מלחמות סוחרים: שימו לב למלכודות ערך בוול סטריט בימים אלו - מניה לדוגמה

התבוננו בבקשה על ההופעה מטה, אתם מתארים לעצמכם איזו השקעה נדרשה על מנת להציג מוצר כזה? המופע הזכיר לנו את "מופע ההייטק הישראלי" בהבדל קטן. שני האומנים האלו פיתחו, עיצבו ויצרו מופע מושלם, אותו הם משווקים בהצלחה בעולם. הם בנו נישה והם מובילים בה - זה ההבדל.

ההייטק הישראלי מוביל בחדשנות, פיתוח ועיצוב בכמה מהתחומים שהניעו ושימשיכו להניע את המהפכה הטכנולוגית ומהפכת האינפורמציה, אבל רגע לפני העלייה לבמה הגלובלית, לפני כיבוש הבמה, מעבירים המפתחים הישראלים את המוצר המופלא שפיתחו למישהו אחר. נכון, הרבה כסף מעורב, ונכון, ישראל נחשבת כ"עמק סיליקון 2" אבל המופע, על כל מרכיביו כבר לא שלנו. "לא נורא", אומרים "מומחים" מקומיים, "החדשנות כאן ממשיכה באותו קצב. מכרו את Waze? ביג דיל, נמציא Waze 2". אבל הם טועים. לא רק שהעולם לומד מהר, גם החינוך המתדרדר אצלנו יאט את קצב התחדשות הקניין הרוחני שעזב אותנו עם האקזיטים.

הנכס החשוב ביותר שיש לישראל הוא יכולת היצירה של קניין רוחני, שמביאה בעקבותיה פיתוח וייצור מוצרים חדשים, במיוחד בתחומי העברת האינפורמציה, הביטחון והרפואה. זה נכס שאינו פחות חשוב להמשך קיומנו מהסקטור הביטחוני, לדגומא. למרות שהובלנו בתחומים רבים, לא הצלחנו לנצל נכס זה במלואו, כי לא השכלנו לעבור בגדול מההישגים הראשוניים להצלחות מסחריות גדולות. פעם זה היה בגלל חוסר במנהלים שמסוגלים לקחת סטארטאפ ולהפכו לחברת ענק, אבל היום זה בגלל תרבות האקזיט בעיקר ולא פחות בגלל סביבה לא מספיק עסקית / ידידותית.

• בכמה עלה השכר בהייטק ובאיזה תפקיד מרוויחים הכי הרבה?
• הירידה נבלמה? עלייה של 25 אלף משרות בהייטק

הנכס הזה, כמו הבטרייה של הטלפון החכם, מתכלה. כדי לטעון אותו מחדש צריך מדיניות של העדפה שמתחילה בחינוך (מהיסודי עד האוניברסיטאות - שם צריך לעודד לימודי מדעים) ומסתיימת בתעשייה (שם צריך סביבה עסקית / ידידותית שמעודדת פיתוח עסקים בישראל והישארותם כאן). התלמיד הישראלי מעדיף אומנם עריכת דין, עבודה סוציאלית ומנהל עסקים, והיזם הישראלי מחפש את האקזיט, אבל את זה אפשר לשנות בעזרת מדיניות העדפה.

בארה"ב מתנהלת מזה זמן מלחמה על תחום החדשנות, מרמת התיכון ועד למנהלי העל. מדינות וחברות מנסות למשוך אליהן תלמידים, עובדים ותעשיות בתחומים של חדשנות. הן עושות זאת בפראות ממש. ישראל נמצאת על הכוונת, לא רק בגלל הידע שמיוצר כאן אלא גם בגלל המחיר. מדינה שאפשר להוציא ממנה, בזיל הזול, קניין רוחני בתחומים כמו התפלת מים, מכשור הדמיה, מוצרי חלב, אבטחת הרשת, עגבניות תמר, ניווט, בגדי-ים, טיפול בתאי גזע, אינטרפרון ותפוזים, מעניינת כל מדינה וחברה עסקית במערב שמחפשות איך להתקדם בכלכלה הגלובלית.

ה-IP כחול לבן יורד מהארץ ולוקח איתו את היוצרים. כש-Covidien רוכשת את Given, וקרן פרמירה רוכשת את נטפים או גוגל את Waze, התקשורת מריעה למיליונרים החדשים אבל הקניין הרוחני כבר לא שלנו. נכון, המוכרים הם גיבורי התקשורת, אבל הגיבורים האמתיים הם הקונים. הפוליטיקאים שלנו, שזה עתה הראו לכולם את יכולותיהם העסקיות בנושא הגז, חיים בסרט ולא מבינים שאם לא יתחילו בהעדפה מתקנת של תעשיית ההייטק המקומית, עובדיה ובתלמידי המדעים, גם תעשיית ההייטק, כמו התעשיות הרבות האחרות שהתחילו כאן ועברו לשליטת זרים, תיעלם. כן, צריך מדיניות העדפה מביה"ס היסודי ועד לאוניברסיטאות והתעשייה. המלחמה שעושה שר החינוך, מר בנט, על לימודי המתמטיקה והפיזיקה צודקת.

