לידר ושות': 3 הבנקים הגדולים נסחרים בדיסקאונט
לקראת פרסום תוצאותיהם הכספיים של הבנקים, מעריכים בבית ההשקעות לידר ושות' כי גם הרבעון הנוכחי יהיה חיובי ונמשיך לראות תוצאות טובות מהבנקים ותשואות של 10% - 15% על ההון.
לדברי האנליסט אלון גלזר, האינפלציה הגבוהה, והמשך התוצאות הטובות והשיפור בהיקפי הפעילות בשוק ההון יתרמו לתוצאות הבנקים. להערכתו, ההפרשות ימשיכו להיות גבוהות יחסית (למעט בבנק מזרחי), כאשר התמוטטות קלאב מרקט תביא לגידול מסויים בהפרשות לעומת הרבעון הראשון של 2005.
גלזר מסביר כי, האינפלציה החיובית תתרום לרווחי המימון. כזכור, משמעות המעבר לדיווח נומינלי בבנקים הינה הפסקה של התאמת ההון הפעיל בבנקים, שהינו ההון בניכוי אותו חלק המושקע בנכסים לא כספיים (בעיקר בניינים ורכוש קבוע).
המעבר לדיווח נומינלי מיטיב עם תוצאות הבנקים בסביבת אינפלציה עולה, מאחר ובפועל במקום לשערך את ההון הפעיל בהתאם לעליית האינפלציה (כפי שעשינו בעבר) אנו זוקפים את הרווחים שנצברו בהון הבנק כתוצאה מעליית המדד - לדו"ח רווח והפסד.
האינפלציה ברבעון השני היתה 0.8% והיא צפויה לתרום לרווחי המימון, אם כי חשוב לציין כי ברבעון המקביל היתה אינפלציה של 1.4%, כך שבהשוואה לרבעון המקביל לא נראה שיפור.
ירידה בהיקף האשראי: נקודה שיש לצפות (בחשש מסויים) הינה ירידה בהיקפי האשראי על רקע הגאות בגיוסים בשוק ההון שהגיעה לשיא ברבעון 2.
העליות בשוק, והגידול בהיקפי הפעילות יביאו לשיפור בעמלות התפעוליות וברווחי נוסטרו של הבנקים. ועדת בכר כמובן עדיין לא משפיעה על התוצאות, כאשר בינתיים נכסי הבנקים בתחום ניהול ההשקעות רק גדלים.
לדברי גלזר, אין צורך להבהל מקלאב מרקט: קודם כל צריך לזכור הפרשות לחומ"ס הן חלק בלתי נפרד מהפעילות הבנקאית, ואנו נמשיך לראות גם בעתיד חובות שלא יפרעו. ברור שלקריסת קלאבמרקט יש השפעה אולם לפי הדיווחים בעיתונות מדובר בהפרשות בסכומים של מאות בודדות של מיליוהי שקלים בבנקים הגדולים ועשרות מיליונים בבנקים הקטנים, כאשר מזרחי (שוב) יוצא נקי!!
הנפגע הגדול צפוי להיות לאומי שגם העמיד הלוואה לבעלים לצורך הרכישה.
המועדפים ? פועלים, לאומי ודיסקונט: בבית ההשקעות ממשיכים להיות חיוביים על הסקטור שנסחר עדין במחירים זולים בהשוואה לשווי הכלכלי.
בלידר ממליצים בקניה על שלושת הבנקים הגדולים, שנסחרים להערכתם בכ- 20% -15% מתחת לשווים. בבית ההשקעות סבורים כי פועלים ולאומי ימשיכו לייצר תשואות גבוהות של כ- 13% - 15% על ההון, דבר המצדיק להערכתם מכפילי הון של כ- 1.4 ? 1.5. דיסקונט ימשיך להערכתם לייצר תשואות דו ספרתיות, כאשר גם בחינתו על פי מודל אחזקות (עם מכפיל הון שמרני של 1.3 לדיסקונט ניו יורק) מצביע על תמחור זול מאד של דיסקונט הנסחר היום ב- 0.9 על ההון בלבד!
הריבית בישראל לא הולכת לרדת בקרוב - הערכות הכלכלנים
הפד׳ ״שחרר את החגורה״ אבל אצלינו זה יקח עוד זמן: מתחזקות ההערכות האנליסטים שהריבית בישראל לא תרד בהחלטה הקרובה ב-29 לחודש - בפועלים מצביעים על אינפלציית ליבה גבוהה; במזרחי טפחות מעריכים שהריבית תישאר על כנה; בלידר ובפסגות מזהירים שהציפיות הנמוכות לאינפלציה הן לא מציאותיות מול המלחמה והגרעון
בעוד שבארה"ב הבנק הפדרלי חזר להוריד ריבית ועשה זאת לראשונה לשנת 2025, וצפוי להמשיך בהקלה המוניטרית עד לסוף השנה, בישראל הולכת ומתחזקת ההערכה כי בנק ישראל יעדיף להמתין. הסיבה העיקרית היא אי הוודאות הגיאופוליטית סביב המלחמה בעזה והשלכותיה על השקל, הצריכה וסחר החוץ. לכך מתווספת גם האינפלציה המקומית שעדיין לא משדרת ירידת מדרגה ברכיבים המרכזיים, כאשר מחירי השירותים והדיור נותרו "דביקים", בעוד שוק העבודה נותר הדוק מאוד, מה שמחזק את החשש מלחצי שכר. בעוד שברחבי העולם מתחילים לדבר על סביבת ריבית נמוכה יותר כבר במהלך 2025, בישראל עדיין אין קונצנזוס מתי תרד הריבית, וכלכלנים רבים סבורים שהקלה מוניטרית לא תתרחש בהחלטה הקרובה.
