מבטחים ) השיגה את התשואה המצטברת הגבוהה ביותר לשנת 2006, תשואה בשיעור של 4.89%. חברת כלל (כלל עסקי ביטוח ) השיגה את התשואה הגבוהה ביותר בחודש ספטמבר 2006, תשואה בשיעור של 0.69%, וגבתה דמי ניהול בשיעור הגבוה ביותר, שיעור של 0.14%. חברת אליהו השיגה את התשואה הנמוכה ביותר בחודש ספטמבר 2006, תשואה בשיעור של 0.27%, וגבתה דמי ניהול בשיעור הנמוך

ביותר, שיעור של 0.08%.

שני אפיקי ההשקעה הבולטים ביותר הנם אפיק המניות ואפיק אג"ח ממשלתיות סחירות, שמהווים יחד 44.4% מסך ההשקעות במשק.

התשואה ברוטו בתחום כולו, שהושגה מתחילת השנה היא 4.21%, לעומת תשואה של 12.92% בתקופה המקבילה אשתקד. שיעור דמי הניהול שנגבו מתחילת השנה הוא 0.80%. בתקופה המקבילה אשתקד שיעור דמי הניהול שנגבו עמד על 2.07%.

סך נכסי ההשקעה בסוף חודש ספטמבר עמד על כ-78 מיליארד שקל, לעומת כ-69 מיליארד שקל בסוף חודש ספטמבר אשתקד. נכסי חברות הביטוח בפוליסות משתתפות ברווחים הניבו בחודש ספטמבר רווחי השקעות בסך של כ-423 מיליון שקל לעומת החודש המקביל אשתקד בו הניבו הנכסים רווחים בסך של 1.4 מיליארד שקל.

רווחי ההשקעות המצטברים מתחילת השנה הסתכמו בכ-3 מיליארד שקל, לעומת התקופה המקבילה אשתקד בה הסתכמו רווחי ההשקעות בכ-7.5 מיליארד שקל. דמי הניהול שנגבו מהמבוטחים בגין רווחי ההשקעה בחודש ספטמבר 2006 הסתכמו בסך של 93 מיליון שקל, זאת לעומת החודש המקביל אשתקד בו נגבו דמי ניהול בסך של 224 מליון שקל. סך דמי הניהול שנגבו מתחילת השנה הסתכמו ב-574 מיליון שקל, בהשוואה לסך של 1.2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

בחודש ספטמבר הושגה בקרן י' תשואה ברוטו בשיעור של 0.55%. זאת, לעומת החודש המקביל אשתקד בו הושגה בקרן י' תשואה ברוטו בשיעור של 2.21%. דמי הניהול שנגבו בחודש ספטמבר 2006 היו בשיעור משוקלל של 0.12%, לעומת דמי ניהול בשיעור של 0.34% שנגבו בחודש המקביל אשתקד. התשואה המצטברת ברוטו שהושגה מתחילת השנה בקרן י' הייתה בשיעור של 4.20% לעומת שיעור של 12.97% בתקופה המקבילה אשתקד. שיעור דמי הניהול שנגבו מתחילת השנה היה 0.79%. בתקופה המקבילה אשתקד שיעור דמי הניהול שנגבו עמד על 2.1%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי

רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים



צלי אהרון |

רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי. 

הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים. 

תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.

איך זה יתבצע?

הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית. 

במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.

מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מנכ"ל אלרון, יניב שניידר וליסיה בכר מנוח, יו"ר אלרון . צילום: שי בן אפרייםמנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מנכ"ל אלרון, יניב שניידר וליסיה בכר מנוח, יו"ר אלרון . צילום: שי בן אפריים

מנכ"ל רפאל: "פרויקט הלייזר הוא העתיד"

יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל על היירוטים של הטילים מאיראן, על השקעה בסטארטאפים, שיתוף הפעולה עם אלרון וגם - מה יהיו המערכות שיגנו עלינו מפני הדור הבא של הטילים - טילים היפרסונים? 

תמיר חכמוף |

מנכל רפאל, יואב תורג'מן דיבר היום גם על "רפאל השנייה". אנחנו מכירים אותה כחברה ביטחונית שמספקת לנו הגנה - כיפת ברזל זו המערכת שלה, שמנעה את מותם של אלפי אזרחים. לצד אלביט מערכות ותעשייה אווירית, החברות האלו הוכיחו עליות טכנולוגית מרשימה שכמובן עזרה לצבא לנצח בחזיתות השונות. הפעילות הביטחונית היא "רפאל הראשונה", אבל יש גם פעילות אזרחית - "רפאל השנייה". המטרה של רפאל האזרחית היא להפוך יישומים צבאיים וביטחוניים ליישומים אזרחיים. זה מצליח, אבל זה לא עיקר הפעילות.

רפאל שותפה עם אלרון אלרון -0.79%  ב-RDC, מודל ההשקעות המשותף של אלרון ורפאל, שאחראי על הפיכת הרעיונות הביטחוניים לאזרחיים, כשהדוגמה הכי טובה לכך היא חברת גיוון אימג'ינג שהוקמה לפני 30 שנים ועשתה אקזיט ענק לפני בערך 16 שנים. החברה השתמשה בטכנולוגיה צבאית כדי לספק לעולם הרפואה פתרון - מצלמה זעירה שנכנסת לגופנו ובודקת את המעי. יש יכולות נוספות שתורגמו לאקזיטים בתחום וכעת רפאל ואלרון מציגים את החזון בתחום לשנים הבאות. הפעם זה משולב, מעבר לזרימת רעיונות, פיתוח ומידע מהתחום הצבאי לאזרחי, הכוונה היא לייצר אצל אלרון קרקע לסטארטאפים בתחום הטכנולוגיה לצרכים צבאיים שיקבלו מעטפת ועזרה מרפאל.

יואב תורג'מן ומנכ"ל אלרון, יניב שניידר הציגו את הפעילות של רפאל ואלרון ואת החשיבות של העבודה המשותפת. שניידר היה עד לפני חצי שנה מנהל מרכז הפיתוח של רפאל והוא מביא שינוי לאלרון, קרן הון וותיקה שעוסקת בסייבר ומכשור רפואי כשבכוונתו להעמיק את הפעילות בתחום הדיפ-טק והדיפנס-טק. 


תורג'מן הציג את רפאל ויכולותיה הטכנולוגיות הברורות -  "אנחנו עושים דיפנס טק כבר 77 שנים. הדרך לקיים את המדינה היא דרך חדשנות טכנולוגית. ההמצאות של רפאל מהעבר נראים גם היום מודרניים לחלוטין. רפאל הוקמה כדיפטק. רפאל היא שילוב מיוחד של מכון מחקר שעוסק בפיזיקה בסיסית ועד ולמערכות מורכבות".

"החזון של רפאל הוא לא להיות החברה הכי רווחית בעולם, אלא להביא מדע שיהיה נדבך משמעותי בביטחון המדינה. אנחנו מפתחים את הטכנולוגיה עוד לפני שמקבלים את התקציב והאישור לפתח אותה, כדי להיות בקדמה הטכנולוגית. אנחנו לא עושים דברים שכולם עושים, אלא דברים שאין לאף אחד בשוק. כמו הלייזר, אנחנו היחידים שעושים את זה. גם כיפת ברזל, מדובר במיירטים בתקציב נמוך ממיירטים אחרים. כלומר פתרון אופטימלי לבעיה".