אתם פוגשים אותם לאחרונה בכל מקום, הם אלה שאמרו לכם שיהיה גרוע, הם ידעו שיוון תקרוס, שאירופה לא יכולה להמשיך ככה, שהגרעון בארה"ב מוגזם, שתשובה ינטוש אותנו עם החובות, שנוחי (פתאום מותר לקרוא לו נוחי..) יקרוס ובכלל אין לו כסף לשלם לנו ואפשר בקלות לתפוס כותרות ולרכוב על גבו בדרך לכל מאמר מזדמן.

את הביצועים של חלקם אתם יכולים לבדוק, לצד כתיבה ענפה בעיתונות הכלכלית ובסקירות שמפיצים ללא הרף על שווקים וחברות, הם הרי מנהלים גם כספים. בגופים מוסדיים, בקרנות נאמנות, בבתי השקעות, בארץ, בחו"ל, יושבים בדירקטוריונים, בועדות השקעה. הם משפיעים, מקבלי החלטות. חלקם כבר הוגדרו כגורואים, אורקלים, חלקם בדרך למעמד מכשפים, וחלקם באמת היו פסימיים, נאמר לזכותם. הם צפו את המשבר, לא משנה איזה משבר, הם משנת 1900 ומשהו צופים ירידות, עד סוף השנה, או לאחר החגים, או כריסמס, עד מדד 600, ו-1600 בנאסד"ק או עד תשואה של 60% באידיבי אחזקות, הם גם לא קנו בהנפקה את פרטנר, סקיילקס או טאו.

משחק כדורסל איתנו מזה שנים רבות, קלע שלשות, זורק 12 זריקות במשחק ומכניס ביום טוב שתיים מתוכן. כמאמר הקלישאה, גם תרנגולת עיוורת מוצאת מדי פעם גרגר... אבל הוא ממשיך לזרוק, הוא גם ממשיך להחטיא. ההחטאות שלו מתחבאות בסטטיסטיקה המורכבת של משחק הכדורסל, קליעות משתיים, מהעונשין, עבירות, אסיסטים. את אלה שנכנסות חוגגים

בשוק ההון. ככל ששוק מתנהל בין קונים למוכרים, אופטימיים ופסימיים לגבי מחיר של סחורה מסויימת. ככל ששני הצדדים פסימיים באופן מובהק על מחירו של מוצר מסויים, מחירו יורד. כלומר, אוסף של תחזיות שליליות על מגמה בשווקים, ביצועי חברה או כלכלת מדינה מצטברים לכדי מחזורי פעילות נמוכים, תנודתיות וירידות מחירים.

אז בעצם כל הנתונים השליליים, כאלה שרק נצפו ו/או עוד לא פורסמו כבר מגולמים ברובם במחירים?

מהמסחר המתנהל בשוקי ההון נראה שרובם שם. המצב באירופה ידוע וברור למדי, הפתרון איננו באופק, היבשת הישנה תעיב על המסחר בכל העולם בשנים הקרובות. מאידך, גם הפתרונות לטווחים הקצרים והארוכים ידועים. הדפסת כספים, איחוד מוניטרי, איזרוח עובדים זרים לצד הגברת הילודה וייעול מערכת המיסוי יכריעו בסופו של דבר את הכף. גם בארה"ב, מרבית השלילי מגולם בשווקים. חברות רבות מצליחות לספק דוחות רבעוניים טובים מאד המעידים על היכולת האמריקנית הפנומנאלית להתאים ולייצר גמישות ביצור, בהיצע, בטכנולוגיה ובעיקר בניהול. היא מצליחה להתחרות לכל אורך הגלובוס.

מחזורי המסחר הנמוכים בישראל, מגלמים כבר עזיבה כמעט מוחלטת של המשקיעים הזרים לצד יציאת מצרים של המוסדיים הישראלים להשקעות בחו"ל. ההאטה בצמיחה, הגרעון הגדל, שער הדולר המטפס, הריבית הנמוכה והאינפלציה השלילית נמצאים כאן ונותנים את הטון במחירי המניות והאג"ח.

אני בטוח שקוראי שתי הפיסקות האחרונות אומרים כעת בליבם, או. קיי, אז? תגיד לנו משהו שאנחנו לא יודעים. אז זהו! אין משהו כזה. ברור שנתונים שליליים עוד יופיעו וברור שקווי ההגנה של אחרוני האופטימיסטיים מתפוררים. כלומר, רואי השחורות מנצחים - השווקים רואים את התחתית וכבר לא נבהלים.

בואו נלך צעד קדימה עם הגישה הזאת. נניח שמרבית הרע מגולם במחירים, הרי מי שיקדים ויבחר במחירים יוצאי דופן חברות טובות המנוהלות כהלכה, ע"י מנהלים מנוסים, יעשה עסקה לא רעה. נניח שדנקנר יעמוד מאחורי מרבית חובותיו, החלק החשוב והמרכזי באג"ח הקונצרניות ישולם במועדו, והסדרים, אם יהיו יגרמו לנזק מינימלי וירגיעו את השווקים המודאגים, הרגולטורים יצטרפו ויקלו, יאפשרו, ירגיעו ויסייעו למתקשים לעמוד על רגליהם, יוון תקבל את התכתיבים האירופיים, ארה"ב תשרוד עונת בחירות וכלכלתה תתאושש ומדינות ה-BRIC ימשכו את הצמיחה בעולם ויעניקו שווקי יצוא לעולם הישן.

אולי דווקא עכשיו, כשכולם שליליים ובטוחים בתחושותיהם - הגיע הזמן. הזמן לחזור לכללי ההשקעה הבסיסיים והמרכזיים ולנצל את הנכונות למכור הכל, גם חברות מצויינות. להתחיל לאסוף בזהירות ובמתינות ולהיות אלה שיהיו שם כשכל החדשות הרעות ייגמרו.

התשואות באג"ח הקונצרניות בדירוגים הבינוניים הופכים את ההשקעה בהן להגיונית מאד. אולי אפילו על חשבון ההחזקה במניות. חברות כמו גזית גלוב וגב ים בנדל"ן, אספן בריבית המשתנה, שלמה ואלבר ברכב, קבוצתו של פישמן ואפילו בבנקים, כתבי ההתחייבות של דיסקונט מייצרים תשואות גבוהות במח"מים בינוניים שהפחד הניח אותם שם. לסיכום, רואי השחורות המקצועיים תמיד יהיו שם, יחכו להזדמנות כדי להגיד לנו, 'אמרתי לכם'. אנחנו נהיה שם כדי לנצל את זה.