האם סיום 'תוכנית הרכישות' יביא לאיבוד שליטה?

יוחאי שויגר, אנליסט ב-FXCM ישראל, מתייחס לרגע המבחן של הבנק הפדרלי - כיצד יגיב השוק לסיום המתוכנן של ההרחבה הכמותית והאם שוק האג"ח ייצא מכלל שליטה?
יוחאי שויגר |

אין ספק שתם עידן בשוק הפיננסי - עידן ההרחבה הבלתי מוגבלת. כעת הוא כבר לא בלתי מוגבל, יש לו סוף והוא יחסית קרוב. על פי ברננקי, במילותיו הזהירות ובהסתייגויותיו הנשנות, הבנק יתחיל בצמצום ההרחבה הכמותית בסוף השנה או בתחילת 2014, כמובן, "אם הנתונים הכלכליים ימשיכו להשתפר". והנה, השורים בוול-סטריט הקפידו לטעון שהראלי המסחרר שראינו, אינו רק תולדה של ההרחבה והכסף הקל, כי אם גם של השיפור הפונדמנטלי של כלכלת ארצות הברית. כעת, כששרשרת הביטחון של ה-QE מתחילה להתקפל, הטענה הזו עומדת למבחן. אבל השאלה היא, האם הנתונים הכלכליים באמת מאפשרים להתחיל בצמצום ההרחבה? זו שאלה שאפילו בפדרל ריזרב כנראה לא יודעים כל כך לענות. עיקר הדאגה קשור לעליית התשואות על האג"ח הממשלתיות.

שוב, הברומטר הכי חשוב בתקופה הנוכחית הוא שוק האג"ח האמריקני. החל מסוף אפריל, התחלנו לראות תנועה אמיתית של כסף גדול משוק האג"ח אל המניות. בסופו של דבר, זה מה שרצה הפד להשיג, "אפקט עושר" אשר יעודד את הציבור להשקיע באפיקים מסוכנים יותר, וכך להמריץ את השוק עוד לכיוון מעלה.

אמנם, ה-S&P 500 עלה מ-666 ועד מעל ל-1,500 ובסופו של דבר, כל מחזיקי האג"ח, שקיבלו אפס תשואה בזמן שמשקיעי המניות חגגו, התחילו להעביר את הכסף לאפיקים האטרקטיביים יותר. אותה תנועה הביאה לעלייה בתשואת האג"ח בשבועות האחרונים. אבל זה היה רק החלק הראשון שהוציא את שוק האג"ח משיווי משקל. העלייה המדאיגה בתשואה על האג"ח התרחשה לאחר שהבנק הפדרלי החל לאותת על יציאה מה-QE, לפני כחודש.

הפד אחראי על כ-75% מהביקוש בשוק האג"ח, במסגרת הרכישות של ההרחבה הכמותית. על כן, צמצום ההרחבה אמור להוריד מאוד את הביקוש בשוק אגרות החוב ולהקפיץ את התשואות. זה היה צפוי, אבל הפד הופתע מהקצב. התקווה היתה שהתשואה על האג"ח תעלה במתאם עם הצמיחה הכלכלית. ובאמת, התשואה על אג"ח ל-10 שנים כבר מעל 2.6% - הרמה הגבוהה מאז אוגוסט 2011, והצמיחה השנתית לא צפויה להיות יותר מ-3%. עלייה חדה בתשואות בשוק האג"ח היא סיכון כלכלי גדול למשק האמריקני, לחוסכים, ללוקחי המשכנתאות ובכלל לכלכלה האמריקנית שמוכרת את אגרות החוב שלה בתשואה כה גבוהה.

למעשה, את התרחיש הזה בדיוק ראינו בחודש האחרון ביפן, כשהבנק המרכזי לא הצליח לרסן את התשואה בשוק האג"ח, מה שגרם לאובדן השוק בכל התוכנית הכלכלית. השוק מבין שמשהו בסיסי השתנה כעת, ושהמלכוד המובנה בכל הניסוי הזה של ה-QE, נכנס כעת לתוקף.

אם ממשיכים ללא גבול במדיניות הנוכחית של הרחבה, הדבר יביא לירידת האג"ח, עקב מעבר הציבור לנכסים מניבי תשואות מעניינות יותר. לחילופין, אם מפסיקים את ההזרמה, האג"ח יורד עקב הוואקום בביקוש שייווצר עקב ירידה בהיקף הרכישות מצד הפדרל ריזרב. על כן, לא ברור אם אנו עדים כאן לתיקון טבעי של ראלי ממושך או להפרה של שיווי משקל שעשוי להיות בעל השלכות דרמטיות הרבה יותר.

S&P 500 - ניתוח טכני

הבה נבחן את תמונת המצב הטכנית של מדד המניות המוביל בוול-סטריט, כדי לדעת איפה אנחנו עומדים. מבט ראשוני בגרף מגלה לנו שמתפתח לנגד עינינו מהלך יורד, שלא ראינו כמותו לכל אורך הראלי - שיא כל הזמנים ב-1,686. השבירה המשמעותית התרחשה בשבוע שעבר, מתחת ל-SMA ל-50 יום וקו מגמה, באזור 1,615. למעשה, השבירה הזאת יוצרת לנו סדרה יורדת של שיאים ותחתיות נמוכות יותר.

יש לנו כבר פסגה נמוכה יותר מתחת לשיא כל הזמנים, ב-1,652. זהו שינוי מבני משמעותי, לאחר שלאורך כל הראלי ראינו סדרה עולה של שיאים ותחתיות. כעת עלינו להסתכל מטה לעבר רמות תיקון עמוקות יותר. כאשר אנחנו פורשים סרגל פיבונאצ'י (כלי טכני לזיהוי רמות מפתח של תיקון), אנחנו רואים שהמדד כבר קרוב לרמת פיבונאצ'י 38.2% של כל העלייה מ-1,343 בנובמבר 2012 ועד לשיא האחרון, כלומר התיקון כבר החזיר מעל שליש מהעלייה הזו. לאחר מכן, רמת המפתח הבאה תהיה באזור 1,516, שם יצטלבו רמת פיבונאצ'י 50% וה-SMA ל-200 יום.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סמאד 3סמאד 3

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3

הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים



עופר הבר |


בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל. 

זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.

האם הסמאד 3 שובר שוויון?

החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.

ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים. 

לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.

צילום: Pixabay, Pexelsצילום: Pixabay, Pexels

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים

למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף



עופר הבר |


בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.

כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?

התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.

החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית. 

כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש

הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.

הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.