עכשיו זה רשמי: נעצרה מגמת המעבר לנכסים לא-צמודים

לשאלה האלמותית של פעילי שוק ההון "הציבור בפנים או בחוץ", אפשר להפנות תשובה מתוך הנתונים של בנק ישראל. שוויו של תיק הנכסים של הציבור עלה במהלך 2005 בשיעור ניכר של כ-20% והגיע ל-1.8 טרליוני שקלים - כפליים משיעור הממוצע של העלייה השנתית בשנים 2003 ו-2004.

התרומה העיקרית לגידול התיק נבעה מרכיב המניות בארץ, ששוויו עלה מראשית השנה בשיעור של כ-40%, בעיקר עקב עליית שערי המניות. לצמיחת התיק תרמו גם הרכיבים הצמודים למדד ולמט"ח, שעלו בעקבות עליית שערי האג"ח והפיחות בשער החליפין. כך נמסר היום (א') מהמחלקה המוניטרית בבנק ישראל.

הישראלים הגדילו גם את רכיב ההשקעה בחו"ל ב-2005 והגיע בדצמבר ל-9% מתיק הנכסים של הציבור לעומת 8.3% בסוף 2004. עליית ההשקעה בחו"ל בוצעה בעיקר ע"י משקיעים מוסדיים לטווח בינוני וארוך כחלק משינוי דפוס השקעתם, זאת על רקע התאמת נכסיהם על פי הכללים החדשים שנקבעו ברפורמות השונות תוך ניסיון לשפר תשואה ע"י פיזור רחב יותר של התיק.

לרפורמה במס הייתה השפעה חזקה במיוחד על קופות הגמל, שמראשית 2005 פטורות לחלוטין ממס גם על השקעותיהן בחו"ל. כתוצאה מכך קופות הגמל הגדילו את רכיב ההשקעה בחו"ל עד ל-7% מתיק הנכסים שלהן, לעומת כ-3% בסוף 2004.

על רקע הסביבה הנמוכה-יחסית של הריביות, חלקן של האג"ח הפרטיות הסחירות בתיק הנכסים, שרובן צמודות למדד, עלה והגיע בדצמבר 2005 ל-4.9%, לעומת פחות מאחוז בסוף 2000, זאת על חשבון משקל האג"ח הממשלתיות. הגידול בהיקף ההנפקות הפרטיות התאפשר על רקע הרפורמות המבניות אשר הגדילו את מעורבותם של המשקיעים המוסדיים בשוק ההון תוך הפסקת הנפקתן של איגרות חוב מיועדות, וכן על רקע הצמצום הניכר בהיקף גיוס ההון הממשלתי שפינה מקורות בשוק ההון למימון המגזר העיסקי.

כלכלני המחלקה המוניטרית מדגישים, כי אחת התוצאות החשובות של הרפורמות בשווקים הפיננסיים בשנים האחרונות היא עליית חלקם של הנכסים הסחירים בתיק הנכסים של הציבור. אלה הגיעו בסוף 2005 ל-52.5% מהתיק, לעומת 47.8% בסוף 2004 ושיעור של 35.4% בסוף 2002. עלייה זו היא תוצאת שילוב של מספר רפורמות הכוללות גם את השינוי בשיטת השיערוך של הנכסים הלא-סחירים בדוחות הכספיים של המשקיעים המוסדיים.

בחינת התפלגותו של התיק לפי סוג ההצמדה (ללא מניות), מלמדת כי נבלמה המגמה שאפיינה את התפתחות התיק בשנים האחרונות, וב-2005 עלה משקל הנכסים הצמודים למדד בתיק וירד חלקם של הנכסים השקליים הלא-צמודים.

הסיבות לכך הן עליית שיעור האינפלציה ב-2005 למרכז היעד ושיעורי הריבית הנמוכים, יחסית, בד בבד עם ציפיות לעליית הריבית. כך, העדיף הציבור בעיקר המשקיע דרך קרנות הנאמנות להגדיל את רכיב ההשקעה בנכסים צמודים למדד, שהנפיק המגזר הפרטי.

חלקן של המניות בתיק הוסיף לעלות, בהמשך לעליית חלקן גם בשנים 2003-2004 ובסוף 2005 הגיע ל-26.6% לעומת 22.5% בסוף 2004. תרמה לכך עליית שערי המניות בעקבות ההתאוששות בפעילות הריאלית, הרגיעה היחסית במצב הבטחוני, והצפיות להמשך הצמיחה.

כלכלני המחלקה המוניטרית מעריכים, כי השינויים במבנה התיק שחלו בשנת 2005 כתוצאה של הרפורמות המבניות שננקטו צפויות להתעצם ולתרום להמשך השתכללותם של השווקים הפיננסיים: הגברת התחרות בין הגופים השונים על כספי החיסכון, הגברת הסחירות והנזילות בשוק ההון המקומי, התפתחותם של מכשירים פיננסיים מובנים חדשים, והרחבת פיזור הנכסים בתיק.