מידע "מודיעיני" מהדו"ח על רישיון "גבריאלה"

תעשיית הגז והנפט ותיקה בעולם אך בארץ מדובר בתעשייה שהחלה לקרום עור וגידים הלכה למעשה לאחר תגלית "תמר" (וייסלחו לי שותפויות ים תטיס שהיו החלוצים בענף). יחד עם זאת, מסתבר כי לא כל המידע המקצועי הקשור בעולם המורכב הזה של חיפושי גז ונפט נמצא בידי המשקיע הסביר, למרות שהוא נגיש לכל. למשל, מדרג סיווג של מאגר. כפי שניתן לראות בדיאגרמה המצורפת ישנם ארבעה "רבדים" לסווג "סטטוס" של מאגר: פרוספקטים (זהו הרובד הראשון וצבוע בתכלת), משאבים מותנים (צבוע באפור) ורזרבות (צבוע בירוק) - שני רבדים אלו הינם תחת הגדרת תגלית. הרובד האחרון (בלבן) הינו מאגר מפיק. מקור: SPE Internationalעד לפני שבוע, פורסמו בישראל הודעות לבורסה על שלושה מתוך ארבעת הרבדים: פרוספקטים . כלל הדוחות של פוטנציאל למציאת גז או נפט שהורגלנו לקרוא בשלוש השנים האחרונות. כיום אנו יודעים, בין היתר, על דוח פרוספקטים של רישיונות מירה, שרה, שמשון, דניאל. רזרבות . כל מה שהוכח כתגלית מסחרית עד היום: תמר, דלית, מאגר לוויתן. רובד הפקה . ים תטיס, גבעות. בשבוע שעבר פרסמה שותפות מודיעין יהש דו"ח משאבים מותנים ודו"ח פרוספקטים של רישיון גבריאלה. דוח משאבים מותנים הינו יחסית חריג בענף הגז והנפט המקומי, במיוחד כאשר איננו חלק מתשקיף (כפי שקרה במקרה של שמן). המשמעות של דו"ח כזה הינה כפולה. ראשית, היא מכריזה על תגלית מבחינת קיומו של מאגר המכיל הידרוקרבונים (נפט ו/או גז). המשמעות הינה כי ברישיון "גבריאלה" ישנם בהסתברות של 50% לפחות 110 מיליון חביות נפט. השאלה שנותרת פתוחה עד לביצוע הקידוח, היא רמת הכדאיות הכלכלית של המאגר. על מנת להפוך מאגר בר קיימא למאגר מפיק (כלומר מעבר ממשאבים מותנים לרזרבות), יש לדון במגוון שאלות וביניהן יכולת קצב ההפקה של באר, יכולת האטימות של באר ההפקה לזרימת מים, איכות הנפט/גז וכדומה. אך דבר אחד אנו יודעים - נפט במאגר "גבריאלה" יש.המשמעות השנייה של דו"ח משאבים מותנים הינה פיננסית. עד היום התרגלנו בכל הקשור לחיפושי גז ונפט בים, לשני קידוחים לאחר דו"ח המשאבים הפוטנציאליים. הקידוח הראשון היה לצורך הכרזה על קיום מאגר והשני לצורך אישור וכדאיות כלכלית. המשמעות של דו"ח משאבים מותנים הינה "חסכון" של הקידוח השני. מהבחינה הזו, מודיעין ושותפיה ברישיון "גבריאלה" "חסכו" עלות של קידוח שבסופו של דבר היה "מתגלגל" על המשקיעים ביחידות ההשתתפות של השותפויות השונות.אם כך, מה נותן לנו דוח משאבים מותנים? ובכן זה תלוי בהיסטוריה שהובילה למסקנה כי ניתן להפיק ישירות דו"ח משאבים מותנים. דו"ח משאבים מותנים יופק לרוב אם המאגר הנבדק הינו חלק ממאגר מוכח אחר אשר גלש בין רישיונות שונים בבעלות שונה (למשל מבנה לוויתן הינו על שני רישיונות שונים: רחל ועמית. הקידוח בוצע ברישיון רחל, כך שאם רישיון עמית היה מוחזק ע"י חברות שונות מאלו אשר מחזיקות ברחל, הגוף השני היה מפרסם דו"ח משאבים מותנים לאחר הודעת התגלית בקידוח לוויתן 1). לחילופין, אם בוצעו בעבר קידוחים באותו מבנה גיאולוגי ונמצא נפט/גז, אך לא ניתן היה להפיק אותו מבחינה מסחרית (יכולות להיות מגוון סיבות למשל: עלויות הפקה מול מחיר הנפט/גז, יכולת טכנולוגית, סכסוך גיאופוליטי באזור וכו'). במקרה כזה אנו ידועים כי אכן יש נפט או גז במאגר ונשארת רק שאלת היכולת למסחר את המאגר. אינדיקציות ליכולת המסחור היום ניתן לבחון בהיסטוריה של המאגר. ***הניתוח הכלול בדוח זה הינו למטרת אינפורמציה בלבד. ניתוח זה משקף את דעת הכותב לפי מיטב הבנתו ביום עריכת הניתוח. הניתוח אינו מהווה בשום צורה שהיא תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב ומי מטעמו לא יהיו אחראים בכל צורה שהיא לנזק ו/או הפסד שיגרם משימוש בניתוח זה.הכותב הינו יועץ קבוצת הלמן-אלדובי, אליה משתייכת גם שותפות חיפושי הנפט והגז "הזדמנות ישראלית מקורות אנרגיה ש.מ.". יודגש כי ייתכן והלמן-אלדובי מחזיקה חלק מניירות הערך של החברות המוזכרות במאמר באמצעות מוצריה הפיננסים והפנסיונים. בנוסף, מוצרי הלמן-אלדובי אינם משקיעים בניירות הערך של הזדמנות ישראלית מקורות אנרגיה ש.מ. **מבלי לגרוע מהאמור לעיל, המידע הנ"ל אינו מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך ואין מדובר בהמלצה. ט.ל.ח.