פיצויים שאינם חייבים במע"מ

מאת: משה כדר, עו"ד (רו"ח)

פיצויים המתקבלים בגין נזק שנגרם, אינם מוגדרים כ"עסקה" לצורך חוק מע"מ, ואינם חייבים במע"מ, וזאת בכפוף לחריג, העוסק בפיצוי החייב במע"מ על פי הוראות סעיף 7(2) לחוק מע"מ.
עו"ד לילך דניאל |

מבוא

נזדמן לנו להבהיר ברשימה קצרה זו, את העקרון כי פיצויים המתקבלים בגין נזק שנגרם, להבדיל מתמורה בעד זכות (לרבות ויתור על זכות), אינם עולים כדי הגדרת "מכר" בסעיף 1 לחוק מע"מ, וככאלה אינם מוגדרים כ"עסקה" לצורך חוק מע"מ, ואינם חייבים במע"מ, וזאת בכפוף לחריג, כמוסבר להלן, העוסק בפיצוי החייב במע"מ על פי הוראות סעיף 7(2) לחוק.

הגדרת "מכר" בחוק מע"מ

הגדרת "מכר" בחוק מע"מ המופיעה בסעיף 1 לחוק, כוללת, לעניין מכר בלתי רצוני, שלושה סוגי מכר בעלי אופי דומה: הפקעה, חילוט והחרמה בתמורה, אך ההגדרה אינה כוללת פיצוי.

עינינו הרואות, חוק מע"מ, בניגוד ובשונה מפקודת מס הכנסה ומחוק מיסוי מקרקעין, אינו רואה במקרה קרות נזק וקבלת פיצויים כפעולות המשפיעות על המס, וזאת בין אם הפיצוי שולם ע"י המזיק ובין אם שולם ע"י חברת ביטוח או מבטח כלשהוא.

הוראות אגף מע"מ

הוראת תאמ"ו 66.714 קובעת כהי לישנא:

714.1 "עוסק שניכה תשומות כדין בעבור נכסים שניזוקו (כגון: שריפה, גניבה, פריצה וכו') – נוהג כדין, ואין לדרוש ממנו בחזרה את מס התשומות.

714.2 פיצוי כספי המתקבל מחברת ביטוח או מהמוכר בגין נזק, אינו תמורה עבור "עסקה", ולכן אינו חייב במס.(1)

714.3 בשני המקרים הנ"ל יש לוודא, שאכן מדובר בארוע מהסוג הנ"ל, ולא בהעלמת עסקאות."

הנה כי כן, רשויות מע"מ במסגרת הוראותיהן הפנימיות, מבקשות לטעון את המובן מאליו, כי הוראות החוק במע"מ אינן טומנות בחובן חיוב ככל שהמדובר בסכומי פיצויים, ואין לראותן כעסקה חייבת במע"מ הדורשת הנפקת חשבונית מס לעוסק מורשה.

סעיף 7(2) לחוק

במסגרת פרק המחיר של חוק מע"מ מצא המחוקק הראשי לכלול פסקה הטומנת בחובה, לכאורה, מוקש נעל, לסוגיית הפיצוי, אשר מקומה נחסר מהגדרת ה"המכר" כאמור לעיל.

המחוקק קבע כי "..פיצויים בשל הפרת הסכם כשאין עמה ביטול העסקה.." – מקרה שכזה מהווה חלק ממחיר העסקה, וככזה מהווה לכאורה עסקה חייבת במע"מ.

הפסיקה

בע"ש 143/89 מבני פלס בע"מ נקבע העקרון, כי החלק בפיצויים שנפסקו בגין אבדן הכנסות עתידיות אינו מהווה חלק ממחיר העסקה וככזה אינו חייב במע"מ.

ניתן להקיש ולומר כי ככלל, פיצוי בגין מרכיב העסקה שיצא לפועל יחוב במע"מ, ואילו החיוב בגין מרכיב העסקה שלא יצא לפועל, ובגינו משולמים כספים אחרים אינו חייב במע"מ (כגון: פגיעה במוניטין, בשם הטוב, אבדן רווח עתידי, פיצוי מוסכם ללא קשר לתוצאת ההפרה של ההסכם וכדו').

כללי עבודה ויישום

מן המקובץ לעיל עולה כי כל פיצוי שמתקבל יש לבחון אותו עפ"י מהותו, האם שייך לעסקה מסויימת אם לאו?

יש לבחון, ראשית וראשון לכל האם מדובר בפיצוי בעל אופי עסקי, הקשור למהלך עסקים רגיל, או שמא מתקבל הפיצוי בכלל בכובע "פרטי" נטול קשר עסקי (כגון: פיצויים בתביעה פרטית נזיקית שאינה קשורה כלל ועיקר למהלך עסקים וכדו').

ככל שמדובר בפיצוי בעל אופי "עסקי", הרי שלעניין מע"מ יש לבחון האם מהותו בגין פעולה/עסקה שכבר בוצעה או יצאה לפועל שאז הפיצוי הינו חלק אינטגראלי ממחיר העסקה וחייב במע"מ, ולהיפך.

לא למותר לציין, כי פיצוי שאינו חייב במע"מ, יש לבחון האם חייב במישור מס הכנסה (הכנסת פירות או הון).

(1) חשוב: רשימה זה אינה עוסקת בסוגיית התשומות לאור קבלת פיצוי והוראות סעיף 41 לחוק מע"מ, אך נבקש להבהיר כי במסגרת ע"א 507/02 אבי צמיגים שניתן בבימ"ש העליון ביום 7/1/04 חרג מנהל מע"מ חיפה מן האמור בהוראות התאמ"ו הפנימיות שם נקבע כי התשומות לשכ"ט עו"ד בגין המלאי צמיגים שנשרף לא יותר בניכוי, שכן לא שימש לעסקה חייבת במע"מ. טענה דומה מצד מנהל מע"מ נתקבלה גם במסגרת ע"ש 141/00 אגמק למסחר בע"מ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.