החזרי מס בגין הוצאות ריבית חובה בעו"ש והלוואות בנק
בעקבות הרפורמה במס, יחיד המקבל ריבית ורווחים אחרים על פיקדון או תוכנית חיסכון (בתאגיד בנקאי), חייב במס בשיעורים של 15% או 10%. הכותב קובע כי בכל מקרה בו קיימת יתרת חובה ו/או הלוואה בנקאית, יש לבחון את כדאיות קיזוז הוצאות הריבית כנגד הכנסות הריבית בגין פיקדונות ותוכניות חיסכון. במקרים רבים הוצאות הריבית עולות על ההכנסות ועל כן כל המס אשר נוכה במקור ושולם לרשויות המס צריך להיות מוחזר בתוספת הצמדה וריבית.
כל ישראלי שיש לו יתרת חובה (משיכת יתר - over draft) ובמקביל יש לו תוכנית חיסכון או פיקדון בנקאי, זכאי לקזז את הוצאות הריבית בגין החובה כנגד הכנסות הריבית בגין החסכונות. בעקבות הקיזוז מדובר בהחזרי מס של מאות מיליוני שקלים בגין השנים 2003-2005.
בעקבות הרפורמה במס, יחיד המקבל ריבית ורווחים אחרים על פיקדון או תוכנית חיסכון (בתאגיד בנקאי) הצמודים למדד, חייב במס בשיעור של 15% וכאשר אין הצמדה מלאה למדד, החיוב במס הוא בשיעור של 10%.
בחוק נקבע, בין השאר, תנאי לשיעור המס המוגבל, לפיו אותו יחיד אשר הפיק את ההכנסה לא תבע בניכוי הוצאות ריבית והפרשי הצמדה כנגד ההכנסה בשל הפיקדון או תוכנית החיסכון.
נראה מנוסח התנאי של מגבלת ניכוי הוצאות הריבית, שניתן לייחס את הוצאות הריבית לכל פיקדון ו/או תוכנית חיסכון באופן ספציפי. במילים אחרות, ניתן בגין חלק מסוים מתוכניות החיסכון והפיקדונות לייחס הוצאות ריבית ואילו כנגד שאר החלקים לא לבצע ייחוס הוצאות ריבית ולזכות לשיעורי מס מוגבלים כאמור.
במקרים רבים לישראלים רבים מאוד יש פיקדון או תוכנית חיסכון בבנק (או לילדיו) ובמקביל ובאותה העת, יתרת חובה בחשבון השוטף בבנק (אובר - דרפט בעו"ש) ו/או הלוואה שקיבל מאותו סניף של בנק.
לעיתים אף קיימות הוראות קבע לתוכניות חיסכון אשר בעקבות הפקדה לתוכנית החיסכון, חשבון העו"ש נמצא ביתרת חובה יותר גדולה.
ברוב המקרים ככולם, שיעור הוצאות הריבית על יתרת החובה (over - draft) ו/או בגין הלוואה שנלקחה מהבנק עולים על הכנסות הריבית מהפיקדון ו/או תוכנית החיסכון. יתר על כן, בגין הכנסות הריבית אף מוטל מס, למרות שבפועל נוצר הפסד ולא רווח.
לאור האמור, בכל מקרה בו קיימת יתרת חובה ו/או הלוואה בנקאית, יש לבחון את כדאיות קיזוז הוצאות הריבית כנגד הכנסות הריבית בגין פיקדונות ותוכניות חיסכון. במקרים רבים, ימצא עצמו החוסך כי הוצאות הריבית עולות על ההכנסות ועל כן כל המס אשר נוכה במקור ושולם לרשויות המס צריך להיות מוחזר בתוספת הצמדה וריבית.
בהוראות המקצועיות של מס הכנסה נקבע כי במקרה של הפרת התנאי יחולו הוראות הפקודה והפסיקה הדנים בניכוי הוצאות הריבית.
יתרה מזו, לפי עמדת רשות המיסים, בכל מקרה בו ניתנת הטבה כלשהי כהנחה המקטינה את סכום הריבית שאמור להשתלם, תחשב ההנחה כחלק מהכנסת הריבית.
