קול ישראל רשת ב'
צילום: צילום: אלכסנדר כץ

רשות השידור - הסוף? ועדת אלהרר אישרה הגשת הצעת חוק השידור הציבורי

ההצעה תוגש בעוד שבועיים לקריאה שנייה ושלישית. ח"כ קארין אלהרר: "הבטחנו ניתוק השידור הציבורי מהשפעות חיצוניות, כדי שיהיה גוף נטול פניות
אלכסנדר כץ | (5)

ועדת אלהרר אישרה אמש (יום ד') את הצעת חוק השידור הציבורי לקריאה שנייה ושלישית. ההצעה תוגש להצבעה במליאה בעוד כשבועיים - במסגרתה תיסגר רשות השידור והיא תנוהל על ידי הכנ"ר - כונס הנכסים הראשי. בתקופת המעבר, בה ינהל הכנ"ר את הרשות, לא יתבצעו פיטורי עובדים בשל צמצומים והתייעלות, אלא רק מסיבות משמעת.

ב-31 במארס 2015 צפוי לקום תאגיד השידור הציבורי החדש, אולם ישנה אפשרות עלפי ההצעה הנוכחית כי מהלך כזה יידחה ב-3 חודשים ובמידת הצורך - אף ב-6 חודשים. במועד זה יופסק תשלום האגרה ויעלו לשידור 3 ערוצי טלוויזיה - ערוץ כללי, ערוץ בשפה הערבית וערוץ ילדים. שידורי הרדיו יימשכו ויופעלו גם הם על ידי התאגיד החדש.

"אחרי שבועות של דיונים מעמיקים, טעונים, לעיתים סוערים ולא פשוטים אני מאמינה שהחוק שמגישה היום הוועדה הוא חוק טוב, נכון ומאוזן", אמרה יו"ר הוועדה ח"כ קארין אלהרר, "שינויים רבים הוכנסו להצעה המקורית במטרה להבטיח התנהלות תקינה בתאגיד החדש, בראשם שינויים שיבטיחו את ניתוק השידור הציבורי מהשפעות חיצוניות, זאת בכדי לאפשר לו להיות גוף עצמאי ונטול פניות, כלב שמירה אמיתי לדמוקרטיה ולא עוד שופר לשלטון. אני מודה לחברי הכנסת ולכל באי הוועדה על ימים ארוכים ועבודה קשה, שבסופה הבשיל כאן פרי אשר יבטיח כי תאגיד השידור הציבורי החדש יספק לציבור הישראלי תכנים איכותיים, ערכיים ומעניינים ויהווה אלטרנטיבה אמיתית לתקשורת המסחרית".

השינויים החשובים שהוועדה הכניסה בהצעת החוק הם כי מינוי יו"ר ועדת האיתור יותנה בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון על מנת לנתק את התאגיד מהפוליטיקאים. לדרישתה של ח"כ אלהרר, גם הוסר הסעיף לפיו שר האוצר יקבע את הכנת תקציב השידור הציבורי. ועדת אלהרר הבטיחה את עצמאותו של מנהל חטיבת החדשות המאוחדת בתאגיד השידור הציבורי שיקום, ועיגנה בחוק את היותו העורך הראשי. מנהל חטיבת החדשות ימונה על ידי מנכ"ל התאגיד באישור המועצה, ויפוטר באותו אופן.

תקציב התאגיד יורכב מהכנסותיו מפרסום ברדיו ותשדירי חסות בטלוויזיה, מאגרת רישיון הרכב שלא תעלה, ומסכום נוסף שיינתן מהאוצר. הסכום הכולל שיועבר לתאגיד בשנים 2015 ו-2016 הוא 665 מיליון שקל ומשנת 2017 650 מיליון. עלות ההקמה היא 340 מיליון שקל.

מועצת התאגיד תכלול 12 חברים, 6 מתוכן נשים, על פי דרישתה של ח"כ עליזה לביא. מספר העובדים בתאגיד השידור הציבורי לא יעלה על 750 - כאשר קיום מועסקים כ-2,000, כשהמספר אינו ברור דיו. עד יום תחילת השידורים על ידי התאגיד החדש המועצה תקבע את שיא כוח האדם. 25% מכוח האדם בתאגיד החדש יהיה מקרב עובדי רשות השידור, שיעברו אליו פטורים ממכרז - כלומר 175 עובדים מבין ה-2,000, פחות מ-10%. כל שאר העובדים יסיימו את תפקידם ויקבלו פיצויים מוגדלים, שעל שיעורם עדיין מתנהל מו"מ. התאגיד לא יוכל להוציא על שכר עובדים יותר מ-35% מתקציבו.

