המדור ההיסטורי: זול אבל תמיד זול - פיליפ ד. ארמור

איך עושים מיליונים אתם שואלים? התשובה פשוטה מאוד. לו הייתם יכולים לשאול את פיליפ ד. ארמור את השאלה הוא כנראה היה עונה "תחסכו בהכל. תתנו את איכות המוצר הגרועה ביותר שאתם יכולים, ואת התנאים הגרועים ביותר שאתם מסוגלים לעובדים אבל תמכרו את המוצר בזול, הכי זול ובהפרש משמעותי מהמתחרים. אם הם מבקשים זכויות פשוט תפטרו אותם ואם מישהו מנסה להתחרות בכם תחסכו במה שעוד לא חסכתם ותורידו מחירים". בסופו של דבר זו הייתה הפילוסופיה שבעזרתה בנה לעצמו תעשיית ענק.

פיליפ ד. ארמור (1832-1901) עזר להפוך את שיקגו למרכז תעשיית אריזת הבשר בארה"ב, ההישגים שלו איפשרו את פיתוחה של כל תעשיית גידול הבקר האדירה שמשגשגת שם עד היום. את תעשיית אריזת הבשר החל ארמור בוויסקונסון, בחברה בשם פלנקינטון וארמור. את הונו העיקרי עשה בימי מלחמת האזרחים בארה"ב שם קנה בשר חזיר בזול במדינות הדרום ומכר אותו בניו יורק במחירים מופקעים.

ארמור גדל בכלל בניו יורק שם למד את לימודי התיכון באקדמיה בשם קזינוויה. הוא נשר מהתיכון והחל לעבוד בחווה המשפחתית. בשנת 1852 חצה את היבשה על מנת לחפש זהב כמו כולם בקליפורניה. לאחר שהרוויח קרוב ל-8,000 דולר בגיל 24 הקים מפעל קטן למכירת בשר בפלייסרוויל קליפורניה.

ארמור עבר מקליפורניה לוויסקונסון עם כמות לא מבוטלת של כסף ופתח שם חנות למכירה קמעונית של מוצרי צריכה. יחד עם אחיו פתח מספר מפעלים לאריזת בשר וביחד יסדו את חברת ארמור ושות' בשנת 1867. החברה הלכה והתפתחה ובמהרה הפכה להיות חברת עיבוד המזון הגדולה ביותר בעולם. מרכז החברה הייה בשיקגו שבאילנוי. העבודה בסביבה ללא איגודים מקצועיים או הגבלות ממשלתיות עזרו לחברה להתפתח בקצב מסחרר ולהפוך לתעשייה החשובה ביותר בשיקגו.

על מנת לשנע את מוצריו באופן יעיל ולמנוע רקבון ייסד ארמור, בשנת 1883, קו קרונות מקוררים ברכבות. במהרה הפך צי הקרונות שלו לגדול מסוגו בארה"ב, תוך עקיפת מתחרים עקשניים כמו גוסטווס סוויפט. עד שנת 1900 מנה צי הקרונות של ארמור קרוב ל-12,000 קרונות כולם פותחו ויוצרו במפעלים שלו.

ב-1893 תרם ארמור מיליון דולר לייסוד מכללה לטכנולוגיה באילנוי שבשנת 1940 התמזגה עם מכללה אחרת והפכה להיות הטכניון של מדינת אילנוי. מפעלי אריזת הבשר של ארמור היו חלוצים בשיטות ארגון תעשייתי וטכנולוגיית קירור. החברה המשיכה ושגשגה גם לאחר מותו של פיליפ ובשיאה העסיקה 50 אלף עובדים.

בשנים 1898-99 הופצו שמועות על מפעליו של ארמור בנוגע לאיכות הבשר שהם מוכרים. המפעלים סבלו קשות מהשמועות. חלק מהשמועות אכן היו נכונות, איכות הבשר של ארמור הייתה ירודה מאוד ובאריזותיו לא בלטה סטריליות יוצאת דופן. המפעלים של ארמור היו סכנה בריאותית, העובדים נאלצו לעבוד שעות ארוכות ליד מכונות עם סכינים חדים ובמהירות מרובה, אפשר לשאר, ברמת בטחון די גבוהה, שתאונות עבודה היו דבר שבשגרה.

ארמור היה ידוע גם במשכורות הנמוכות ששילם לעובדיו, ובדרכים האלימות שבהם נלחם בנסיונות להתאגדות מקצועית של עובדיו ובשובתים. ארמור נפטר בשנת 1901 מנמוניה בביתו בשיקגו.