כך למשל לגישת הרשות, סכום הקטנת ריבית בגין יתרות חובה תמורת הקטנות ריבית על פיקדון, יחשב כחלק מהכנסת הריבית על הפיקדון.
יחד עם זאת, יש לזכור כי כאשר מייחסים הוצאות ריבית לפיקדונות ו/או תוכניות חיסכון, מופרים התנאים לתשלום מס בשיעור מוגבל ולכן חלים שיעורי המס השוליים הרגילים של הנישום (49%).
לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי
צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית
צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.
חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח
חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.
בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.
בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.
- ChatGPT נהפך לבסטי החדש - למה זה גם מרגש וגם מפחיד
- מנכ"ל סיילספורס מתגאה שהחליף 4,000 עובדים ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל
החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.
ילד משקיע בשוק ההון צילום: ביזפורטל38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים
בתוך 3 שנים בלבד - 92% מהישראלים כבר משתמשים ב-AI, לפי דוח"ח האינטרנט של בזק אנחנו מבלים 1.5 שעות ביום בממוצע בלדבר עם הצ'אט; אחד מכל חמישה ישראלים משלם על כלי AI; השימוש מתרחב גם לתחומים רגישים: 38% קיבלו עצה רפואית; 59% בני נוער קיבלו תמיכה רגשית;
78% אומרים שהם פונים לאלגוריתם לפני בכלל ששוקלים לגשת לאיש מקצוע
בזק בזק מפרסמת את דו"ח האינטרנט השנתי והמספרים בו מראים כמה אנחנו אימצנו את הבינה המלאכותית, זה אולי כמעט ללא תקדים אם נשווה למהפכות הטכנולוגיות הקודמות. סקר מקיף שכלל 4,750 ישראלים מגיל 13 ומעלה בשיתוף עם KANTAR ישראל, חושף כיצד ה-AI הפך מכלי ניסיוני למלווה יומיומי שמשפיע על כל תחום בחיים שלנו. מבריאות מתמיכה רגשית, דרך קניות, לימודים, ועד להורות ולתעסוקה.
92% מהישראלים השתמשו לפחות בכלי AI אחד בשלוש השנים האחרונות, שזה גידול של כ-33% בהשוואה לשנה שעברה, והוא עוקף בהרבה טכנולוגיות אחרות למשל לפלטפורמת המסרונים שאין מי מאיתנו שלא משתמש בה כיום, וואטסאפ, נדרשו 10 שנים כדי להגיע לאימוץ דומה כמו לכלי ה-AI ולעשיית קניות באתרי האונליין לקח אפילו שני עשורים כדי להגיע לאותן רמות.
הישראלי הממוצע משתמש כיום ב-2.7 כלי AI שונים, לעומת 1.8 בשנה שעברה. כל אחת מאיתנו מבלה בצ'אטים למיניהם כ-1.5 שעות ביום בממוצע, וזה קורה בעיקר בנייד. מי מוביל? ChatGPT בראש, אבל גם Gamma, Perplexity, Gemini ו-Canva מטפסים.
הנתונים מראים שה-AI לא רק מוסיף זמן מסך (70% מהמשתמשים הגבירו את השימוש בכלים כאלה בהשוואה לשנה שעברה) אלא הוא גם מחליף פעילויות אחרות: אצל 50% הוא בא על חשבון גלישה כללית באינטרנט, אצל 35% זה מגיע על חשבון רשתות חברתיות, ואצל 33% על חשבון צפייה בסטרימינג. אחד מכל חמישה ישראלים גם משלם על מנוי ל-AI, מה שמעיד על כמה השימוש חשוב לישראלים שמוכנים גם לשלם כדי לנצל את היכולות המוגברות ואת המודלים המשופרים.
- בזק מעלה את תחזית הרווח ל-1.55 מיליארד שקל
- בי-קום מממשת: סרצ'לייט ופורר מפיצים מניות בזק בהיקף של כ-2 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התוכן באינטרנט "מתלכלך"
אבל לצד ההתלהבות, יש גם משבר אמון. 67% מהישראלים מודים שהם מתקשים להבחין בין תוכן שנוצר על ידי אדם לבין כזה שיוצר על ידי AI, ו-71% מהישראלים רוצים שתוכן שיוצר על ידי בינה מלאכותית יסומן ככזה.
