האם סיום 'תוכנית הרכישות' יביא לאיבוד שליטה?
אין ספק שתם עידן בשוק הפיננסי - עידן ההרחבה הבלתי מוגבלת. כעת הוא כבר לא בלתי מוגבל, יש לו סוף והוא יחסית קרוב. על פי ברננקי, במילותיו הזהירות ובהסתייגויותיו הנשנות, הבנק יתחיל בצמצום ההרחבה הכמותית בסוף השנה או בתחילת 2014, כמובן, "אם הנתונים הכלכליים ימשיכו להשתפר". והנה, השורים בוול-סטריט הקפידו לטעון שהראלי המסחרר שראינו, אינו רק תולדה של ההרחבה והכסף הקל, כי אם גם של השיפור הפונדמנטלי של כלכלת ארצות הברית. כעת, כששרשרת הביטחון של ה-QE מתחילה להתקפל, הטענה הזו עומדת למבחן. אבל השאלה היא, האם הנתונים הכלכליים באמת מאפשרים להתחיל בצמצום ההרחבה? זו שאלה שאפילו בפדרל ריזרב כנראה לא יודעים כל כך לענות. עיקר הדאגה קשור לעליית התשואות על האג"ח הממשלתיות.
שוב, הברומטר הכי חשוב בתקופה הנוכחית הוא שוק האג"ח האמריקני. החל מסוף אפריל, התחלנו לראות תנועה אמיתית של כסף גדול משוק האג"ח אל המניות. בסופו של דבר, זה מה שרצה הפד להשיג, "אפקט עושר" אשר יעודד את הציבור להשקיע באפיקים מסוכנים יותר, וכך להמריץ את השוק עוד לכיוון מעלה.
אמנם, ה-S&P 500 עלה מ-666 ועד מעל ל-1,500 ובסופו של דבר, כל מחזיקי האג"ח, שקיבלו אפס תשואה בזמן שמשקיעי המניות חגגו, התחילו להעביר את הכסף לאפיקים האטרקטיביים יותר. אותה תנועה הביאה לעלייה בתשואת האג"ח בשבועות האחרונים. אבל זה היה רק החלק הראשון שהוציא את שוק האג"ח משיווי משקל. העלייה המדאיגה בתשואה על האג"ח התרחשה לאחר שהבנק הפדרלי החל לאותת על יציאה מה-QE, לפני כחודש.
הפד אחראי על כ-75% מהביקוש בשוק האג"ח, במסגרת הרכישות של ההרחבה הכמותית. על כן, צמצום ההרחבה אמור להוריד מאוד את הביקוש בשוק אגרות החוב ולהקפיץ את התשואות. זה היה צפוי, אבל הפד הופתע מהקצב. התקווה היתה שהתשואה על האג"ח תעלה במתאם עם הצמיחה הכלכלית. ובאמת, התשואה על אג"ח ל-10 שנים כבר מעל 2.6% - הרמה הגבוהה מאז אוגוסט 2011, והצמיחה השנתית לא צפויה להיות יותר מ-3%. עלייה חדה בתשואות בשוק האג"ח היא סיכון כלכלי גדול למשק האמריקני, לחוסכים, ללוקחי המשכנתאות ובכלל לכלכלה האמריקנית שמוכרת את אגרות החוב שלה בתשואה כה גבוהה.
למעשה, את התרחיש הזה בדיוק ראינו בחודש האחרון ביפן, כשהבנק המרכזי לא הצליח לרסן את התשואה בשוק האג"ח, מה שגרם לאובדן השוק בכל התוכנית הכלכלית. השוק מבין שמשהו בסיסי השתנה כעת, ושהמלכוד המובנה בכל הניסוי הזה של ה-QE, נכנס כעת לתוקף.
אם ממשיכים ללא גבול במדיניות הנוכחית של הרחבה, הדבר יביא לירידת האג"ח, עקב מעבר הציבור לנכסים מניבי תשואות מעניינות יותר. לחילופין, אם מפסיקים את ההזרמה, האג"ח יורד עקב הוואקום בביקוש שייווצר עקב ירידה בהיקף הרכישות מצד הפדרל ריזרב. על כן, לא ברור אם אנו עדים כאן לתיקון טבעי של ראלי ממושך או להפרה של שיווי משקל שעשוי להיות בעל השלכות דרמטיות הרבה יותר.
S&P 500 - ניתוח טכני
הבה נבחן את תמונת המצב הטכנית של מדד המניות המוביל בוול-סטריט, כדי לדעת איפה אנחנו עומדים. מבט ראשוני בגרף מגלה לנו שמתפתח לנגד עינינו מהלך יורד, שלא ראינו כמותו לכל אורך הראלי - שיא כל הזמנים ב-1,686. השבירה המשמעותית התרחשה בשבוע שעבר, מתחת ל-SMA ל-50 יום וקו מגמה, באזור 1,615. למעשה, השבירה הזאת יוצרת לנו סדרה יורדת של שיאים ותחתיות נמוכות יותר.
יש לנו כבר פסגה נמוכה יותר מתחת לשיא כל הזמנים, ב-1,652. זהו שינוי מבני משמעותי, לאחר שלאורך כל הראלי ראינו סדרה עולה של שיאים ותחתיות. כעת עלינו להסתכל מטה לעבר רמות תיקון עמוקות יותר. כאשר אנחנו פורשים סרגל פיבונאצ'י (כלי טכני לזיהוי רמות מפתח של תיקון), אנחנו רואים שהמדד כבר קרוב לרמת פיבונאצ'י 38.2% של כל העלייה מ-1,343 בנובמבר 2012 ועד לשיא האחרון, כלומר התיקון כבר החזיר מעל שליש מהעלייה הזו. לאחר מכן, רמת המפתח הבאה תהיה באזור 1,516, שם יצטלבו רמת פיבונאצ'י 50% וה-SMA ל-200 יום.
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
