פיצויים שאינם חייבים במע"מ

מאת: משה כדר, עו"ד (רו"ח)

פיצויים המתקבלים בגין נזק שנגרם, אינם מוגדרים כ"עסקה" לצורך חוק מע"מ, ואינם חייבים במע"מ, וזאת בכפוף לחריג, העוסק בפיצוי החייב במע"מ על פי הוראות סעיף 7(2) לחוק מע"מ.
|
פיצויים שאינם חייבים במע"מ
מבוא
נזדמן לנו להבהיר ברשימה קצרה זו, את העקרון כי פיצויים המתקבלים בגין נזק שנגרם, להבדיל מתמורה בעד זכות (לרבות ויתור על זכות), אינם עולים כדי הגדרת "מכר" בסעיף 1 לחוק מע"מ, וככאלה אינם מוגדרים כ"עסקה" לצורך חוק מע"מ, ואינם חייבים במע"מ, וזאת בכפוף לחריג, כמוסבר להלן, העוסק בפיצוי החייב במע"מ על פי הוראות סעיף 7(2) לחוק.

הגדרת "מכר" בחוק מע"מ
הגדרת "מכר" בחוק מע"מ המופיעה בסעיף 1 לחוק, כוללת, לעניין מכר בלתי רצוני, שלושה סוגי מכר בעלי אופי דומה: הפקעה, חילוט והחרמה בתמורה, אך ההגדרה אינה כוללת פיצוי.

עינינו הרואות, חוק מע"מ, בניגוד ובשונה מפקודת מס הכנסה ומחוק מיסוי מקרקעין, אינו רואה במקרה קרות נזק וקבלת פיצויים כפעולות המשפיעות על המס, וזאת בין אם הפיצוי שולם ע"י המזיק ובין אם שולם ע"י חברת ביטוח או מבטח כלשהוא.

הוראות אגף מע"מ
הוראת תאמ"ו 66.714 קובעת כהי לישנא:
714.1"עוסק שניכה תשומות כדין בעבור נכסים שניזוקו (כגון: שריפה, גניבה, פריצה וכו') – נוהג כדין, ואין לדרוש ממנו בחזרה את מס התשומות.
714.2פיצוי כספי המתקבל מחברת ביטוח או מהמוכר בגין נזק, אינו תמורה עבור "עסקה", ולכן אינו חייב במס.(1)
714.3בשני המקרים הנ"ל יש לוודא, שאכן מדובר בארוע מהסוג הנ"ל, ולא בהעלמת עסקאות."

הנה כי כן, רשויות מע"מ במסגרת הוראותיהן הפנימיות, מבקשות לטעון את המובן מאליו, כי הוראות החוק במע"מ אינן טומנות בחובן חיוב ככל שהמדובר בסכומי פיצויים, ואין לראותן כעסקה חייבת במע"מ הדורשת הנפקת חשבונית מס לעוסק מורשה.

סעיף 7(2) לחוק
במסגרת פרק המחיר של חוק מע"מ מצא המחוקק הראשי לכלול פסקה הטומנת בחובה, לכאורה, מוקש נעל, לסוגיית הפיצוי, אשר מקומה נחסר מהגדרת ה"המכר" כאמור לעיל.
המחוקק קבע כי "..פיצויים בשל הפרת הסכם כשאין עמה ביטול העסקה.." – מקרה שכזה מהווה חלק ממחיר העסקה, וככזה מהווה לכאורה עסקה חייבת במע"מ.

הפסיקה
בע"ש 143/89 מבני פלס בע"מ נקבע העקרון, כי החלק בפיצויים שנפסקו בגין אבדן הכנסות עתידיות אינו מהווה חלק ממחיר העסקה וככזה אינו חייב במע"מ.
ניתן להקיש ולומר כי ככלל, פיצוי בגין מרכיב העסקה שיצא לפועל יחוב במע"מ, ואילו החיוב בגין מרכיב העסקה שלא יצא לפועל, ובגינו משולמים כספים אחרים אינו חייב במע"מ (כגון: פגיעה במוניטין, בשם הטוב, אבדן רווח עתידי, פיצוי מוסכם ללא קשר לתוצאת ההפרה של ההסכם וכדו').

כללי עבודה ויישום
מן המקובץ לעיל עולה כי כל פיצוי שמתקבל יש לבחון אותו עפ"י מהותו, האם שייך לעסקה מסויימת אם לאו?
יש לבחון, ראשית וראשון לכל האם מדובר בפיצוי בעל אופי עסקי, הקשור למהלך עסקים רגיל, או שמא מתקבל הפיצוי בכלל בכובע "פרטי" נטול קשר עסקי (כגון: פיצויים בתביעה פרטית נזיקית שאינה קשורה כלל ועיקר למהלך עסקים וכדו').
ככל שמדובר בפיצוי בעל אופי "עסקי", הרי שלעניין מע"מ יש לבחון האם מהותו בגין פעולה/עסקה שכבר בוצעה או יצאה לפועל שאז הפיצוי הינו חלק אינטגראלי ממחיר העסקה וחייב במע"מ, ולהיפך.

לא למותר לציין, כי פיצוי שאינו חייב במע"מ, יש לבחון האם חייב במישור מס הכנסה (הכנסת פירות או הון).

(1) חשוב: רשימה זה אינה עוסקת בסוגיית התשומות לאור קבלת פיצוי והוראות סעיף 41 לחוק מע"מ, אך נבקש להבהיר כי במסגרת ע"א 507/02 אבי צמיגים שניתן בבימ"ש העליון ביום 7/1/04 חרג מנהל מע"מ חיפה מן האמור בהוראות התאמ"ו הפנימיות שם נקבע כי התשומות לשכ"ט עו"ד בגין המלאי צמיגים שנשרף לא יותר בניכוי, שכן לא שימש לעסקה חייבת במע"מ. טענה דומה מצד מנהל מע"מ נתקבלה גם במסגרת ע"ש 141/00 אגמק למסחר בע"מ.
תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות