החזרי מס בגין הוצאות ריבית חובה בעו"ש והלוואות בנק
בעקבות הרפורמה במס, יחיד המקבל ריבית ורווחים אחרים על פיקדון או תוכנית חיסכון (בתאגיד בנקאי), חייב במס בשיעורים של 15% או 10%. הכותב קובע כי בכל מקרה בו קיימת יתרת חובה ו/או הלוואה בנקאית, יש לבחון את כדאיות קיזוז הוצאות הריבית כנגד הכנסות הריבית בגין פיקדונות ותוכניות חיסכון. במקרים רבים הוצאות הריבית עולות על ההכנסות ועל כן כל המס אשר נוכה במקור ושולם לרשויות המס צריך להיות מוחזר בתוספת הצמדה וריבית.
כל ישראלי שיש לו יתרת חובה (משיכת יתר - over draft) ובמקביל יש לו תוכנית חיסכון או פיקדון בנקאי, זכאי לקזז את הוצאות הריבית בגין החובה כנגד הכנסות הריבית בגין החסכונות. בעקבות הקיזוז מדובר בהחזרי מס של מאות מיליוני שקלים בגין השנים 2003-2005.
בעקבות הרפורמה במס, יחיד המקבל ריבית ורווחים אחרים על פיקדון או תוכנית חיסכון (בתאגיד בנקאי) הצמודים למדד, חייב במס בשיעור של 15% וכאשר אין הצמדה מלאה למדד, החיוב במס הוא בשיעור של 10%.
בחוק נקבע, בין השאר, תנאי לשיעור המס המוגבל, לפיו אותו יחיד אשר הפיק את ההכנסה לא תבע בניכוי הוצאות ריבית והפרשי הצמדה כנגד ההכנסה בשל הפיקדון או תוכנית החיסכון.
נראה מנוסח התנאי של מגבלת ניכוי הוצאות הריבית, שניתן לייחס את הוצאות הריבית לכל פיקדון ו/או תוכנית חיסכון באופן ספציפי. במילים אחרות, ניתן בגין חלק מסוים מתוכניות החיסכון והפיקדונות לייחס הוצאות ריבית ואילו כנגד שאר החלקים לא לבצע ייחוס הוצאות ריבית ולזכות לשיעורי מס מוגבלים כאמור.
במקרים רבים לישראלים רבים מאוד יש פיקדון או תוכנית חיסכון בבנק (או לילדיו) ובמקביל ובאותה העת, יתרת חובה בחשבון השוטף בבנק (אובר - דרפט בעו"ש) ו/או הלוואה שקיבל מאותו סניף של בנק.
לעיתים אף קיימות הוראות קבע לתוכניות חיסכון אשר בעקבות הפקדה לתוכנית החיסכון, חשבון העו"ש נמצא ביתרת חובה יותר גדולה.
ברוב המקרים ככולם, שיעור הוצאות הריבית על יתרת החובה (over - draft) ו/או בגין הלוואה שנלקחה מהבנק עולים על הכנסות הריבית מהפיקדון ו/או תוכנית החיסכון. יתר על כן, בגין הכנסות הריבית אף מוטל מס, למרות שבפועל נוצר הפסד ולא רווח.
לאור האמור, בכל מקרה בו קיימת יתרת חובה ו/או הלוואה בנקאית, יש לבחון את כדאיות קיזוז הוצאות הריבית כנגד הכנסות הריבית בגין פיקדונות ותוכניות חיסכון. במקרים רבים, ימצא עצמו החוסך כי הוצאות הריבית עולות על ההכנסות ועל כן כל המס אשר נוכה במקור ושולם לרשויות המס צריך להיות מוחזר בתוספת הצמדה וריבית.
בהוראות המקצועיות של מס הכנסה נקבע כי במקרה של הפרת התנאי יחולו הוראות הפקודה והפסיקה הדנים בניכוי הוצאות הריבית.
יתרה מזו, לפי עמדת רשות המיסים, בכל מקרה בו ניתנת הטבה כלשהי כהנחה המקטינה את סכום הריבית שאמור להשתלם, תחשב ההנחה כחלק מהכנסת הריבית.
כך למשל לגישת הרשות, סכום הקטנת ריבית בגין יתרות חובה תמורת הקטנות ריבית על פיקדון, יחשב כחלק מהכנסת הריבית על הפיקדון.
יחד עם זאת, יש לזכור כי כאשר מייחסים הוצאות ריבית לפיקדונות ו/או תוכניות חיסכון, מופרים התנאים לתשלום מס בשיעור מוגבל ולכן חלים שיעורי המס השוליים הרגילים של הנישום (49%).
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