לידר: אינפלציית שירותים ושוק עבודה הדוק
בלידר מדגישים כי המדד האחרון, שהצביע על אינפלציה שנתית של 2.9%, מסתיר תמונה מורכבת
בהרבה. הירידה נבעה בעיקר מצניחה חריגה במחירי הטיסות לחו"ל, בעוד שהרכיבים המקומיים, שירותי דיור ושירותים אחרים, המשיכו לעלות בקצב מהיר. השכירות טיפסה ל-4.3% ובחוזים חדשים נרשם זינוק של 5.5%, ואילו שירותים אחרים האיצו ל-4.1% בעקבות עליית השכר והביקושים. כלומר,
בליבת המדד הלחצים האינפלציוניים נותרו חזקים. גם שוק העבודה מצביע על מגמה דומה: מספר המובטלים ירד, מספר המשרות הפנויות עלה, והיחס בין ביקוש להיצע עובדים טיפס לרמות גבוהות. התוצאה היא סביבה של מחסור בעובדים שממשיכה להזין את השכר, מצב שלא מאפשר לבנק ישראל להקל
בריבית כבר כעת. בלידר צופים הורדת ריבית אחת של בנק ישראל ב-3 החודשים הקרובים.
פסגות: ניהול סיכונים
בפסגות מתייחסים למדיניות הפד בארה"ב כאל "ניהול סיכונים", מונח שהושאל עוד מאלן גרינספאן ב-2004, אז זה הסתיים בבועת נדל"ן שהתפוצצה. הפעם, פאוול ניסה להצדיק את הורדת הריבית האחרונה כצעד זהיר שנועד להקדים תרופה למכה, אף שהנתונים הכלכליים לא מצביעים על האטה חריפה: המכירות הקמעונאיות עלו באוגוסט בקצב מרשים, הצריכה הפרטית ברבעון השלישי צפויה לצמוח בכ-2.5%-3%, וגם הייצור התעשייתי רשם עלייה מפתיעה.
בפסגות מעריכים כי גם בנק ישראל מתמודד עם דילמה לא פשוטה. הציפיות שהמלחמה בעזה תימשך עוד חודשים והשלכות הגיאופוליטיות של נאום "ספרטה" של ראש הממשלה מציבות סיכון ברור להמשך יציבות המשק. אמנם שוק העבודה המקומי נותר יציב, אך ציפיות האינפלציה לטווח הבינוני ירדו לשפל של כשנתיים, תרחיש שנראה אופטימי מדי לאור הגירעון המתרחב, העלויות הביטחוניות והחשש לפגיעה בסחר החוץ. במילים אחרות, פסגות מזהירים שהתמחור הנוכחי של שוקי ההון בישראל מגלם תסריט ורוד, אך הסבירות למימושו אינה גבוהה, ולכן ציפיות האינפלציה הנמוכות נראות לא מוצדקות.
- הריבית באנגליה נותרה ללא שינוי אבל הצמצום הכמותי מאט
- לקראת שיא חדש? הביטקוין מזנק על רקע הורדת הריבית של הפד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מזרחי טפחות: הריבית תרד בהדרגה אך לא בהחלטה הקרובה
במזרחי טפחות צופים כי הריבית תיוותר על 4.5% בהחלטה הקרובה, עם ירידה הדרגתית ל-3.5% בתוך שנה. האינפלציה השנתית אמנם חזרה לטווח היעד, אך סעיפי הדיור ממשיכים להטריד. גם סעיף הנסיעות
לחו"ל זינק ב-17% והוסיף 0.4% חריגים למדד, נתון שבבנק מעריכים שיתקן בהמשך, אך נכון לעכשיו הוא מעלה את המדד כלפי מעלה. במקביל, נתוני שוק העבודה נותרו הדוקים מאוד: שיעור האבטלה ירד ל-2.9%, שיעור ההשתתפות הצטמצם, והמשרות הפנויות עלו לרמות שלא נראו מאז 2022. בבנק
מציינים כי כל עוד הסביבה הביטחונית לא מתייצבת, קשה לראות בלחצי השכר משהו חולף, ולכן אין הצדקה מיידית להפחתת ריבית.
