באוגוסט האחרון, כחודשיים לפני הפסקת ה-QE השלישי, החל הדולר במהלך עליות חד, שעדיין נמשך בזמן כתיבת שורות אלה. על פניו, המניע העיקרי הוא ירידה בכמות הדולרים החדשים יש מאין באופן יחסי, שכן סביבה של ריבית נמוכה מלאכותית גם הוא שקול להדפסה של כסף למעשה.

לכאורה, אין מה שיעצור את הדולר, מלבד תיקונים פה ושם, ועושה רושם שהכיוון הוא מעלה אם כי בעצימות נמוכה יותר ממה שהורגלנו אליו בארבעת החודשים החולפים. בעיניי, הדבר המדאיג יחסית שלמרות שכמויות הדולרים בעולם עלו באופן דרסטי, ורזרבות הדולר בעולם עומדות היום על כ-13 טריליון דולר, בהשוואה לנתונים לפני המשבר ב-2008, נגלה שהמצב לא השתנה במיוחד מול המטבעות הפופולריים, ודולר אחד קונה אותה כמות של ין, אירו, שקל, דולר אוסטרלי, קצת יותר פאונד בריטי או קצת פחות פרנק שוויצרי. במקביל, מחירי הזהב (וחלק ניכר מהסחורות, מלבד הנפט) והשווקים עלו, ומדד המחירים לצרכן בארה"ב טיפס ל-237.

אז מה מדאיג פה? נראה שקיימת אינפלציה יקרה שהבנקים המרכזיים רודפים אחריה וכמות גדולה יותר של דולרים רודפת אחרי אותם מוצרים. מה שמדליק לי נורה אדומה, היא העובדה שהדולר התחזק ביחס לרוב המטבעות ונחלש בסופו של דבר - מה שעלול מאוד להעיד על כך שמצבן של חלק ניכר ממדינות העולם הורע משמעותית, בזמן שארה"ב דעכה קלות, וכל השאר הם נתונים שזורים לנו בעיניים כאותות ומופתים, או יותר נכון כסנוורים (והמקראי הנאמן יבין). למעשה, האינפלציה הריאלית כבר כאן שנים ותמשיך לצמוח בזמן שכולנו מרגישים זאת על בשרנו. במקביל יבלבלו אותנו עם משחקי הצפי בנתונים.

רוב הכסף נמצא במקומות הלא נכונים ומעלה את שווי הנכסים באופן לא פרופורציונלי - דבר שמסתיר את הפוטנציאל המפלצתי של האינפלציה הריאלית, כמו בקבוק קולה מנוער היטב אך סגור בפקק חזק מאוד. בינתיים, כל עוד השווקים עולים, התשואות יורדות, הפנסיות מרוויחות וכל המי ומי חוגגים את השיאים החדשים והכספים שמתגלגלים מכיס לכיס. לאף אחד לא אכפת שמתחת לשטיח האדום הרצפה נרקבת לאט לאט, אולי בצדק.

• מדד המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?
• מדד המחירים בספטמבר - מה הצפי והאם הריבית תרד?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7