נדחתה עתירה לביטול תיקון מספר 3 לתקנות קופות הגמל

בג"ץ 8131/05 לשכת המסחר ת"א/חטיבת קופות הגמל ואח' נ. שר האוצר ואח'

העותרים הם חטיבת קופות הגמל בלשכת המסחר, קופות גמל שונות וחוסכים בהן. העותרים טוענים כי הוראות מסוימות בתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל) (תיקון מס 3), התשס"ה-2005 (להלן - התקנות), הן בטלות או שיש לבטלן.

התקנות עומדות להיכנס לתוקף ביום 1.1.2006. המשמעות המעשית של התיקון היא, שמהטבות המס הקבועות במסלול ההוני של קופות הגמל, יוכלו ליהנות עמיתים עצמאים, רק אם יפקידו תחילה כספים במסלול הפנסיוני. בנוסף, בכפוף להוראת מעבר שעניינה כספים שהופקדו עד 1.1.2006, החיסכון ההוני הפך לחסכון שיתקבל רק בגיל 60.

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק פסק

נדחית טענת העותרים, כי לשם ביצוע הרפורמה, שעניינה למעשה בהטלת חובת פנסיה על ציבור העצמאיים בישראל, יש לחוקק חקיקה ראשית ולא ניתן להסתפק בחקיקת משנה. נקודת מוצא בטענת העותרים היא, שנוצר בדרך של חקיקת משנה, מנגנון של פנסיית חובה לעצמאים. ולא היא: התקנות אינן כופות על איש להפקיד כספים בקופה פנסיונית. כל שעשה מחוקק המשנה הוא לעודד הפניית כספים לקרן פנסיונית.

התקנות פורסמו ב-10.4.2005. ב-10.8.2005 פורסם חוק הפיקוח על שירותים פיננסים (קופות גמל), התשס"ה-2005 (להלן - חוק קופות הגמל). הצעת חוק קופות הגמל פורסמה ביום 25.5.2005. מדובר בהצעת חוק מורכבת שמן הסתם היתה בהכנה בעת הוצאת התקנות. גם חוק קופות הגמל מקנה סמכות לשר האוצר להתקין תקנות לביצועו, ואולם בכל סוגי התקנות נדרש אישור של ועדת הכספים של הכנסת. בענייננו, מדובר בתקנות שהותקנו בלא אישור הועדה.

לטענת העותרים, שר האוצר ידע בעת התקנת התקנות, שהמחוקק עומד להסדיר את נושא קופות הגמל בחוק והיה עליו להמתין עם ה"מהפכה" עד פרסומו וקבלתו של החוק.

טענת העותרים נדחית. סעיף 86 לחוק קופות הגמל מתייחס במפורש לתקנות שהותקנו על פי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן – הפקודה), ונותן תוקף לאישורים שהונפקו מכוחן. באי ביטולן של התקנות על ידי המחוקק הראשי בחוק קופות הגמל יש, בנסיבות הענין, משום אישורן מחדש.

נדחית טענת העותרים, כי היה על שר האוצר להמתין עד שיחוקק חוק פנסיה חובה. ראשית, הצעת חוק פנסיה חובה אינה נוגעת לעצמאים כלל. שנית, אין המדובר בהסדר של פנסיה חובה. מדובר בהסדר שתכליתו לעודד חיסכון לפנסיה, אך לא לכפות חיסכון כזה.

סעיף 47(ב) לפקודה מאפשר ליחיד, עובד עצמאי או שכיר, לנכות מהכנסתו החודשית סכומים שונים ששילם לקופת גמל וזאת ללא הבחנה בין חיסכון באפיק הוני לבין חיסכון באפיק קצבתי. נדחית טענת העותרים, כי המחוקק ביקש לעודד את כל סוגי החיסכון, אך מחוקק המשנה ביטל את זכות הבחירה שקבע המחוקק הראשי ובכך חרג מסמכותו.

התקנות מותקנות מכוח סעיף 47 ו-243 לפקודה. סעיף 243 לפקודה הוא סעיף כללי המסמיך את השר להתקין תקנות לביצוע הפקודה.

שאלת פרשנותו של סעיף 47(א)(2) לפקודה עמדה לדיון והוכרעה בבג"צ 6432/02 איגוד קופות הגמל הענפיות נ' שר האוצר. באותה פרשה עמדה לדיון, בין השאר, שאלת הקמת "ועדת השקעות" מכוח תקנות שהותקנו על פי סעיף 47(א)(2) לפקודה. בית המשפט הכשיר את הקמת ועדת ההשקעות מכוח התקנות, וקבע כי המדינה אינה חייבת להעניק הטבות מס, ומשהחליטה לעשות כן, היא זכאית להתנות את הטבות המס בתנאים שנועדו להבטיח ניהול תקין של הקופה.

לאור הפרשנות שניתנה לסעיף 47(א)(2) לפקודה ובשים לב לכך שבעתיד לא ייעשה עוד שימוש בסעיף 47(א)(2) לפקודה שבוטל בחוק קופות הגמל, יש לקבוע כי לא היתה בענייננו חריגה מסמכותו של שר האוצר, בהתקנת התקנות. שר האוצר מוסמך היה להתקין את התקנות מכוח סמכותו להתקין תקנות כאמור בסעיף 47(א)(2) לפקודה, והתקנת תקנות מכוח סעיף זה אינה טעונה אישור של ועדת הכספים. לעתיד לבוא, תקנות בענין קופות גמל יצטרכו להיות בגדרי הסמכות שבחוק קופות הגמל ובאישור ועדת הכספים.

העתירה נדחתה. אין צו להוצאות.

ניתן ביום: 26.12.2005 בפני: כבוד השופטת מ' נאור; כבוד השופטת ע' ארבל; כבוד השופט ס' ג'ובראן.

ב"כ העותרים: עו"ד חנן מלצר ועו"ד שירי איש-שלום; ב"כ המשיבים 1-4: עו"ד ענר הלמן; ב"כ המשיב 5: עו"ד ירדן אלאמר; ב"כ המשיבים 8-9: עו"ד רם כספי, עו"ד יורם בר ועו"ד שי יבניאלי.