• טראמפ הוא פיל בחנות חרסינה, אבל לא ישבור את הכלים
• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

זהירות! מלכודות ערך:

המונח "Value Trap" או "מלכודת ערך" מאותת על מצב בו מניה נראית זולה ומפתה להשקעה (אם בגלל המכפיל הנמוך או מחיר הנמוך לאורך זמן) למרות מצב עסקי שאינו מצדיק את מחירה. כאשר המשקיע מחליט להיכנס, מתברר לו שטעה והמניה ממשיכה לרדת.

אין שום ספק שענקית הדיאטות, Weight Watchers International, היא דוגמה מצוינת. על סמך כל הנתונים העובדתיים הידועים, הסיכוי של WTW למהפך הרבה יותר מסביר. תחום הדיאטות פורח והשמנה הפכה לבעיה כלכלית גלובלית. Weight Watchers היא החברה המובילה בתחום ובעלת המותג המוביל. מבחינת הנתונים הפיננסיים מצבה לא רע, אין כרגע סימנים של משבר נזילות או איזשהו נתון שעלול להביא את החברה למצב של פשיטת רגל. ההנהלה מורכבת מאנשים רציניים ביותר - המנכ"ל, ג'יימס צ'מברס, הוא מנהל מקצועי שבא לפני שנתיים מתפקידי ניהול בענקית המזון קראפט. היו"ר של החברה הוא מנהל ההשקעות האגדתי, Raymond Debbane, עליו תקראו בהמשך. כלומר, אין סיבה עסקית / כלכלית / ניהולית מדוע המניה מתדרדרת כך.

WTW צפויה לסיים את השנה עם מכירות של 1.16 מיליארד דולרים ורווח נקי של 34 מיליון פלוס, נסחרת כרגע לפי מכפיל היסטורי של 2.95 וצפוי קונצנזוס של 8.6. לפני 4 שנים המניה נשקה לרמת 90 הדולרים, אך הפסידה מאז כ-93% מערכה, ובסוף יולי הגיעה לתחתית היסטורית. באמצע אוגוסט מורגן סטנלי (MS) פרסם המלצת קניה על החברה עם מחיר יעד של 6. זו ההמלצה החיובית השנייה מזה כשנתיים. הסקירה החיובית האחרת על החברה, של אתר ZACK, נעשתה כמה ימים קודם והייתה גם היא 'קניה'. ההמלצה של מורגן הפתיעה ולמעשה נתנה למניה דחיפה עזה כלפי מעלה. אבל ההמלצה שלה היא, במקרה הטוב, "פרווה" בלבד.

ZACK לעומתם טוענים שהערך האמיתי של החברה גבוה בהרבה מהנוכחי ופוטנציאל המהפך קיים. האנליסטים Dara Mohsenian ,Bob Doctor ו-Kyle Fitzgerald ממורגן מדגישים שההמלצה שלהם נעשית על סמך "כמה סימנים טובים לטווח הקצר, שלא ברור שימשיכו". בטווח הארוך הם עדיין חוששים שמדובר במגמה שלילית שתמשיך בעקבות התחרות המתגברת, במיוחד זו שמתפתחת באינטרנט, חוסר היכולת לשמור על הלקוחות הקבועים שעוזבים וחוב גדול שאמור להיפרע ב-2020..

מהם הסימנים החיוביים לטווח הקצר? הסימן הראשון הוא ש"סוף-סוף יוצאת החברה בקמפיין שיווקי מתואם אינטרנט גלובלי חדש, לראשונה מזה שנים". הקמפיין, לפי ההנהלה, ישנה את מסלול העסקים של החברה בצורה משמעותית ויעצור את המגמה השלילית במכירות והסנטימנט השלילי שנוצר הן לגבי החברה והן לגבי המניה.

בנוסף, החברה חתמה הסכם הפצה עם ענקית הביטוח הומניה, ויש סימנים, שעדיין לא ברורים שיימשכו, של עצירת ההתדרדרות בהכנסות ובמספר הלקוחות. בנוסף, אומרים האנליסטים, נודע שקרנות הדג' שונות, קרנות אקטיביסטיות, מגששות לרכוש את חבילת השליטה בחברה (51%) שמחזיקה קבוצת ארטל (Artal Group). כלומר, ישנם כאלו שמאמינים שאפשר לבצע מהפך.

בשת 1999 Artal רכשה את השליטה המלאה ב-Weight Watchers מענקית המזון H.J. Heinz (היום בבעלות קראפט, KHC) בתמורה ל-735 מיליון דולרים במזומן. Heinz עצמה רכשה את Weight Watchers בשנת 1978 מהיזמית היהודייה הגדולה Jean Evelyn Nidetch, שייסדה אותה בשנת 1963. קבוצת ארטל נמצאת בבעלות חברת ההשקעות הגדולה Invus Group, שמוחזקת על ידי אחד המנהלים המוערכים (והמסתוריים) ביותר בוול סטריט - Raymond Debbane, שמשמש גם כיו"ר של Weight Watchers.

