מיסוי רכיבי שכר שנפסקו לעובד בבית הדין לעבודה

שאלה ----- עובדת הגישה תביעה נגד מעבידה ובפסק הדין נקבעו לזכותה התשלומים הבאים: 1. פיצויי הלנת שכר עם ריבית. 2. הודעה מוקדמת 3. פדיון חופשה 4. פיצוי על פיטורים שלא כדין 5. הוצאות שכר טרחה

כיצד יש למסות כל אחד מרכיבי השכר הנ"ל

תשובה ----- סעיף 2 לפקודת מס הכנסה, התשכ"א – 1961 (להלן : "הפקודה") קובע בזו הלשון : "(א) השתכרות או ריווח מעבודה; כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו; תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, לרבות תשלומים בשל החזקת רכב או טלפון, נסיעות לחוץ לארץ או רכישת ספרות מקצועית או ביגוד, אך למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה; שוויו של שימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד, שהועמד לרשותו של העובד; והכל - בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף, בין שניתנו לעובד במישרין או בעקיפין או שניתנו לאחר לטובתו; (ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את שוויו של השימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד, שהועמד כאמור לרשות העובד; "

הפסיקה והספרות פירשו סעיף זה באופן רחב מאוד, והוא למעשה כולל כל תמורה שקיבל עובד ממעבידו (בין בכסף או בשווה כסף) אשר גלומה בה טובת הנאה כלשהי לעובד. במקרים בהם הנהנה העיקרי הוא המעביד, רכיב זה לא יחוייב במס בידי העובד.

במקרה דנן, עובדת תבעה את מעבידה. בית הדין לעבודה פסק כי היא זכאית לקבל כספים בגין רכיבי שכר מסויימים. לאור קיומם של יחסי עובד מעביד במקרה זה, עלינו לבחון את תחולתו של סעיף 2(2) לפקודה ביחס לכל אחד מהרכיבים שנפסקו לטובתה.

1. פיצוי הלנת שכר- פיצוי בגין שכר עבודה מולן דינו כדין הכנסת-עבודה. ברם, סעיף 9(21) לפקודה מעניק פטור ממס בגין הפרשי ההצמדה וריבית כמשמעותם בסעיף 159א(א) לפקודה, קרי, סכום הפיצוי בגין ההלנה בגובה של 4% + מדד יהיה פטור לפי סעיף זה. למותר לציין כי יתרת הפיצוי, תחוייב במס כהכנסת עבודה.

2. הודעה מוקדמת- ככלל, מיסוי הפיצוי כתקבול הוני או כהכנסת פירות נקבע עפ"י ייעודו וטיב הנזק שהוא בא לפצות. בפס"ד ש.ל. גורדון (ע"א 171/67 פשמ"ג נ' הוצאת ספרים ש.ל. גורדון בע"מ, פ"ד כא (2) 186) קבע בית המשפט העליון את מבחן המסגרת לצורך סיווג הפיצוי כהכנסה, לפיו דין הפיצוי כדין הפירצה אותה הוא נועד למלא, וכלשונו של ביהמ"ש : " הקושי המתעורר בסוגיית סיווגו של פיצוי כתקבול הוני או כתקבול שבפירות נובע מן העובדה, שהמלה "פיצוי" יכולה להשתלב יפה בכל אחת משתי הקטיגוריות הללו. האבחנה נעוצה במטרה שלשמה ניתן הפיצוי: אם הנזק פגע ברווחים החייבים במס והפיצוי בא לכסות על נזק זה, אין הוא אלא סותם את הפירצה שהנזק גרם, והריהו משתלב במקומה, ואז יהא אף הוא חייב במס. אם גרם הנזק לפירצה במקור ההכנסה, יסתום הפיצוי את הפירצה הזו, וכשישתלב במקומה, לא יהא אלא תקבול שבהון, שאינו חייב במס..." הודעה מוקדמת באה לאפשר לעובד או למעביד (לפי העניין) להסתגל למצב החדש לפיו העובד אמור לעזוב את מקום העבודה. בפרק זמן זה, בד"כ, מעביר העובד את מטלותיו ומשימותיו לבא אחריו. לפיכך, ולאור מהות התשלום כאמור, יש לראותו כרכיב חלף שכר אשר ימוסה כהכנסת עבודה.

3. פיצוי על פיטורין שלא כדין- פיצויים אלה דומים במהותם לפיצוי פרישה המתקבלים ממעביד בהתאם לסעיף 9(7א) לפקודה. יודגש מייד כי על פיצוי פרישה העולים על הסכום הפטור הקבוע בסעיף 9(7א) לפקודה [כ – 9,900 ₪ לשנה], נקבע לאחרונה כי מהווים הם הכנסה הונית (פס"ד כבלי ציון שניתן ביום 20.11.2005 ע"י ביהמ"ש המחוזי בב"ש). בענייננו, ניתן לטעון כי מדובר בפיצוי בגין עוגמת הנפש הרבה שחוותה העובדת, ולפיכך פיצויי זה מהווה פיצויי נזיקי אשר אינו בר מיסוי בשל העדר מקור חיוב. לחילופין, ובהתאם לפסיקה שניתנה לאחרונה (כבלי ציון כאמור), ניתן לטעון כי מדובר בפיצוי הוני אשר חייב במס רווח הון.

4. פדיון חופשה- דמי פדיון חופשה הם תמורה כספית בעבור ימי החופשה שלא נוצלו על-ידי העובד והצטברו במשך שנות שירותו. הסכום שמקבל העובד כ"פדיון-חופשה" מחושב על-ידי הכפלת מספר ימי החופשה העומדים לזכותו בגובה שכר-העבודה היומי שלו בעת עריכת חישוב זה או בעת פרישתו מעבודה. סכומים אלה חייבים במס כהכנסת-עבודה בשנה שבה שולמו.

5. הוצאות שכר טרחה - במקרה הנדון, המעביד הפסיד במשפט ולכן הוצאות המשפט הוטלו עליו. ככל הנראה, החזר הוצאות המשפט של העובדת כאמור, לא ייחשב בידה כהכנסה אלא כהחזר הוצאות ששילמה בפועל.