רוזנהויז: נשיק המותג הפרטי והמועדון כבר באוקטובר
רשת שופרסל השיקה אתמול (ג') את "שופרסל שלי" - רשת חנויות שכונתיות בפריסה ארצית. מנכ"ל שופרסל, אפי רוזנהויז, מסר כי הרשת השקיעה 150 מיליון שקל בטיפול ברשת המונה 125 חנויות שכונתיות, שנבנתה על בסיס שופרסל, בשילוב של חנויות שהיו של היפרנטו וחצי קופה אשר נרכשו בעסקת קלבמרקט.
אומר היום רוזנהויז: "הבידול של הרשת יהיה במחלקות הטריות, בחווית הקניה והיחס האישי", ומתעלם מנושא התמחור. לשאלה על נושא זה עונה רוזנהויז: "אני חושב שאנחנו עושים זאת במחירים נכונים, המתאימים לצרכנים ברחבי מדינת ישראל, כולל מבצעים ייחודיים עבור הרשת".
לצד שופרסל שלי, ישנם סופרמרקטים פרטיים בממוקמים אף הם בלב שכונות מגורים. אחת מהרשתות המוכרות והמתפרסות במהירות בארץ היא AM:PM, אשר נותנת אף היא מענה לצרכן בהשלמת קנייה או בקנייה משפחתית לשבוע.
בעניין זה אומר רוזנהויז, "לא מדובר כאן בתחרות ולכל אחד מהפורמטים השכונתיים הללו יש מקום". הוא מבדל את 'שופרסל שלי' באומרו "אני מדבר על רשת סופרמקטים עם מבחר מאד גדול וארבע מחלקות טריות. היתרון בשופרסל שלי הוא שאתה יכול לבוא ב-7:00 בבוקר לסניף השכונתי ולקבל את הלחמניה שלך שיצאה עכשיו מהתנור, כמו גם הירקות והפירות הטריים שהגיעו מוקדם בבוקר ישירות לסניף. הדברים האלה לא קיימים בחנויות הנוחות האחרות".
המותג הפרטי והכרטיס האשראי - מהחודש הבא
לצד מותגי מזון מוכרים שנמצאים על המדף בחנויות הרשת, בחרה שופרסל כרשת קמעונאית וותיקה, לפתח מותג מזון פרטי מתחרה, אשר יושק, כך מסתבר מהשיחה עם רוזנהויז, כבר באוקטובר הקרוב. מנכ"ל שופרסל נשמע מרוצה מהמהלך האסטרטגי ואומר: "כחלק מהעשייה הכוללת של האסטרטגיה של שופרסל, יצרנו מותג פרטי תחת השם 'שופרסל'. היום אנחנו משלימים את תהליך הבנייה שלו ובאופן הדרגתי מתחילים לראות, כי מדובר בנדבך מאד חשוב באסטרטגיה שלנו ואנחנו מאד מרוצים".
המיתוג המחודש של הרשת הביא את שופרסל לשדרג גם את מועדון הלקוחות שלה, שנקרא עד עתה "סופרקארד" שאיננו נחשב להצלחה. שופרסל חברה לאחרונה לחברת פז וללאומי קארד. היא יצרה מועדון לקוחות על בסיס פורמט כרטיס האשראי Multi של לאומי קארד, שמשרת את לקוחות שופרסל גם בתחנות התדלוק של פז ומאפשר להם להינות ממסגרת אשראי חוץ בנקאית. את התקופה הקרובה כפעילות של Multi, המשותף לשלוש החברות, מגדיר רוזנהויז כפיילוט שנראה כהצלחה.
הוא אף מגלה, כי גם ההשקה של כרטיס זה מתוכננת לחודש אוקטובר הקרוב. רוזנהויז מבטיח "להגיע עם בשורה מיוחדת ונכונה בהשקת כרטיס המועדון. מדובר בכרטיס האשראי היחיד שיצטרך הצרכן. בימים הקרובים לקוחות יתחילו להצטרף ואנחנו נכוון את הנושא בצורה הטובה ביותר, כדי שבסך הכל נראה מה שאנחנו רוצים לראות".
תקציב פרסום אחד 3 משרדים?
עד כה טופל תקציב הפרסום הרשת בידי שני משרדים: גיתם BBDO, שאחז בכ-70% מהתקציב ופרסום בריקמן, שטיפל לאורך שנים ארוכות בכ-30% מתקציב הפרסום. המיתוג החדש של שופרסל יצר חלוקה חדשה וכניסה של משרד פרסום שלישי לתקציב - אדלר חומסקי, אשר טיפל בתקציב הפרסום של רשת קלאבמרקט טרם רכישתה על ידי שופרסל.
כחלק המרכישה התחייבה שופרסל להמשיך להשתמש בשירותיו של אדלר-חומסקי והוא קיבל לידיו את תקציב חטיבת "שופרסל שלי". גיתם BBDO קיבל את הטיפול בחטיבות "שופרסל ביג" ו"שופרסל דיל" ולפרסום בריקמן, אשר טיפל עד כה במבצעי סניפי היפרנטו, נותר חלק קטן מתקציב הפרסום של מבצעי הארד סייל שוטפים.

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
