שינוי בהסדר רולינג שניתן לקבוצה -יחול על כל הקבוצה
בש"א 15094/05, בתיק עיקרי עמ"ה 1153/05 פקיד שומה נ. אלוני אהוד
המשיב הגיש הודעת ערעור לפי סעיף 153 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 (להלן – הפקודה), בקשר עם שנת המס 1999. המבקש טוען כי שומת המשיב לשנה זו נדונה ונבחנה על ידי בית משפט זה (להלן - ההליך הקודם).
בהליך הקודם ביקש המבקש לחייבו במס שלא בהתאם להוראות הסדר רולינג. בית המשפט קבע, כי הסדר הרולינג מחייב את המשיב. על החלטת בית המשפט תלוי ועומד ערעור המשיב בפני בית המשפט העליון.
המשיב היה בעל מניות בחברת טלגייט בע"מ (להלן – טלגייט). ביום 14.10.1999 נחתמה עסקה למכירת מניות טלגייט בדרך של החלפת מניות לחברת טריון. במסגרת הסדרת המס באותה עסקה, ניתן על ידי נציבות מס הכנסה רולינג, בו נקבע הסדר מס עבור כלל בעלי מניות טלגייט. בן היתר, נקבע כי מועד תשלום המס ידחה למועד מכירת מניות טריון, או בתום 24 חודשים מיום העסקה וכי התמורות יתואמו למועד העסקה לפי השער היציג של הדולר.
אלא שבין עסקת טלגייט-טריון ליום מכירת מניות טריון, חל תיסוף של שער הדולר ביחס לשקל. אחד מבעלי המניות בטלגייט פנה למבקש בעניין זה והמבקש השיב כי השערוך לאחור יעשה על בסיס הצמדה למדד ולא על בסיס שער יציג של הדולר. למשיב נאמר על ידי המבקש, כי אם הוא עומד על הערעור שהוגש לבית המשפט העליון, יתבצע שערוך התמורה כקבוע בלשון הרולינג, קרי שערוך דולרי.
הבקשה הינה לדחות את הערעור על הסף, מחמת קיומו של מעשה בית דין.
בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו פסק
ההסדר אשר נקבע כי הוא המחייב את הצדדים, מכיל בחובו מנגנון המצריך יחוס תוצאות מכירתן בפועל של מניות טריון, לשנת המס שבה התרחשה עסקת מכירת טלגייט לטריון. ערעור המס בהליך הקודם היה למעשה על שומה שלא כללה כל רווח ממכירת מניות. בשאלת מכירת המניות אין מעשה בית דין.
זכאי המשיב כי דרך יישום ההסדר, אשר נקבע כמחייב, תעבור דרך מסנן בחינת שקול הדעת של בית המשפט. העובדה כי המשיב ביקש להשתחרר מההסדר במסגרת תובענה אזרחית שהפכה לערעור, אינה צריכה לשלול ממנו את היכולת לערער על יישום הרולינג, ככל נישום אחר אשר הסכין לפעול על פי הרולינג.
שעה שניתן הסדר הרולינג לקבוצת בעלי המניות, דומה כי כל שינוי בו או באופן יישומו במישור העקרוני (במובדל מהוצאות וניכויים אישיים וכדומה), צריך שיחול כלפי כל אותה קבוצה. שינוי בעמדת רשות המס, ככל שזה אפשרי בשל הפן החוזי שבהסדר, צריך שיחול לגבי כלל מי שהרולינג חל לגביו. זאת בין אם הפניה לערוך את השינוי נעשתה בשם כלל הקבוצה, או בשם פרט בה ובלבד שהשינוי לא נובע מטעמים ייחודיים לפונה, אשר מבדילים אותו מכלל הקבוצה.
העובדה כי המשיב ביקש לממש את זכותו לפנות לערכאות וממשיך לעמוד על דעתו למצות פניה זו גם בהליך בפני בית המשפט העליון, לא יכולה לשמש סיבה ראויה להבחין בינו לבין שאר קבוצת בעלי המניות. כאן צריך שתבוא לידי ביטוי חובת תום הלב המוגברת של הרשות הציבורית הפועלת במישור הציבורי.
ראוי לאפשר לצדדים להציג עמדותיהם, מדוע מצא המבקש לשנות את תנאי הרולינג והיקף השינוי מבחינת שאר הצדדים להסדר. אם יוברר בסופו של יום כי המשיב כפוף להסדר הרולינג וידחה ערעורו בבית המשפט העליון, אין הצדקה להפעיל לגביו את שיטת השערוך הדולרית, בעוד לכלל בני הקבוצה יחושב השערוך באופן המדדי, אך בשל כך שהוא לא הסיר את ערעורו.
הבקשה נדחתה. המבקש ישא בהוצאות המשיב בסך 500 ₪ ובשכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪ בתוספת מע"מ.
ניתן ביום: 7.12.2005 בפני: כבוד השופט א. מגן. ב"כ המבקש: עו"ד אהובה סימון מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי); בשם המשיב: עו"ד דן בן דרור.
