הצירוף - "זעזוע" ו"גבעות" - לרוב מתקשר בזיכרון הקולקטיבי לרעידות אדמה עתירות הרס, אך לא כך הדבר במקרה זה. דירקטוריון חברת "גבעות יהש עולם" זימן את יזם, מייסד וגיאולוג השותפות, לשימוע לפני פיטורין מתפקידו הנוסף כמנכ"ל השותפות, ומספק אינספור ספקולציות חדשות לשוק ההון.

לרוב נתפשים פיטורי מנכ"ל כאקט שלילי בחברות ציבוריות, משום המשמעויות שעומדות מאחורי מהלך כזה. במקרה הנוכחי ייתכן והכל לטובה.

כהקדמה, נדרשת הבהרה באשר ליצור הכלאיים הנקרא "שותפות מוגבלת", שנוסד בבורסה הישראלית, ולו אין אח ורע בבורסות העולם המערבי, וככלל נולד למטרות אחרות מאלו שכיום משתמשים בו.

"שותפות מוגבלת" מורכבת משותף "כללי" הכולל את בעלי העניין, הדירקטוריון ולעיתים גם משקיעים גדולים. הנ"ל נהנים הן מ"דמי מפעיל" והן מ"תמלוגי על" במקרה של מציאת משאבי אנרגיה בכמות מסחרית. כל זאת בנוסף כמובן לשכר והטבות הנגזרות מעצם תפקידיהם בחברה.

מצידו השני של המתרס ניצב "השותף המוגבל", המורכב רובו ככולו מאלפי משקיעים קטנים שרכשו את יחידות ההשתתפות של החברה בבורסה, מתוך ציפיה כי אלו יציפו ערך עם הזמן בעת מציאת משאבי אנרגיה, הן מבחינת עליית ערכם הבורסאי והן מבחינת תמלוגים, שאמורים להיות משולמים מתוך רווחי החברה (בדומה לדיבידנדים בחברות ציבוריות שאינן שותפות מוגבלת).

• העתיד של גבעות עולם - בית המשפט קבע התמחרות על השליטה
• גבעות עולם בצרות. המנכ"ל מודה: "בוחנים אפשרות מימון להמשך פעילות"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כספי השותפות מגוייסים ע"י הנפקות מ"השותף המוגבל", המשמש כציר הגיוס העיקרי והיחיד נכון להיום. מאידך, הוא נמצא במעמד חסר זכויות כמעט לחלוטין בכל הנוגע להתנהלות החברה, למרות שהוא מחזיק ברוב המוחלט מיחידות ההשתתפות, זאת בשונה מחברות ציבוריות אחרות בהן למשקיעים יכולת השפעה על התנהלות החברה מכוח היקף החזקתם בניה"ע שלה.

מערכת היחסים בין השותף המוגבל לכללי בכלל ולטוביה לוסקין (ע"ע) בפרט ידעה עליות ומורדות לאורך השנים, ובפרט מאז תגלית הנפט המסחרי במגד 5. לכל העוקבים בנושא זכורות אסיפות משקיעים בהן היללו בכל פה את הגיאולוג הוותיק לאחר מציאת הנפט, אך גם אסיפות אחרות בהן יצאו בגלוי כנגדו, עצרו נסיונות הנפקה דרך הצבעות וקראו להתפטרותו. למעשה, הם אף הגדילו לעשות, והגישו תביעות משפטיות כנגד השותפות והגורמים הקשורים לה, הן בבג"ץ והן במערכת בתי המשפט בכלל.

הסיבות העיקריות לחוסר שביעות הרצון המצטבר של אלפי המשקיעים הקטנים נוגעות לשלושה תחומים עיקריים:

1. על פי הסכם השותפות, חברי השותף הכללי נהנים מתמלוג על גבוה ביותר (20%). במקרה ספציפי זה, חוק ששינסקי פגע כמעט אך ורק במשקיע הפרטי המשתייך ל"מוגבל" ולא בהכנסות ה"כללי".

• מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
• אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

2. הפיתוח האיטי של שדה הנפט בחזקת ראש העין, וביצועי שער יחידות ההשתתפות בבורסה - אותם משייכים המשקיעים הפרטיים להתנהלות החברה הן מול השותף המוגבל והן מול שוק ההון בכלל, וכמובן להתנהלות הפנימית של החברה כחברה.

3. למרות שהשותף המוגבל כזכור הינו המממן הבלעדי של השותפות, לא מתקיימת כל מערכת יחסים שיתופית בין הצדדים - השותף הכללי יכול לגייס עוד ועוד מהמוגבל (במידה והוא מאשר זאת באסיפה), בעוד חברי הכללי אינם נדרשים להשקיע ולו שקל בודד מכיסם, וממשיכים באותה עת למשוך כספים כמשכורות והטבות, וליהנות מתמלוגי על גבוהים ללא פרופורציה מכל הכנסה קיימת ועתידית.

