הגדלת כמות הכסף לא הובילה בשנים האחרונות לאינפלציה, ומימון הגירעון על ידי הדפסת כסף לא יוביל לגידול בכמות הכסף, אלא רק יפצה על הירידה הצפויה בכמות הכסף בעקבות המשבר

האוצר הבריח משקיעים, שלח אותם להשקיע מיליארדים בחו"ל, פגע במשפרי הדיור וסיפק תוכנית שהציפה את הפריפריה בדירות שאף אחד לא רוצה

ארה"ב כועסת ומאשימה - סין לא דיווחה בזמן על הקורונה; האם סין העלימה מידע כדי שטראמפ לא ייסוג מהסכם הסחר?; וגם - שוק המניות ירד, אבל האם זה מבטא את עוצמת המשבר ואיזה מניות יטוסו אחרי הסגר?  

היצע הדירות יורד כי בונים פחות, אבל עדיין יש ביקוש קבוע של 45-50 אלף דירות בשנה - כשהביקוש עולה על ההיצע המחירים עולים, עם זאת - האבטלה שתגדל תקטין כמובן את הביקושים; שוק המשרדים בבעיה - הפגיעה בו תהיה כפולה - חברות יצטמצמו ואנשים יעבדו מהבית

נוכח משבר הקורונה, מחיר הנפט כבר הגיע לרמת שפל של יותר מ-15 שנה ונשאלת השאלה האם זה רק בגלל הקורונה או שיש גורמים נוספים לקריסת מחיר הנפט? ניתוח הגורמים לירידת מחיר הנפט והגורמים שעשויים לתמוך במחיר בהמשך

משבר הקורונה הקטין את הפעילות העסקית הגלובלית ובין היתר גם את הביקוש לחשמל; יש מי שרואה בתחום האנרגיה המתחדשת כחוף מבטחים - איך הירידה בביקוש משפיעה על פרויקטים של אנרגיה מתחדשת? ומה לגבי פרויקטים עתידיים?

בנק ישראל הציג אתמול תרחיש אחד - חזרה ל"עסקים כרגיל" בסוף יוני. למה הבנק אופטימי ביחס למקומות אחרים בעולם, ואיך זה שבעלי השכר הגבוה נפגעים פחות במשבר?

התפשטות הקורונה תגרום לשינויים מרחיקי לכת בתחומים רבים וביניהם התקשורת האנרגיה והתיירות. כיצד שינויים אלו יבאו לידי ביטוי ואיך צריכה מדינת ישראל להיערך לקראתם?

בין מחשבות על סוף העולם לבין אלו על עולם חדש, יעיל, מתחשב בסביבה ומתמקד במה שחשוב, אנחנו בוחרים באפשרות השנייה; ננסה לאסוף את החלקים של תמונת העולם שאחרי. בינתיים אספנו רפואה וחיים מקוונים, מציאות מדומה וגם רחפן או שניים...

בנקים זה עסק נהדר - מקבלים כסף מהציבור (משלמים על הפיקדון ריבית של 0.1%), מעבירים אותו לציבור אחר (הלוואה בריבית של 6%); חוץ מזה הפיקוח על הבנקים דואג ליציבות ולרווחים של הבנקים, שמא, חס וחלילה, בנק יתקשה פיננסית - ככה טיפחה בר את הבנקים והם (בצדק) מצפצפים עליה