כתב מתחיל באתר או בעיתון יושב מתחת לשכר הממוצע במשק, ועורך, פרשן או מסך מרימים אותו מעל 20 אלף שקל. תואר בתקשורת נפוץ ורישיון מדינה חסר, וההסכמים הקיבוציים במערכות הגדולות קבעו רצפה של 7 עד 10 אלף שקל לתפקידי הכניסה.

שכיר מתחיל נכנס מעל המינימום ונשאר מתחת לממוצע במשק. דרג רישוי, קירור מסחרי וחוזי תחזוקה מרימים את התלוש, ועצמאי מגלגל יותר בקיץ ומשלם על הרכב ועל החורף.

עובד שכיר בשדה או בחממה מרוויח מעל המינימום ומתחת לממוצע במשק. בעל משק חי על מחיר התוצרת, המים והעובדים, ואגרונום או מנהל ענף מגיע ל-18 אלף שקל

טבלת שכר נפרדת למנהלים, שמונה רמות מורכבות ושבוע של 40 שעות עם שש עד תשע שעות הוראה בלבד. הכניסה עוברת דרך תואר שני, ארבע שנות הוראה ומכרז, והקפיצה הגדולה בתלוש מגיעה עם בית ספר גדול יותר

השכר מורכב מבסיס נמוך ומעמלה על כל תיק שנסגר, ושכר הטרחה לליווי מלא עומד על 6 עד 9 אלף שקל. הצעת החוק להסדרת המקצוע עברה קריאה ראשונה, ובינתיים כרטיס ביקור עדיין פותח את הדלת.

תואר שני ורישיון ממשרד הבריאות הם תנאי הכניסה, ההתמחות נמשכת שנים בשכר נמוך יחסית להשכלה, ומי שמגיע למומחיות בוחר בין תלוש יציב בקופה ובחינוך לבין קליניקה פרטית שההכנסה בה תלויה ביומן

קורס במכללה בערבים פותח את הדלת, אבל מה שמזיז את התלוש הוא סגירת חודש עצמאית ושליטה בחשבוניות ישראל. המעבר לחשב הוא כבר מדרגה נפרדת, עם אחריות מלאה על הדוחות

שכיר ברשת מרוויח קרוב למינימום השעתי, שליח אפליקציה בערב ובגשם מכפיל את השעה, ואחרי דלק ובלאי נשארים 8 עד 16 אלף. בארצות הברית החציון בגובה השכיר הישראלי, בלי הטיפים. שלושה שווקים בכותרת אחת, ההוצאה שהאפליקציה מסתירה, ולמה שעת הערב שווה יותר מוותק

המינימום הענפי לשמירה גבוה מהכללי אבל רחוק מהממוצע במשק, רישיון נשק מרים את השעה מ-39 ל-60 שקל, ומנהל אבטחה מגיע ל-20 אלף. בארצות הברית החציון בתוך הטווח של מאבטח הכניסה הישראלי. למה נגד זוטר עוקף מאבטח, ואיזו הסמכה שווה הכי הרבה

פועל מתחיל מתחת לממוצע במשק, מקצוען גמר מגיע ל-16 אלף, ומנהל עבודה ל-25. בארצות הברית החציון בתוך הטווח הישראלי, כי בשני השווקים המקצוע נשען על שעות והסמכות ולא על תואר. מה מרים את השעה מ-40 ל-70 שקל, ולמה המחסור בעובדים מעלה את מחירי הדירות