הציפוי של העוגה של סטנלי הולך ונהיה דק מדי לשוק

חודש אוקטובר - בזמן שהיינו שם בתקופת החגים, והבורסה התנהלה במסחר של "יום כן, יומיים לא", חל שינוי מגמה ראשון בתשואות על האג"ח השקליות הרחוקות של מדינת ישראל. הגענו לתחתית והתחלנו לטפס בתשואות, כלומר - ההחלשות החלה והריבית על השקל - חובות הממשלה לטווח ארוך - החלה לטפס. מהלך שהחל בד בבד כצפוי מול הדולר. שתי העלאות הריבית של הנגיד פישר, לא סייעו עד כה לשמירת היציבות המקובעת באיזור הדולר, וגם בבורסה החלו פרפורים ראשונים ברמות השיא. נראה שאנחנו נכנסים לתהליך של "להדביק" את הקצב אחרי גרינספאן, וזה לא כל כך טוב לשוק ההון. בעיקר משום שבשווקים הפיננסיים העולמיים - הזבוב לא מנסה להדביק את הפער של ריצת הצ'יטה. בסוף יגמר לו האויר והוא מקסימום ינסה לתפוס טרמפ על הזנב שלה. קצב העלאות הריבית ביחס לדולר, הוא הסיפור החזק והעיקרי מאחורי התחזקות הדולר בארץ. זה נכון שהדולר מטפס בעולם, אבל צפירות ההרגעה והחיוכים השובבים של סוחרי המט"ח, לא צריכים לשנות את ההבנה הבסיסית - תם עידן ה-3.5% ריבית על השקל. אנחנו ב-4%, מתקדמים בקצב של 0.25%, כל עוד הזרים לא פדו יותר מדי אג"חים שקליים ויצאו מארץ הקודש. הדולר התחזק גם היום והוא נמצא כבר ברמות שיא של מעל לשנתיים ומספר חודשים. יש כמה אנשים בשוק שקשה להם מאוד להסתיר את החיוך. אחרי שנים של יציבות וחוסר תנועה, הדולר מתעורר לחיים וחוזר למשחק. ההסברים בשוק הם שהדולר נסחר בשיא בעולם מול האירו. זה נכון מאוד. אבל זה נדמה שבעבר, התנודות החדות שלו מול האירו, לא שינו אותו כל כך בארץ. למרות שאנחנו שוק מוטה דולר, ובעצם רק ראינו את האירו מתחזק ומתחזק. אז הדולר למעשה הוא אבן בוחן ליציבות של הבורסה. עניין זה הולך ונהיה רגיש לקראת החודשים המסכמים של השנה. תל אביב נסחרת ברמות שיא שהיא מתקשה להבקיע - אך היא מפתיעה כל פעם מחדש. עונת הדוחות מתאפיינת לא אחת באדמומיות במדדים, השוק "מעכל" את הנתונים והמספרים ולומד את המשמעות שלהם. הרווחיות היא לא תמיד הדבר העיקרי, לפעמים זה בעיקר הצפי לבאות. בשיחות שלנו עם חדרי העסקאות במטבעות בימים האחרונים, נראה שגם הם מתעוררים למציאות חדשה בעניינו של הדולר. הציבור, יהיה האחרון - יש לשער. והוא לא בהכרח עושה זאת דרך חדרי העסקאות, יש לו את הקרנות. בינתיים, הקרנות מוטות הדולר לא הראו על מעברים חריגים במהלך אוקטובר של כספי הציבור אליהן. דו"ח של מיטב על מצבת הנכסים שהתפרסם אתמול הראה שהמעברים היו לברוקרים הפרטיים, ולכיוון האג"ח הקונצרני תוך פדיונות באפיקים השקליים. מוקדם להעריך אם הדולר הולך "להתבשל" תקופה ארוכה באיזור שמעל ה-4.64. מה שכן, נראה שהוא מחפש נקודת איזון ושהוא עדיין לא מצא אותה. בימים הקרובים, אם יתחיל תיקון של הדולר מול האירו בעולם, לאחר המהומות בפריז, והוא לא יגיע למחוזותינו, נוכל לדעת שהעלאות הריבית של פרופ' סטנלי פישר, עלולות להמשיך, עד שיימצא האיזון הזה. דבר אחד בטוח - הציפוי של העוגה של סטנלי, כלומר - גובה הריבית מעל הכלכלה הישראלית, הולך ונהיה דק למול התנאים המשתנים בעולם. הריבית הדולרית מתחילה להיות גבוהה באמת, ועידן חדש-ישן של ריביות מתקופות אחרות מתחיל להתקרב לנגד עינינו. יש לשער שבבנק ישראל לא ישארו רדומים כפי שקרה באמצע שנת 2002.