האם סיום 'תוכנית הרכישות' יביא לאיבוד שליטה?

יוחאי שויגר, אנליסט ב-FXCM ישראל, מתייחס לרגע המבחן של הבנק הפדרלי - כיצד יגיב השוק לסיום המתוכנן של ההרחבה הכמותית והאם שוק האג"ח ייצא מכלל שליטה?
יוחאי שויגר |

אין ספק שתם עידן בשוק הפיננסי - עידן ההרחבה הבלתי מוגבלת. כעת הוא כבר לא בלתי מוגבל, יש לו סוף והוא יחסית קרוב. על פי ברננקי, במילותיו הזהירות ובהסתייגויותיו הנשנות, הבנק יתחיל בצמצום ההרחבה הכמותית בסוף השנה או בתחילת 2014, כמובן, "אם הנתונים הכלכליים ימשיכו להשתפר". והנה, השורים בוול-סטריט הקפידו לטעון שהראלי המסחרר שראינו, אינו רק תולדה של ההרחבה והכסף הקל, כי אם גם של השיפור הפונדמנטלי של כלכלת ארצות הברית. כעת, כששרשרת הביטחון של ה-QE מתחילה להתקפל, הטענה הזו עומדת למבחן. אבל השאלה היא, האם הנתונים הכלכליים באמת מאפשרים להתחיל בצמצום ההרחבה? זו שאלה שאפילו בפדרל ריזרב כנראה לא יודעים כל כך לענות. עיקר הדאגה קשור לעליית התשואות על האג"ח הממשלתיות.

שוב, הברומטר הכי חשוב בתקופה הנוכחית הוא שוק האג"ח האמריקני. החל מסוף אפריל, התחלנו לראות תנועה אמיתית של כסף גדול משוק האג"ח אל המניות. בסופו של דבר, זה מה שרצה הפד להשיג, "אפקט עושר" אשר יעודד את הציבור להשקיע באפיקים מסוכנים יותר, וכך להמריץ את השוק עוד לכיוון מעלה.

אמנם, ה-S&P 500 עלה מ-666 ועד מעל ל-1,500 ובסופו של דבר, כל מחזיקי האג"ח, שקיבלו אפס תשואה בזמן שמשקיעי המניות חגגו, התחילו להעביר את הכסף לאפיקים האטרקטיביים יותר. אותה תנועה הביאה לעלייה בתשואת האג"ח בשבועות האחרונים. אבל זה היה רק החלק הראשון שהוציא את שוק האג"ח משיווי משקל. העלייה המדאיגה בתשואה על האג"ח התרחשה לאחר שהבנק הפדרלי החל לאותת על יציאה מה-QE, לפני כחודש.

הפד אחראי על כ-75% מהביקוש בשוק האג"ח, במסגרת הרכישות של ההרחבה הכמותית. על כן, צמצום ההרחבה אמור להוריד מאוד את הביקוש בשוק אגרות החוב ולהקפיץ את התשואות. זה היה צפוי, אבל הפד הופתע מהקצב. התקווה היתה שהתשואה על האג"ח תעלה במתאם עם הצמיחה הכלכלית. ובאמת, התשואה על אג"ח ל-10 שנים כבר מעל 2.6% - הרמה הגבוהה מאז אוגוסט 2011, והצמיחה השנתית לא צפויה להיות יותר מ-3%. עלייה חדה בתשואות בשוק האג"ח היא סיכון כלכלי גדול למשק האמריקני, לחוסכים, ללוקחי המשכנתאות ובכלל לכלכלה האמריקנית שמוכרת את אגרות החוב שלה בתשואה כה גבוהה.

למעשה, את התרחיש הזה בדיוק ראינו בחודש האחרון ביפן, כשהבנק המרכזי לא הצליח לרסן את התשואה בשוק האג"ח, מה שגרם לאובדן השוק בכל התוכנית הכלכלית. השוק מבין שמשהו בסיסי השתנה כעת, ושהמלכוד המובנה בכל הניסוי הזה של ה-QE, נכנס כעת לתוקף.

אם ממשיכים ללא גבול במדיניות הנוכחית של הרחבה, הדבר יביא לירידת האג"ח, עקב מעבר הציבור לנכסים מניבי תשואות מעניינות יותר. לחילופין, אם מפסיקים את ההזרמה, האג"ח יורד עקב הוואקום בביקוש שייווצר עקב ירידה בהיקף הרכישות מצד הפדרל ריזרב. על כן, לא ברור אם אנו עדים כאן לתיקון טבעי של ראלי ממושך או להפרה של שיווי משקל שעשוי להיות בעל השלכות דרמטיות הרבה יותר.

S&P 500 - ניתוח טכני

הבה נבחן את תמונת המצב הטכנית של מדד המניות המוביל בוול-סטריט, כדי לדעת איפה אנחנו עומדים. מבט ראשוני בגרף מגלה לנו שמתפתח לנגד עינינו מהלך יורד, שלא ראינו כמותו לכל אורך הראלי - שיא כל הזמנים ב-1,686. השבירה המשמעותית התרחשה בשבוע שעבר, מתחת ל-SMA ל-50 יום וקו מגמה, באזור 1,615. למעשה, השבירה הזאת יוצרת לנו סדרה יורדת של שיאים ותחתיות נמוכות יותר.

יש לנו כבר פסגה נמוכה יותר מתחת לשיא כל הזמנים, ב-1,652. זהו שינוי מבני משמעותי, לאחר שלאורך כל הראלי ראינו סדרה עולה של שיאים ותחתיות. כעת עלינו להסתכל מטה לעבר רמות תיקון עמוקות יותר. כאשר אנחנו פורשים סרגל פיבונאצ'י (כלי טכני לזיהוי רמות מפתח של תיקון), אנחנו רואים שהמדד כבר קרוב לרמת פיבונאצ'י 38.2% של כל העלייה מ-1,343 בנובמבר 2012 ועד לשיא האחרון, כלומר התיקון כבר החזיר מעל שליש מהעלייה הזו. לאחר מכן, רמת המפתח הבאה תהיה באזור 1,516, שם יצטלבו רמת פיבונאצ'י 50% וה-SMA ל-200 יום.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.