הנפט הגולמי יורד מתחת ל-83 דולר - האם ימשיך לרדת?
אחרי ראלי משמעותי ברבעון הקודם, בשבוע שעבר הנפט כבר הגיע ל-95 דולר ולא מעט אנליסטים צפו שיגיע בקרוב ל-100 דולר לחבית נפט גולמי. לא עבר שבוע והמחיר על חוזה עתידי נפל בלמעלה מ-12% אל מתחת ל-83 דולר. גם מחיר החוזה על הנפט מסוג ברנט ירד מתחת ל-85 דולר לחבית, אחרי שנסחר ב-90 הגבוהים רק לפני שבוע וזאת למרות ההודעות של סעודיה ורוסיה על המשך הקיצוצים, בניסיון לשמור על מחיר הנפט גבוה באופן מלאכותי ולהועיל בכך לכלכלותיהן התלויות ברווחיות הנפט. כמו הבלאגן שאנו חווים בשוק ההון והאג"ח, הנפילה במחיר הנפט קשורה גם היא להעלאות הריבית ולחששות מהאטה כלכלית גלובלית בשל עלויות מימון גבוהות ודולר חזק.
בחטיבת המחקר של בנק לאומי פרסמו בשלישי את הסיבות לירידה, בהם מלאי הנפט המסחרי של ארה"ב עלה בכ-4.0 מיליון חביות נפט בשבוע הראשון של ספטמבר, כמות אשר קטנה מירידת המלאי בשבוע שלפני כן, והוא הגיע לרמה של כ-420.6 מיליון חביות. עליית מלאי הנפט צמצמה את הפער בין רמת המלאי המסחרי הנוכחית לבין הרמה הממוצעת לעונה זו בחמש השנים האחרונות, מכ-4% לכ-2%
כמו כן אמרו בלאומי כי מלאי הדלק של ארה"ב עלה בשבוע שהסתיים ב-8 בספטמבר 2023 ב-5.6 מיליון חביות, העלייה הגדולה ביותר מאוגוסט 2022 ומוסיפים כי נשיא ניגריה הציב יעד להעלאת קצב הצמיחה השנתי ל-6%. יעד זה משקף צפי להגדלת תפוקת הנפט הניגרי לפחות ב-300-400 אלף חביות ביום.".
בבנק לניהול עושר השוויצרי, יוליוס בר אמרו אתמול כי חברות הנפט חוגגות, אבל יש ציפייה לירידה בשוק, מאחר ו-"תחום הנפט והגז נהנה מקאמבק ברבעון הנוכחי, אך ישנן ספקות לגבי היותו בר קיימא בטווח הארוך. אבל צופים ירידה במחירי הנפט ב-2024 למחיר של 75 דולר".
"לאחר ביצועים נמוכים ב-19% ביחס לתחזיות בשוק הרחב במחצית הראשונה של 2023, תחום הנפט והגז חווה קאמבק ברבעון השלישי, עם עלייה של 27% במחירי הנפט הגולמי, בעיקר בגלל חשש מהידוק האספקה, שהזניק את מגזר הנפט והגז למקום הראשון בטבלת הביצועים", כתב מת'יו רכטר, ראש תחום חקר אסטרטגיה בבנק במכתב למשקיעים.
- 3.החיים 06/10/2023 09:23הגב לתגובה זוכן - יעלו לא - ירדו כרגיל אין סוף מלל והתחזית לא שווה את מאמץ הקריאה
- 2.מיקליס 05/10/2023 21:21הגב לתגובה זובנוסף רוסיה ומדינות אופק לא פראייריות אז הם בקרוב יתחילו לשאוב פחות נפט והוא יעלה שוב למעלה רק שהמחסור יהפוך הפעם לגבוה מידי ויכלול הפסקות חשמל ואם החורף יהיה קשה אז מלאי הגז גם לא יספיק ונראה בלאגן אמיתי בתום הרבעון הראשון של 2024
- 1.לנצר 05/10/2023 16:59הגב לתגובה זומחירי הנפט יעלו בחזרה כבר בימים הקרובים ובעזרת סעודיה
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