על פי החוק החדש יוקצו 160 מיליון שקל לשנה לחברת החדשות המאוחדת. לערוץ בערבית הוקצו בתחילה 20 מיליון, והתקציב ייעלה מדי שנה עד ל-30 מיליון. 200 מיליון יוקצו להפקה ורכישה של יצירה. מתוך ה-200 מיליון 10% בלבד לרכישת הפקות זרות. 50 מיליון יוקצו מדי שנה להפקות דרמה ו-40 מיליון להפקות דוקו דרמה.

קיראו עוד ב"תקשורת ומדיה"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    דניאלי ח. 11/07/2014 18:17
    הגב לתגובה זו
    איך פועל "כלב שמירה אמיתי לדמוקרטיה" (בשונה מ"כלב שמירה מזוייף לדמוקרטיה", נניח?) מה ההגדרה האופרטיבית של ה"שמירה" הזאת, מי יקבע את הכללים, מה יהיו הסנקציות? מה זה "השפעות חיצוניות"? נאום של ח"כ מהאופוזיציה? מינוי כתבים שאינם מקובלים על השר הממונה? שידור כתבה שתקפיץ איזה שר או אפילו ראש-ממשלה? מי יבחר את הכתבים והשדרנים בשידורים בערבית? מנהל חטיבת החדשות יהיה העורך הראשי - של מה? מי יפקח עליו? השר הממונה? כלומר - דעת השר הממונה היא המכתיבה את התכנים ואת מדיניות השידורים? מה יקרה ביום שכתב במערכת יעלה על סקופ שמביא להפלת אישיות פוליטית, שמקורבת אל השר הממונה? טוב, גלשתי עם יותר משתי שאלות, ואני חושש שזה קצת גדול על הח"כית אלהרר הצעירה. זה באמת לא שיעור אזרחות בבי"ס תיכון. הנושא יותר מורכב.
  • 4.
    חימו ותיקאי 11/07/2014 10:11
    הגב לתגובה זו
    בקול ישראל היתה לפני שנים הוראה לכתבי הכנסת, לפיה - אין לתת כל חשיפה להצעות חוק, קל וחומר הצעות חוק קיקיוניות או פופוליסטיות, עד ליום העמדתן לקריאה שניה (שניה! לא ראשונה!) בכנסת היתה השתוללות של ח"כים וח"כיות מהספסלים האחוריים, שטענו שהרדיו סותם להם את הפה, והעניין נדון במוסדות הרשות, שהנחתה את הכתבים הפרלמנטריים להסיר את המחסומים ולאפשר לכל ח"כ מתחיל להציע מה שבא לו, ושהציבור יאכל את מה שבישל בבחירות. יופי, ילדים, תשחקו בפרלמנט-עאאלק.
  • 3.
    חימו ותיקאי 11/07/2014 10:11
    הגב לתגובה זו
    בקול ישראל היתה לפני שנים הוראה לכתבי הכנסת, לפיה - אין לתת כל חשיפה להצעות חוק, קל וחומר הצעות חוק קיקיוניות או פופוליסטיות, עד ליום העמדתן לקריאה שניה (שניה! לא ראשונה!) בכנסת היתה השתוללות של ח"כים וח"כיות מהספסלים האחוריים, שטענו שהרדיו סותם להם את הפה, והעניין נדון במוסדות הרשות, שהנחתה את הכתבים הפרלמנטריים להסיר את המחסומים ולאפשר לכל ח"כ מתחיל להציע מה שבא לו, ושהציבור יאכל את מה שבישל בבחירות. יופי, ילדים, תשחקו בפרלמנט-עאאלק.
  • 2.
    יזכר לדראון עולם!! 10/07/2014 14:26
    הגב לתגובה זו
    ואינני קשורה בהם
  • 1.
    צבינג'י מהקריינים 10/07/2014 10:30
    הגב לתגובה זו
    לקרוא ולהפנים:- עד סוף 2015 לא יחול כל שינוי, כולל בתשלום האגרה. בדרך יש לנו עדיין כל מיני בומים וממ"דים ורקטות, והשידורים נמשכים גם ברשות השידור. שימו לב שהשר גלעד ארדן לא מוזכר בכתבה הנ"ל, מעניין למה. נ.ב. הבחירות הקרובות - קרובות יותר מתמיד. עד עז - אלוהים גדול.
מוריה אסרף ואייל ברקוביץ. קרדיט: אתר רשת 13מוריה אסרף ואייל ברקוביץ. קרדיט: אתר רשת 13

מדוע מוריה וברקו עדיין מדשדשים בטבלת הרייטינג?

