מתן רבין מנכל סולרום; קרדיט: טל כהן
מתן רבין מנכל סולרום; קרדיט: טל כהן

סולרום זכתה בשני מכרזים בסך כולל של כ-10.1 מיליון שקל

מתוך הסכום התקבלו הזמנות בסך של 3.4 מיליון שקל; הזכייה מצטפרת לזכייה נוספת בסך של 4.9 מיליון שקל עליה דיווחה החברה בשבוע שעבר

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה סולרום מתן רבין

סולרום סולרום החז 1.13%   המייצרת ציוד לייזר לתחום הבטחוני דיווחה על זכייה ב-2 מכזרים בסך של כ-10.1 מיליון שקל, מתוכם הזמנות בסך של 3.4 מיליון שקל. החברה ציינה כי אספקת המוצרים שהוזמנו תחל במהלך הרבעון השני לשנת 2026 ומתוכננת עד לסוף שנת 2026. הזכייה מצטרפת לזכייה נוספת עליה דיווחה סולרום בשבוע שעבר, בסך של 4.9 מיליון שקל, מתוכו קיבלה החברה הזמנה בסך של כ-1.7 מיליון שקל.


"הזכיות במכרזים החדשים וההזמנות שהתקבלו במסגרתם הן עדות לאמון הגובר של השוק הביטחוני ביכולותיה של סולרום ובמוצרינו המתקדמים", מסר מתן רבין, מנכ"ל סולרום. "אנו גאים להמשיך ולספק פתרונות חדשניים ואיכותיים לשוק הביטחוני בישראל, תוך ביסוס מעמדנו כספק מוביל של מערכות חשמל מתקדמות. זכיות אלו מחזקות את צבר ההזמנות שלנו ומספקות בסיס איתן להמשך צמיחתנו בשנים הקרובות".


לפני מספר שבועות דיווחה סולרום על השגת שיפור משמעותי בטכנולוגיית הלייזרים מסוג Quantum Cascade Laser (QCL), הנמצאת בשימוש גובר בתחום הביטחוני. במסגרת תהליך המחקר והפיתוח, הצליחה החברה להגדיל את הספק הלייזרים ב-30% לעומת הרמות שהושגו עד כה. ניסויים שערכה סולרום הצביעו על עמידות ואמינות גבוהה של הלייזרים, עם ביצועים משופרים שנשמרו לאחר הפעלה ממושכת. ההתקדמות הטכנולוגית הזו עשויה לחזק את מעמד החברה בתחום ולפתוח בפניה הזדמנויות חדשות בשוק הצבאי והביטחוני.


סולרום החלה את דרכה בסוף שנות ה-80 בתעשייה האזרחית. החברה עשתה מהפך משמעותי בשנים האחרונות והפכה לשחקנית מרכזית בסקטור הביטחוני. ב-2024, החברה נכנסה לבורסה באמצעות מיזוג עם חברת 3DM, שהתמחתה בטכנולוגיית לייזר לתחום המדפסות התלת-ממד. לדברי מתן רבין מנכ"ל החברה, בזכות הידע והמוניטין של סולרום - הטכנולוגיה של 3DM הותאמה לתעשייה הביטחונית וכבר הניבה הזמנות ראשונות. רבין, מתאר בראיון עם ביזפורטל את הפוטנציאל של החברה בסקטור הביטחוני, שנמצא בצמיחה מתמדת עקב העלייה הצפויה בתקציבי הביטחון בארץ ובעולם בשנים הקרובות, בעקבות המלחמה באוקראינה ובישראל.


בשיחה עם מנכ"ל החברה מתן רבין לפני כחודש וחצי הוא ציין: "בטווח הקצר המטרה היא להבין את כלל הפרויקטים שיכנסו, ולקחת את ההזדמנות ולתרגם אותה להזמנות. מבחינת הטווח הארוך נדע להכין תוכנית לעמוד בביקושים לקראת מה שיגיע, נצטרך להתאים את עצמנו ואנחנו בנויים לזה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה רוצה חנינה לנתניהו; המדדים עולים עד 2%

נתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג והבורסה מתרוממת במה שנראה כמו סיום אפשרי לסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה

מערכת ביזפורטל |

העליות במדדים מתחזקות, ת"א 35 עולה 1.1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עולה 1.3%, בעוד ת"א ביטוח מוסיף 1.2%. ת"א נפט וגז יורד 0.1%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1%.

המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.5%.



"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה


התחזקות במדדים לצד הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.