החזרי מס בגין הוצאות ריבית חובה בעו"ש והלוואות בנק
בעקבות הרפורמה במס, יחיד המקבל ריבית ורווחים אחרים על פיקדון או תוכנית חיסכון (בתאגיד בנקאי), חייב במס בשיעורים של 15% או 10%. הכותב קובע כי בכל מקרה בו קיימת יתרת חובה ו/או הלוואה בנקאית, יש לבחון את כדאיות קיזוז הוצאות הריבית כנגד הכנסות הריבית בגין פיקדונות ותוכניות חיסכון. במקרים רבים הוצאות הריבית עולות על ההכנסות ועל כן כל המס אשר נוכה במקור ושולם לרשויות המס צריך להיות מוחזר בתוספת הצמדה וריבית.
כל ישראלי שיש לו יתרת חובה (משיכת יתר - over draft) ובמקביל יש לו תוכנית חיסכון או פיקדון בנקאי, זכאי לקזז את הוצאות הריבית בגין החובה כנגד הכנסות הריבית בגין החסכונות. בעקבות הקיזוז מדובר בהחזרי מס של מאות מיליוני שקלים בגין השנים 2003-2005.
בעקבות הרפורמה במס, יחיד המקבל ריבית ורווחים אחרים על פיקדון או תוכנית חיסכון (בתאגיד בנקאי) הצמודים למדד, חייב במס בשיעור של 15% וכאשר אין הצמדה מלאה למדד, החיוב במס הוא בשיעור של 10%.
בחוק נקבע, בין השאר, תנאי לשיעור המס המוגבל, לפיו אותו יחיד אשר הפיק את ההכנסה לא תבע בניכוי הוצאות ריבית והפרשי הצמדה כנגד ההכנסה בשל הפיקדון או תוכנית החיסכון.
נראה מנוסח התנאי של מגבלת ניכוי הוצאות הריבית, שניתן לייחס את הוצאות הריבית לכל פיקדון ו/או תוכנית חיסכון באופן ספציפי. במילים אחרות, ניתן בגין חלק מסוים מתוכניות החיסכון והפיקדונות לייחס הוצאות ריבית ואילו כנגד שאר החלקים לא לבצע ייחוס הוצאות ריבית ולזכות לשיעורי מס מוגבלים כאמור.
במקרים רבים לישראלים רבים מאוד יש פיקדון או תוכנית חיסכון בבנק (או לילדיו) ובמקביל ובאותה העת, יתרת חובה בחשבון השוטף בבנק (אובר - דרפט בעו"ש) ו/או הלוואה שקיבל מאותו סניף של בנק.
לעיתים אף קיימות הוראות קבע לתוכניות חיסכון אשר בעקבות הפקדה לתוכנית החיסכון, חשבון העו"ש נמצא ביתרת חובה יותר גדולה.
ברוב המקרים ככולם, שיעור הוצאות הריבית על יתרת החובה (over - draft) ו/או בגין הלוואה שנלקחה מהבנק עולים על הכנסות הריבית מהפיקדון ו/או תוכנית החיסכון. יתר על כן, בגין הכנסות הריבית אף מוטל מס, למרות שבפועל נוצר הפסד ולא רווח.
לאור האמור, בכל מקרה בו קיימת יתרת חובה ו/או הלוואה בנקאית, יש לבחון את כדאיות קיזוז הוצאות הריבית כנגד הכנסות הריבית בגין פיקדונות ותוכניות חיסכון. במקרים רבים, ימצא עצמו החוסך כי הוצאות הריבית עולות על ההכנסות ועל כן כל המס אשר נוכה במקור ושולם לרשויות המס צריך להיות מוחזר בתוספת הצמדה וריבית.
בהוראות המקצועיות של מס הכנסה נקבע כי במקרה של הפרת התנאי יחולו הוראות הפקודה והפסיקה הדנים בניכוי הוצאות הריבית.
יתרה מזו, לפי עמדת רשות המיסים, בכל מקרה בו ניתנת הטבה כלשהי כהנחה המקטינה את סכום הריבית שאמור להשתלם, תחשב ההנחה כחלק מהכנסת הריבית.
כך למשל לגישת הרשות, סכום הקטנת ריבית בגין יתרות חובה תמורת הקטנות ריבית על פיקדון, יחשב כחלק מהכנסת הריבית על הפיקדון.
יחד עם זאת, יש לזכור כי כאשר מייחסים הוצאות ריבית לפיקדונות ו/או תוכניות חיסכון, מופרים התנאים לתשלום מס בשיעור מוגבל ולכן חלים שיעורי המס השוליים הרגילים של הנישום (49%).
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
