המדור ההיסטורי: הנרי פורד - לא רק יצרן של מכוניות
הנרי פורד (1863-1947) ידוע בעולם כאחד ממיסדיה של תעשיית הרכב האמריקנית, יצרן קו המכוניות המסחרי הראשון וכאיש עסקים ממולח. הדמות האגדית תועדה במספר רב של ספרים וביוגרפיות, והיא מצטיירת כדמותו של עובד אמריקני פשוט שבמו ידיו ייסד אימפריה, תמצותו של החלום האמריקני. אך בימינו החלו לשים דגש גם על חלקים פחות מוכרים בחייו. אולי זה פחות "פוליטיקלי קורקט", אבל אותו הנרי פורד, מעבר להיותו תעשיין מצויין ומהפכן דגול בעידן התיעוש, היה גם אנטישמי גדול שדאג להביע את דעותיו הגזעניות בפומבי ולעשות הכל על מנת שדעות אלה יופצו ברבים. הנרי פורד נולד במדינת מישיגן שבארה"ב, בן להורים מהגרים מאירלנד, הראשון מבין שישה ילדים. בשנת 1879 עזב את הבית לעיר הגדולה דיטרויט על מנת לעבוד כעוזר מכונאי בחברת James F. Flower & Bros. ב-1882 חזר לבית הוריו על מנת לעזור בעבודות בחווה. הוא התמקצע בתפעול מנוע הקיטור הנייד בחווה. בשנת 1888 נישא לקלרה בריינט, באותה שנה עדיין עבד בחווה ופרנס את עצמו ואת אשתו הצעירה על ידי תפעול החווה ומנסרה שהקים. בשנת 1891 החל לעבוד בחברת Edison Illuminating Company, לאחר שקודם למכונאי ראשי בשנת 1893 החל לבצע ניסויים עצמאיים פרטיים עם מנועי בעירה. ב-1896 בנה פורד את הרכב הראשון שלו והסיע אותו ב-4 ביוני של אותה שנה. לאחר הנסיעה המוצלחת עזב את החברה והקים יחד עם שוטפים עיסקיים אחרים את Detroit Automobile Company. החברה פשטה במהרה את הרגל לאור העובדה שהנרי פורד המשיך לשפר את דגמי הרכבים שלו במקום למכור אותם. הוא הקים במהרה את חברת Henry Ford Company והמשיך לבנות ולשפר את דגמיו, התעניינות מיוחדת מצא במכוניות מרוץ, ונהג ברכביו במרוצים כנגד מתחרים מובילים על מנת להדגיש את עליונות הרכבים. המשקיעים, שלא היו מרוצים מאופן התנהלות החברה הדיחו את פורד מהנהלת החברה ולבסוף בקשו ממנו לעזוב. החברה שינתה את שמה ל-Cadillac ומשם הכל היסטוריה, ומה באשר לפורד? הוא המשיך הלאה, והקים את Ford Motor Company. ב-1903 הקים פורד את החברה עם 28 אלף דולר בקופה. עם דגם חדש פרסם פורד את החברה החדשה בעזרת נהג מרוצים ידוע שנהג ברחבי ארה"ב עם מכוניות פורד. את הקפיצה הגדולה עשתה החברה כמה שנים מאוחר יותר כאשר הציגה את רכב ה-Model-T. בשנת 1913, כאשר ה-Model-T כבר הייתה מפורסמת בכל רחבי ארה"ב לאור נצחונות חוזרים במספר תחרויות הציג פורד במפעלו את פס הייצור הראשון למכוניות. בשנת 1918 כמחצית מכלל המכוניות בארה"ב היו מסוג Model-T. בשנת 1919 העביר הנרי את נשיאות החברה לבנו. באותה שנה רכשה המשפחה את שאר המניות מהמשקיעים בחברה שנותרה בידים פרטיות עד שנת 1956. פורד קיצץ בשעות העבודה של עובדיו והעניק להם שכר גבוהה יחסית לשכר המוצע בשוק. בזכותו ובזכות אנשים כמוהו נבנה מעמד הביניים החזק של ארה"ב. מעבר לתשלום ההוגן ולשעות העבודה הנוחות העניק פורד לעובדיו זכויות בסיסיות שלא היו מקובלות במפעלים אחרים, עם זאת, התנגד הנרי באופן מוחלט לאיגודים המקצועיים וחברתו הייתה החברה האחרונה שהכירה באיגוד עובדי תעשיית הרכב בארה"ב. בשנת 1919 שנת פרישתו מתעשיית הרכב, פתח פורד עיתון בשם The Dearborn Independent העיתון שרד 8 שנים עד שנסגר בשנת 1927. העיתון היה, בתיאור עדין, בעל גוון אנטישמי מובהק. העיתון, שפרסם את דעותיו של פורד בנוגע ליהודים, פרסם בין היתר את "הפרוטוקולים של זקני ציון" ומאמר בשם "The International Jew, The World's Foremost Problem". תביעות משפטיות בנוגע לאופי האנטישמי של העיתון הביאו בסופו של דבר לסגירתו. בשנת 1942 פורד חזר בו מפרסומם של המאמרים הללו במכתב שפרסם לציבור, רבים טוענים שהמכתב מעולם לא נכתב על ידי פורד עצמו. אך יחד עם זאת, במהלך שנות ה-20 וה-30 תמך פורד באופן פומבי במפלגה הנאצית בגרמניה ולפי מקורות מסויימים - הוא גם תמך בה אופן כספי. התמיכה הפומבית הופסקה כאשר ארה"ב הכריזה מלחמה על גרמניה ונכנסה למלחמת העולם השנייה. פורד סבל מאירוע מוחי בשנת 1938 ומאז ועד יום מותו חי במצב בריאותי לקוי. בשנת 1947 נפתר מדימום מחי ונקבר בעיר הולדתו. פורד השאיר אחריו מפעל פילנטרופי אדיר שגדל לסדרי גודל לאומיים בארה"ב. הוא נזכר בהיסטוריה כמהפכן, תעשיין ואיש עסקים אדיר ששינה את העולם בו חי עם קידום הטכנולוגיה ומעמד העובד. יחד עם זאת, פרק התמיכה שלו בנאציזם וקידום האנטישמיות, פחות מוזכר, עד לעצם היום הזה. מאת: יניב לפן.
