פתיחה חיובית במדדים שמגיעה אחרי נעילה שלילית מתונה אמש, ת"א 35 עולה 0.4%, ת"א 90 מטפס 0.7%.

במבט על הסקטורים - ת"א בנקים עולה 0.8%, ומדד הביטוח עולה בשיעור דומה. מדד הנדל"ן עולה 0.7% מדד הפנט והגז עולה 0.9%.

אחרי ש"נאום ספרטה" טלטל את השווקים, והוביל לירידה בבורסה, קיים אמש ראש הממשלה מסיבת עיתונאים במטרה להרגיע את השווקים נתניהו מנסה להרגיע את השווקים: "השקל חזק מהמצופה, הכלכלה הישראלית ממשיכה להפתיע". ראש הממשלה מדגיש כי דבריו על "משק אוטרקי" נגעו רק לתעשיות הביטחוניות, והציג נתונים על ירידה באבטלה, כניסת משקיעים זרים וחוסן כלכלי שנועדו להרגיע את המשקיעים. "יש מקום אחד שבו יכולות להיות הגבלות שאינן כלכליות אלא פוליטיות, וזה התעשיות הביטחוניות. הן מרקיעות שחקים ושוברות שיאים, אבל שם אנחנו יכולים לפגוש, וכבר פגשנו, הגבלות פוליטיות. אם יש לקח אחד שהפקנו במלחמה, הוא שאנחנו רוצים להיות במצב שלא מגבילים אותנו. אנחנו רוצים להגיע לעצמאות ביטחונית". את השפעת הנאום על השווקים נוכל לראות היום, אך דרך המטבע נראה שיש רגיעה מסוימת, כאשר השקל התחזק מול המטבעות ונסחר הבוקר מול הדולר סביב 3.34 (לעמוד שער הדולר).

השאלה שרוב הציבור שואל - מה באמת חושב נתניהו ולמה הוא התכוון? אבל האמת שלמרות החשיבות הגדולה של התשובה, מה שנראה חשוב עוד יותר זה שנתניהו מפחד מאוד מתגובת השוק. אין הרבה דברים ונושאים שמקפיצים אותו להגיד - טעיתי. אין הרבה מקרים שהוא מכנס מסיבת עיתונאים במהירות, כשהוא במרווח של שעות מבקש לסייג את דבריו. זה נתניהו שמפחד. איפה אתם רואים אותו מפחד בזמן האחרון? הוא מפחד כי הוא יודע שהדבר הכי חשוב לרוב האנשים הוא הכסף. כן, ביטחון זה עניין קריטי, אבל תסתכלו טוב טוב פנימה, על עצמכם, שכנים, סביבה. המלחמה בכיס היא יותר אישית מהמלחמה בעזה לרוב האנשים. כשהבורסה יורדת היא יורדת לכולם. הכלכלה משפיעה מאוד על הבוחרים. אנחנו בשנת בחירות. נתניהו לא רוצה לאבד קהל. 

• ניו מד עולה ב-3% בעקבות הראיון בביזפורטל; השוק מחק את הירידות
• בדרך לכלכלה סגורה? הדולר מזנק בעקבות נאום נתניהו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הבורסה חשובה לו, הכלכלה חשובה לו. אנשים די סגורים על האמונה-הערכה שלהם לגבי המצב הביטחוני, אבל מה שיכול להזיז אותם בקלפי זאת הכלכלה. נתניהו מפחד מהפסדים ומכישלון כלכלי. לכן הוא מיהר לתקן, מיהר לתת המלצת קנייה למשק הישראלי ולבורסה הישראלית - "שאלו אותי במה להשקיע ואמרתי - בכל דבר, כי כל מה שאתם רואים היום יהיה יקר יותר מחר. הכלכלה הישראלית מאוד חזקה. יש לי ביטחון גדול בה. היא חדשנית. היינו ראשונים בעולם בזמן הקורונה, וגם כעת יש לנו השקעות רבות והן ימשיכו להגיע - בסייבר, בבינה מלאכותית ובתחומים נוספים. הקריאה שלי למשקיעים היא: תשקיעו עכשיו כי אנחנו נמריא".      

הירידה בשוקי ההון העולמיים ברבעון השני הניעה את ההון הישראלי להגדיל השקעות בחו"ל. על פי נתוני בנק ישראל, סך הנכסים של תושבי ישראל בהשקעות בחו"ל זינק ברבעון השני של 2025 בכ-61.5 מיליארד דולר (כ-7.8%) והגיע לשיא של כ-852 מיליארד דולר. מדובר בעלייה החדה ביותר בשווי הנכסים מזה קרוב לשנתיים, שהתרחשה בעיקר על רקע עליות חדות בשוקי המניות בעולם אך הגיעה במקביל להיחלשות הדולר אל מול מטבעות עיקריים, שהגדילה את השווי הדולרי של נכסים נקובי מטבע זר.

הגידול הבולט ביותר נרשם בתיקי ניירות הערך של ישראלים בחו"ל, שטיפסו ב-11% ברבעון השני, תוספת של 30.5 מיליארד דולר. העלייה הזו נשענה על שני גורמים עיקריים: עליית מחירים בשווקים (כ-16 מיליארד דולר) והשקעות נטו חדשות (כ-13 מיליארד דולר), מרביתן מצד המגזר הבנקאי. כלומר, לא רק שהנכסים הקיימים עלו בערכם, אלא גם זרם ההשקעות היוצאות מישראל גבר משמעותית.

מקור: בנק ישראל

כמו שניתן לראות בגרף, הזינוק המהותי הגיע הודות להשקעות המגזר הבנקאי בחול שהתקרבו לכ-8 מיליארד דולר. משקי הבית המשיכו להגדיל חשיפה זה הרבעון ה-10 ברציפות ובקצב הגדול מזה כשנה. המגזר העסקי רשם גם הוא הגדלה משמעותית לנכסי חו"ל, בעוד המוסדיים צמצמו חשיפה והעדיפו להעביר השקעות לשוק המקומי ברבעון השני.

גם יתרות הפיקדונות של ישראלים בבנקים זרים עלו, עם הפקדות נטו של כ-4.2 מיליארד דולר, בעוד אשראי ללקוחות זרים דווקא ירד. בנוסף, יתרות נכסי הרזרבה של בנק ישראל עלו ב-9.4 מיליארד דולר והגיעו לשיא של כ-228 מיליארד דולר, עלייה שהוסברה בעיקר בעליית מחירי ניירות ערך זרים ובהשפעת פיחות הדולר בעולם, שתרם לבדו כ-4.2 מיליארד דולר לעלייה בשווי הרזרבות הדולריות של ישראל.

• העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
• צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במונחי הרכב התיק, משקל ניירות הערך (מכשירי הון) נותר יציב ברמה של כ-46%, בעוד משקל מכשירי החוב עומד על 54%, כך שהחשיפה לשווקים הגלובליים היא בעיקר באמצעות מניות וסיכון שוק, ופחות באמצעות הלוואות וחוב סולידי. זהו שינוי משמעותי לעומת המגמה בשנים קודמות, שבהן גופים מוסדיים נטו להחזיק חלק גדול יותר מנכסי חו"ל באג"ח.