הירידות גררו את ת"א לשפל חצי שנתי; המעו"ף ירד 1.4%
הבורסה של תל אביב חתמה יום נוסף של ירידות שערים חדות תוך שהיא נוגעת בשפל חצי שנתי במהלך יום המסחר. המסחר התנהל לאורך כל שעות היום בטריטוריה השלילית, כאשר לקראת סוף היום חתמו המדדים המרכזיים בת"א בירידה של 1.4% קרוב מאוד לרף המסחר התחתון היומי, למרות עליות קלות בבורסות וול סטריט בשעת המסחר החופפת בין הבורסות.
בתום המסחר מדד ת"א 25 צנח ב-1.42% לרמה של 785 נקודות והשלים ירידה חודשית של 8.2%, מדד ת"א 100 איבד 1. 4% לרמת 797.8 הנקודות תוך שהוא משלים ירידה חודשית של 8%. מדד הטכנולוגיה תל טק 15 נחלש ב-1.02% לרמת 350.9 הנקודות והשלים ירידה של 10% מתחילת החודש. מחזור המסחר המשיך גם היום לשמור על רמתו הנמוכה והסתכם ב-855 מיליון שקל.
ברקע המגמה העולמית השלילית המשיכה גם היום לתת את אותותיה, כאשר הדואליות ומניות הבנקים הובילו את המגמה השלילית בשוק המקומי. כאמור, החששות להאצת העלאות הריבית בארה"ב ובאירופה, בכדי להלחם בלחצים האינפלציונים המשיכו לרחף מעל השווקים בעולם וגררו את מדדי ארה"ב לירידות שערים שהתפשטו כצפוי למדדי אסיה ואירופה שהמשיכו את המגמה השלילית.
בנוסף, לאווירה השלילית בעולם, העיבה על הבורסה המקומית ההתחממות בגזרה הביטחונית לאחר שאמש, החל צה"ל במבצע "גשמי קיץ" ברצועת עזה לשחרור החייל החטוף גלעד שליט. על פי דיווחים בתקשורת, חיילי צה"ל נכנסו לדרום הרצועה, הופצצו גשרים, וחלקים מן העיר עזה הוחשכו.
במסחר במטבעות, הדולר נחלש ב-0.29% ושערו היציג נקבע על רמה של 4.4770 שקל. האירו איבד 0.33% ושערו היציג נקבע על רמת 5.6265 שקל.
מניות במרכז
עם כניסת הוראת בנק ישראל בנושא איסור חריגות ממסגרת העו"ש לתוקף ב-1 ביולי, נעתרו הבנקים: הפועלים ולאומי לפניית נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, לפיה יש לאפשר ללקוחות תקופת הסתגלות נוספת על מנת לאפשר מעבר הדרגתי לקיום ההוראה.
חברת טבע הודיעה אתמול כי תעצור את מכירת הגרסה הגנרית של התרופה האנטיביוטית Clarithromycin, ביאקסין אקס.אל. עד לשימוע שיתקיים ביום חמישי בבית משפט בארה"ב. לדברי החברה, חברת אבוט, המיצרת את הגרסה המקורית של התרופה, הגישה כתב תביעה לבית המשפט על מנת למנוע מטבע להמשיך במכירת התרופה. כתב התביעה הוגש בבית המשפט במדינת אילנוי.
בנוסף קיבלו מניות החברה חיזוק נוסף מכיוונו של בנק ההשקעות השוויצרי UBS שהעלה את מחיר היעד ל-50 דולר - 55% ממחיר הסגירה של המניה אמש בוול סטריט.
מניות מכתשים אגן נסחרו בירידות על רקע עידכון המלצה של בנק ההשקעות HSBC, לפיה חברות אגרוכימיה אחרות ובינהם מכתשים אגן יתמודדו עם תנאי שוק דומים במחצית השנייה של 2006. ממכלול התנאים, ב-HSBC הותירו את המלצתם על "נייטראלית" עם מחיר יעד של 25 שקל - 4% בלבד ממחיר הפתיחה הבוקר.
מניות חברת נייס ריכזו עניין היום על רקע התרחבות פעילות החברה בסקנדינביה. לדברי החברה, בנק מוביל החליט על פריסה נרחבת של פתרונות ה-Voip שלה. היקף העסקה מוערך במיליוני דולרים בודדים. נזכיר כי נייס העלתה בשבוע שעבר את תחזיותיה לרבעון השני לפיהן היא צופה עליה של 7% בהכנסות.
חברת אלביט מערכות הודיעה היום (ד'), כי קיבלה הזמנה לאספקת ציוד לצבא האמריקני בהיקף של 50 מיליון דולר.
העסקה שנחתמה תמשיך את החוזה הקיים עם צבא ארה"ב למערכות שנרכשו מאלביט בנובמבר 2005. שווי הרכישה הקודמת נאמד ב-70 מיליון דולר.
מניות אפריקה ישראל המשיכו להיחלש גם היום, זאת חרף הידיעות כי, איש העסקים לב לבייב מנהל מגעים למכירת מלון קראון פלאזה בירושלים במחיר הנאמד ב-100 מיליון דולר.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