שאלת הכישורים

טענת המשקיעים, כי טוביה לוסקין, אליו הערכה רבה כגיאולוג וכיזם השותפות, אינו בעל הכישורים המתאימים לשמש כמנכ"ל בחברה ציבורית, וזו הסיבה העיקרית לטענות המופיעות לעיל - האם הטענה נכונה? בהחלט ייתכן.

ההיסטוריה התעסוקתית של הגיאולוג אינה מראה כל כישורי יתר או נסיון קודם בתחום ניהול חברות, ובוודאי ציבוריות. מאחר ואין מדובר עוד בחברת "סטארט אפ" המקווה למצוא תגלית, אלא בחברה שכבר מחזיקה בנכס מסחרי, מפיקה ומייצרת רווחים, נדרשת, לטענת המשקיעים, הנהלה עם יכולות הנדרשות מחברה כזו, בדיוק כמו בכל חברה ציבורית אחרת.

עצם התנהלות השותפות כ"עסק משפחתי קטן", היא הגורם, בעיני המשקיעים, שלא מתקיימת תקשורת בין הצדדים,ולכך ששוק ההון לא מתמחר אותה בהתאם להצלחותיה, ובנוסף לאי יכולת גיוס הכספים, למעט המשקיעים הפרטיים.

ניכר כי גם בדירקטוריון השותפות עצמה החלו להבין כי שינוי נדרש הינו צורך השעה. החברה ניצבת כיום בסיומו של קידוח מגד 6, מקורותיה הכספיים מדולדלים מאד, והיא אינה יכולה לגייס כספים מהציבור, מאחר וזה הביע אי-אמון בהנהלה הנוכחית. גם חיפוש אחרי מקורות שילוו לשותפות כספים נתקלו בקשיים - נכון להיום השותפות לא מצליחה לממש אפשרות זו.

ולכן בהחלט ייתכן כי שינוי בעמדת המנכ"ל יתרום כמה מישורים.

1. התנהלות תפקודית טובה יותר של החברה.

2. שיפור מערכת היחסים בין השותפים, מוגבל-כללי.

3. יכולת גיוס כספים עקב שיפור מערכת היחסים.

4. שינוי בתפישת שוק ההון את החברה וההתבטאות של הנ"ל בשווי הבורסאי.

מנקודת מבטו של המשקיע הפרטי, ה"זעזוע" לעיל, לא רק שאינו מכוון למקומות שליליים, אלא מהווה קרן אור להתפתחות החברה העתידית.

יש לציין, כי למרות נסיונות הרשות לני"ע לטפל בבעיית ה"שותפויות המוגבלות" דרך, למשל, הצעת החוק שהוצעה לאחרונה בעניין, עדיין משאירה את מערכת היחסים בין השותפים לעיל כבסיס לכל אפשרות התפתחות עתידית כפועל יוצא מהסכם השותפות ביניהם. מכאן שמנכ"ל חדש, ככל שיהיה, יצטרך לטפל בראש ובראשונה בנושא המדובר.

אנו, המשקיעים הקטנים, רואים בהחלפת טוביה לוסקין כמנכ"ל, ומעבר למנכ"ל מקצועי, התפתחות חיובית בחברה. איננו מעוניינים, חלילה, לדחוק אותו מהעסק אותו הקים ודחף, אלא לראות אותו בתפקיד המקצועי המתאים אותו הוא ממלא, ולתת לגורמים מקצועיים יותר לטפל בתחומים להם הם מוכשרים.

בנו התקווה כי שינוי כזה יוביל לדו-שיח עם הנהלת החברה, לשקיפות גדולה יותר ושיתוף פעולה עתידי, שבסופו של דבר רק יועיל לכל הצדדים המעורבים. בל נשכח ולו גם לרגע - מדובר בחברה מפיקה! מגד 5 מפיק יום-יום, ושעה שעה! ומכניס רווחים. מגד 6 זה עתה הסתיים והציפייה ממנו כי יפיק אף יותר משום טיפול בתקלות שקרו בקידוח הקודם וכלמידה מהנסיון הנצבר.

שדה הנפט מוכח! ותכנית העבודה גם לבארות הבאות כבר מוכנה, ואף מבוצעת בחלקה, כך שלמשקיעים השונים יש את כל הזכות לצפות להצפת ערך משמעותית כבר בעתיד הלא רחוק. אנו רואים באחד מתפקידיו העיקריים של מנכ"ל חדש ומקצועי, את היכולת לתרגם את הנאמר לעיל לביטוי בשער ניה"ע של החברה בבורסה.