אולי תתפלאו (לאור מצבה העגום של Weight Watchers היום), אבל עסקת הרכישה של Weight Watchers על ידי ארטל נחשבת עד היום כ"עסקת קרן ההון הפרטית הגדולה של המאה". Debbane רכש את החברה מהיינץ, כיוון ששנים רבות קודם, בשנות ה-80', חזה שהשמנת-יתר (אוביסיטי) תהפוך לאחת הבעיות הכלכליות הגדולות בארה"ב ובמערב כולו.

האיש אמר ש"אם תקום חברה רצינית, בעלת מוניטין ומכובדת שתעסוק בשמירת משקל, היא תהפוך לחברה גלובלית מובילה והלקוחות שלה יישארו לקוחות לכל החיים...". כשהתעניין לרכוש את החברה מהמייסדת, היינץ הקדימה אותו. לאחר מכן, בשנת 1999 כאמור, עת החליטה למכור את החברה, Debbane קפץ על המציאה - "זה בדיוק מה שחיפשתי", אמר באחד הראיונות הנדירים שלו. ארטל שמה 224 מיליון דולרים מקופתה והשאר, 511 מיליון, לוותה מחברת האם INVUS, שגם היא בבעלותו.

הקרן מכרה מניות WTW ב-5.6 מיליארד דולרים (לפני חישוב הדיבידנד הגבוה שהחברה שילמה עד השנה שעברה, ו-Debbane עדיין מחזיק ב-51% מ-WTW). האם Debbane רוצה באמת למכור את אותם 51% שעדיין בידיו במחיר תחתית? או שמתפתח פה סיפור גדול? הרי מדובר באחד ממנהלי הכספים המתוחכמים והמוערכים ביותר בוול סטריט.

ספקולנטים מקצועיים, כמו קרנות ההדג', יגידו לכם שיש כאן את כל המרכיבים לסיפור גדול. אבל, מן הצד השני, יש לא מעט בעיות. הראשונה והחשובה היא העיתוי. Weight Watchers לא השכילה לראות את מה שקרה ברשת - התחרות כאן נוגסת במכירות (למרות שזו בעיה שעדיין, בעזרת שם המותג, כסף והנהלה טובה, ניתנת לתיקון). "לעיתים קרובות מדי", אומרים האנליסטים במורגן, "התדרדרות ארוכה בהכנסות מייצרת מומנטום של התדרדרות שקשה לצאת ממנה, וזה מה שרואים בחברה בשנים האחרונות". בעיה נוספת היא החוב לטווח הארוך, כאמור, שמאיים. "זה אור אדום", טוענים האנליסטים, "במיוחד אם הדימום במכירות לא ייפסק".

האנליסטים מסכמים כך: "ישנם שלושה תרחישים לעתיד המניה - השורי, שמתבסס על מהפך חיובי, ואם זה יקרה הם צופים שהמניה עשויה להגיע ל-17 דולרים (כמעט פי 3). השני מדבר על המשך הקיים, לפיו ההתדרדרות האיטית תימשך גם ב-2015. במקרה זה מחיר המטרה הוא 6 דולר, בעיקר בגלל ההתפתחויות הטובות קצרות המועד. התרחיש השלישי, הדוב, לוקח את האפשרות של התדרדרות מהירה, בעיקר בשל התחרות על הרשת וכולל בתוכו מחיר יעד של דולר למניה. מה שתומך באופציה זו, היא העובדה שלמרות הירידות החריפות עד כה, אחוז השורט על המניות לא יורד, ואפילו עלה לאחרונה מעל 32%.

כמה וכמה מומחים כתבו לאחרונה על מצב המניה, חלקם (כמו באתר הגורואים) השתמשו במונח "Value Trap", ומזהירים שזה מצב דומה למקרים כמו שראינו בחברת הלבוש התחתון הגדולה בעולם לשעבר, Fruit of the Loom, שעברה תהליך דומה שהובילה לפשיטת רגל. אחרים מסתמכים על המחקר של מורגן סטנלי ורואים את חצי הכוס המלאה. אתר www.trefis.com יצא בזמנו עם הערכה מאוד מעניינת, שמשווה את מצבה של WTW היום למצבה של פורד ב-1921, כאשר שלטה על 2/3 משוק המכוניות האמריקנית. כפי שפורד סירבה להתייחס להתפתחויות בתחום הרכב כך גם WW לא הבינה את השפעת מהפכת האלחוט והרשת על עולם הדיאטה. מלכודת או הזדמנות?

זו השאלה הנצחית בוול סטריט, ואין מקרה שמייצג שאלה זו כל כך טוב כמו מניית WTW. כרגע זה משחק לספקולנטים בלבד, ובתנאי שיבדקו החומר לעומק.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.