הסטטוס קוו ברייטינג של לוח השידורים נשמר, לפחות עד שיתעדכנו נתוני המידרוג: מבחינת המהדורות המרכזיות, קשת בראש, 14 שני, 13 מדשדש וכאן11 כמעט מחוץ למשחק 

רן קידר |
נושאים בכתבה רייטינג

המהדורה המרכזית של ערוץ 12, היתה אמש במקום הראשון מבין המהדורות המרכזיות, ועמדה על 14.4% רייטינג ו-385 אלף צופים, חדשות 14 היו במקום השני עם 7.8% ו-203 אלף צופים. חדשות 13 היתה עם 6.4% רייטינג ו-144 אלף צופים ואילו מהדורת החדשות של כאן11 הייתה במקום האחרון, עם 3.4% רייטינג בלבד ו-80 אלף צופים בסך הכל. 

פריים טיים

התחרות על המקום הראשון היתה צמודה, כשנוטוק של רועי עידן בקשת עמד על 12.7% רייטינג ו-307 אלף צופים, ואילו משחקי השף היו צמודים, 11.7% ו-273 אלף צופים. ערוץ 14 עם הפטריוטים היציבה, היה , ואילו במקום השלישי היתה "הפטריוטים", שעמדה על 6.7%, עם 171, כשהערוץ שידר לאחריה את התכנית על נפילת משטר אסד, "אסד - רות, סוף", שעמדה על 6.4% ו-166 אלף צופים. במקום האחרון היה כאן11 עם "זמן אמת" שעמד על 3% ו-66 אלף צופים. 

תכניות הבוקר והמהדורות המוקדמות

בקרב תכניות הבוקר מגיעה ראשונה חדשות הבוקר של 12 עם ניב רסקין ורייטינג של 3.2% ו-74 אלף צופים. אחריה תכנית הבוקר של ערוץ 14, ישראל הבוקר עם 2.1% רייטינג ו-48 אלף צופים, ואילו העולם הבוקר של 13 עם 1.3% רייטינג ו-27 אלף צופים בלבד. לאחר מכן המשיכה אותה המגמה, כשמשדר הבוקר של קשת היה במקום הראשון עם 2.7% ו-53 אלף צופים, "על הבוקר" של 14 היה עם 1.4% ו-33 אלף צופים ואילו "פותחים יום" של רשת סיים אחרון, עם 1.1% ו-26 אלף צופים בסך הכל. 


במהדורות המוקדמות לאורך אחר הצהריים ושעות הערב המוקדמות שש עם עודד בן עמי בקשת 12 הוביל עם 7.9% רייטינג ו-201 צופים, כאשר אחריהם היו ריקלין ושות', של ערוץ 14, עם 4.8% רייטינג ו-106 אלף צופים ואת הרשימה סגרה רשת, עם מוריה וברקו שעמדו על 3.7% רייטינג ו-90 אלף צופים בלבד, שעדיין מציגים נתונים מאכזבים לשני טאלנטים שהיו אמורים להיות דומיננטיים יותר ברצועה, אולי זה התחרות הקשה והקוטביות של הצופים, שבוחרים ב-12 או 14, שכל אחד מהם עם אג'נדה מובהקת, וההיצע של מוריה וברקו לא מספיק מתבדל. מעבר לכך, התוכנית לא מעניינת כפי שהיתה בעבר. 

מוריה וברקו עלתה לאוויר לפני כתשעה חודשים, במרץ 2025, תחילה במתכונת שבועית, ולאחר מכן, באוגוסט, במתכונת יומית, כדי להציל את הרייטינג של הערוץ. וזאת לאחר שהתכנית הקודמת של ברקו, עם אופירה אסייג, הפכה מתכנית נישה בפינה חשוכת רייטינג למכונה משומנת של צופים ועם משקל ציבורי לא מבוטל. "אופירה וברקו" שודרה מ-2017 והלכה ותפסה תאוצה, ובשיאה הגיעה לרייטינג דו ספרתי, עד שב-2024, עזב ברקו את התכנית.