וול סטריט ממתינה בקוצר רוח לפרסום ה-CPI
החוזים העתידיים מאותתים - עליות שערים נכונות לוול סטריט בפתיחת יום המסחר הרביעי בשבוע. גם היום ימתינו הסוחרים בבורסות התפוח הגדול לנתוני אינפלציה, כאשר כשעה טרם הפתיחה יפורסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט - נתון מסקרן במיוחד לקראת פגישת הפדרל רזרב ביום שלישי הקרוב בה יודיעו על שיעור הריבית הדולרית לטווח הקצר.
אמש, מזכיר, חתמה וול סטריט בירידות שערים לא מבוטלות כלל (הנאסד"ק ירד בכאחוז ל-2,149.3 נקודות והדאו ירד בכחצי אחוז ל-10,544.9 נקודות), בעקבות פרסומו של דו"ח מלאי הנפט השבועי. הדו"ח הציגה נפילה חדה מהצפוי במלאי הבנזין והביא לעליות חדות במחירי הנפט אל מעל לרף ה-65 דולר לחבית, כאשר ביום שלפני כן סבבו סביב 63 דולר בלבד.
בשעה זו של המסחר האלקטרוני בבורסת הסחורות בניו יורק מטפסים החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט למסירה באוקטובר ב-32 סנט וסובבים סביב 65.41 דולר. המגמה, אם תימשך, עשויה להכביד היום על הסנטימנט בוול סטריט.
בזירה המאקרו כלכלית, יפורסם, כאמור, כשעה טרם פתיחת המסחר, מדד המחירים לצרכן (ה-CPI בפי האמריקנים) לחודש אוגוסט. בשווקים מצפים לעליה בת 0.5% במדד, לאחר עליה דומה במדד חודש יולי. מדד הליבה, שהינו מדד המחירים בנטרול מחיר האנרגיה והמזון הנחשבים לתנודתיים במיוחד, צפוי לעלות בחודש אוגוסט ב-0.3% - ואם אכן יעלה כפי שחוזים לו מדובר יהיה בעליה החדה ביותר מזה 5 חודשים. בחודש יולי החולף עלה המדד ב-0.1% בלבד.
נזכיר, כי מדד המחירים ליצרן שפורסם אתמול הציגה עליה מתונה מהצפוי בחודש אוגוסט - כלומר: לחצים אינפלציוניים נמוכים משחזו בוול סטריט.
ביחד עם מדד המחירים לצרכן שיפורסם היום ינסו המשקיעים לדלות איתות כלשהו באשר להחלטה הקרובה של הפדרל רזרב ביום שלישי על שיעור הריבית במשק. מדובר בהחלטה המלווה בחוסר וודאות ביחס להחלטות הקודמות, שכן התחזיות בשווקים חלוקות: יש הסבורים כי תהיה זו ההעלאה האחרונה, יש המאמינים, כי המדיניות המצמצמת של הפד עתידה להמשך ומעטים חוזים, כי הפד לא יעלה כלל את הריבית ויסתפק ב-10 ההעלאות הרצופות עד כה בנות רבע נקודות האחוז כל אחת עד לגובה של 3.5%.
במרכז המסחר תעמודנה גם היום מניות סקטור התעופה. ברקע, הגישו אתמול שתי ענקית אמריקניות - דלתא איירליינס (ה-3 בגודלה) ונורת'ווסט איירליינס (ה-4 בגודלה) בקשה להגנה מפני תביעות נושים במסגרת פשיטת רגל (צ'פטר 11). השתיים נקלעו לקשיים בין היתר על רקע מחירי הדלק הגבוהים והוצאות גבוהות על כח העבודה, אך מסרו יחד עם זאת (כל אחת בנפרד כמובן), כי תמשכנה להפעיל את הטיסות באופן סדיר גם תוך כדי מהלכי הרה-אורגניזציה המתוכננים.
מניותיה של מפעילת מנוע החיפוש הפופולארי - חברת גוגל (GOOG) תרכזנה גם הן עניין בוול סטריט, על רקע הנפקה שניה לציבור של 14.2 מיליון מניות ב-295 דולר למניה - דיסקאונט קל על פני מחירה בשוק. בשעה זו שטרם הפתיחה נסחרת גוגל בירידה של 29 סנט סביב מחיר של 302.31 דולר.
אחרונה לפרק זה של המניות מעבר לים - היא מוטורולה (MOT). הוול סטריט ג'ורנל פרסם היום, כי ענקית הסלולאר, שוקלת מכירה אפשרית של חטיבת המוצרים לכלי רכב בה מועסקים כ-5,000 עובדים במחיר של כ-1-2 מיליארד דולר.
ובישראליות. נייס זכתה בחוזה עם חברה מקסיקנית בסך 2.5 מיליון דולר. החברה תספק את הפתרון להקלטה וניתוח תוכן של וידאו ואודיו עבור חברת Isleta. תטמיע את הפתרון בהיקף רחב לכיסוי הקזינו - 1600 מכונות הימורים ו-30 שולחנות.
גיוון אף היא עשויה למשוך את תשומת הלב היום, בעקבות מחקרים שהוצגו ב-WCOG הממליצים על גלולת ב-PILLCAM של החברה לאבחון סיבות לאנמיה, מה שעשוי להגדיל את מכירות הגלולה.
נציין גם את גילת ואקס.טי.אל שעשויות להנות היום מסנטימנט חיובי. אקס.טי.אל מזנקת בשעה זו בתל אביב, לאחר שבוע ימים של ירידות שערים, וגילת גם היא נסחרת בנסיקה, לאחר שאתמול המריאה בוול סטריט בשיעור חד - האם תמשכנה גם היום השתיים במסען צפונה?
קצת המלצות לפני סיום. מחירה הנוכחי של נס - הזדמנות קניה מעניינת, סבורים בדש-אייפקס ומעניקים לה "קניה" עם יעד של 11.5 דולר. לדעתם, הורדת תחזיות הרווח ב-2005 ע"י ההנהלה, אינה בעקבות הרעה בעסקים, אלא ההיפוך הגמור מכך, שכן התנעת פרויקט גדול הגיוני שתדרוש יותר משאבים בתחילתו.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
