הרשות השניה:זכייניות 2 עמדו ביעדי 2005, ערוץ 10 לא
דו"ח הרשות השנייה לשנת 2005 אשר התפרסם הבוקר (ג') בודק את עמידת הזכיינים במחוייבויות השונות על פי חוק ועל פי כללי הרשות. מהנתונים עולה, כי בשנת 2005 שידרו זכייניות ערוץ 2 מכסה של 233:11 שעות של סוגה עילית (דרמה, סרטי תעודה, תוכניות תעודה, תוכניות מיוחדות), יותר מהדרישה בפועל אשר עמדה על 150:02 שעות.
כמו כן, בשעות אלו הושקעו 84,786,999 שקל מצד הזכייניות. כידוע, נאותות ההפקה של זכייניות הערוץ נגזרת מהכנסות הזכיין, כאשר בשעת 2005 המחוייבות להשקעה בסוגה עילית עמדה על 53,493,596 שקל. ההשקעה בפועל, לפי הנתונים המספריים, עמדה על 158% מהמחוייבות.
נזכיר, כי שנת 2005 הייתה שנה בה התקיים מכרז ערוץ 2 ולפני המעבר לשני זכיינים בערוץ, לכן שנת הזיכיון ב-2005 כללה 10 חודשים, מינואר עד אוקטובר.
מעבר לבחינת העמידה בסוגה עילית, בוחנת הרשות השניה גם את ההשקעה בקולנוע; אחוז הפקה מקומית; הפקה מקומית קנויה; מכסות לתכניות וביניהן מורשת ותרבות ישראלית, תכניות פריפריה, שיח ציבורי וענייני היום; עמידה בדרישות לתרגום לערבית ולרוסית; עמידה בחוק הקלות לכבדי שמיעה.
נורית דאבוש, יו"ר מועצת הרשות השנייה, אמרה כי: "המנצחת הגדולה של ההשקעה הענפה של הזכיינים היא התרבות והחברה הישראלית. בעידן שבו מחפשים מדורת שבט ערכית ובעידן שבו כוכבי הטלוויזיה הם הדמויות המעצבות את דעת הקהל, נתונים אלו מוכיחים שהזכיינים יכולים ליטול על עצמם משימות ברמת התוכן וגם ליהנות מפירות כלכליים. מן הראוי שהזכייניות בעידן הנוכחי ילמדו מנתונים אלו ויעשו מאמץ לחזור עליהם. מועצת הרשות השנייה תעשה מצידה מאמץ שנתונים אלו לא יהיו חד פעמיים אלא יהוו מגמה".
ערוץ 10 שידר רק 103 שעות סוגה עילית מתוך 180
שנת הזיכיון של ערוץ 10 החלה מ-29 לפברואר ועד 28.1.06, והוא לא עמד במרבית המחויבויות, בין היתר, בשעות ובנאותות הפקה של תוכניות סוגה עילית- 103:11 שעות לעומת 180 שעות נדרשות, ובמחוייבות להפקה מקומית, כאשר שידר 34.6% מכלל השידורים לעומת הנדרש - 40%. כמו כן, סך ההשקעה הכספית של ערוץ 10 בפועל עמדה על 21,561,879 שקל לעומת מחוייבות השקעה של 49,851,182 שקל. על כך טוענת דאבוש, כי "באשר לערוץ 10, חשיבות קיומו של הערוץ לדמוקרטיה הישראלית אינה מוטלת בספק. חל שינוי בתקופה האחרונה בערוץ ואנו מצפים שהוא יתרום את חלקו האמיתי ליצירה הישראלית".
על אף אי עמידתו בתוכניות מסוגה עילית, הצליח ערוץ 10 לעמוד בדרישות הרשות לתרגום לרוסית ולערבית לא פחות מ-5%; שידר 96 תוכניות פריפריה מתוך 45 נדרשות; שידר כ-60%הפקות מקומיות קנויות מכלל ההפקות המקומיות לפי התקן; עמד במכסת שידור תוכניות מורשת ותרבות יהודית מעל ל-39 שעות.
חריגות אחרות של הערוץ מתבטאות בתחום השידורים החוזרים, כאשר דווח על חריגה ב-10.3% במכסה. בתחום שידור תוכניות בענייני היום לא עמד ערוץ 10 כלל במכסה של 45 תוכניות בשנת 2005 וצבר חוסר נוסף של 19 תוכניות משנת 2004, אותן הוא מחוייב להשלים בהסדר פריסת המחויבויות.
בתחום ההשקעה הקולנוע, ערוץ 10 אינו היחיד שלא עמד במחויבות. על פי כללי הרשות על הזכייניות להשקיע 8 מיליון שקל בחלוקה שווה ביניהן להפקת סרטים ישראלים, כאשר ערוץ 10 לא השקיע כלל בקולנוע הישראלי בשנת 2005, קשת החסירה 800,179 שקל מהמכסה, טלעד קיבלה מהרשות רשת בטחון בשל הפסדם במכרז ורק רשת עמדה במכסה.
זכייניות ערוץ 2 עמדו כמעט בכל כללי הרשות
בהשוואה לערוץ 10, עמדו זכייניות ערוץ 2 במרבית המחויבויות של הרשות השניה, כאשר בקטגוריות שידור תוכניות פריפריה ותוכניות מורשת, תרגום לערבית ולרוסית, והפקה מקומית ביצעו הזכייניות אף מעל ומעבר לדרישות.
בבחינת ההוצאה הכספית הכוללת של כל זכיין בערוץ 2, הוציאה טלעד בפועל את הסכום הגבוה ביותר לעומת ההוצאה המחייבת- 31,020,781 שקל לעומת 16,740,242 שקל. אחריה, הוציאה רשת בפועל- 28,144,647 שקל לעומת ההוצאה המחייבת על סך 16,745,646 שקל. וקשת צמצה הוצאות עם 25,621,571 שקל לעומת המחויבות ל-20,007,708 שקל.
בתחום ההפרות בשידור מוביל ערוץ 10 עם 41 הפרות, מתוכן 13 הפרות בשיבוץ פרסומות או חסויות, 23 הפרות בתחום האתיקה ופרסומות אגב, ו-5 הפרות בתחום התוכניות. כמחצית מההפרות (21) ביצעה קשת, אחריה טלעד עם 13 הפרות ורשת סוגרת עם הפרה אחת בלבד בתחום שיבוץ הפרסומות.
לסיכום התוצאות החיוביות יחסית שהתקבלו מהדו"ח לשנת 2005, אמרה אילת מצגר, מנכ"ל בפועל הרשות השנייה, כי "שנת 2005 היא שנה בה רואים כמה תוכן טוב עושה טוב לערוץ המרכזי ונותן לציבור שירות מקסימלי, דבר שהוכח גם ברייטינג. אני תקווה ששנה זו תשקף את המשך דרכו של ערוץ 2 שהתחייב במכרז להמשיך ולייצר תכנים איכותיים ומושקעים".
מותגי השנה - 2025מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?
כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה.
זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג
השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.
אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:
לאומי
השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.
2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
