10 הלקחים מהקריסה ב-2008 - לתשומת ליבו של סטנלי פישר

יניב פגוט, אסטרטג ראשי בקבוצת איילון, מציג את הלקחים העיקריים שבאו לאחר המשבר הגדול ב-2008, והתייחסתו האישית אליהם.
יניב פגוט |

המשבר הכלכלי הגלובלי בשנת 2008 בא בעקבות מגוון מהלכים מוטעים של גופים כאלה ואחרים. החוכמה למניעת המשבר הבא, היא בהפקת לקחים ואי חזרה על אותם צעדים שגויים. להלן 10 לקחים הקשורים לבנק ישראל:

לקח ראשון

הגעה לריבית אפסית איננה מבשרת את סופה של המדיניות ההרחבה המוניטרית. השורה התחתונה שלנו, מי ששאל עצמו מה יכול לעשות הבנק המרכזי המקומי בראייתו לטיפול במשבר פיננסי לאחר שישלים את הפחתת הריבית, קיבל תשובה ישירה כי הרחבה כמותית נוספת אפשרית גם במדינת ישראל, וכן עשיית שוק של מוצא אחרון. בנוסף לכך, הבנק מותח ביקורת על התנהלות הבנק המרכזי האירופי בסירובו לבצע הרחבה כמותית, ומאמץ את דרך הפעולה של הפד.

לקח שני

אין גבול למספר הפעמים שנוכל לחזור ולציין את חשיבותה הקריטית של מערכת פיננסית חזקה ויציבה. בשורה התחתונה שלנו, בנק ישראל מסמן את חיזוק המערכת הפיננסית כמטרת על של הבנק המרכזי. הדבר יגזור הקשחת דרישות הון מן המערכת הבנקאית, והגברת הפיקוח על המערכת הפיננסית. הצעד יכלול הגבלת היקף ההיצע של אשראי בנקאי במשק וייצור תקרת זכוכית על התשואות להון של המערכת הפיננסית המקומית.

לקח שלישי

הצורך בפיקוח מאקרו יציבותי. אין לנו הגדרה מדוייקת של פיקוח מאקרו יציבותי, אך המושג כרוך במהותו בשני אלמנטים. הפיקוח נסב על המערכת הפיננסית בכללותה, וכרוך בקשרי גומלין מערכתיים. אחת ההשלכות למדיניות הינה מבנה הפיקוח על המערכת הפיננסית (בחלק מהמדינות מרכזים כעת את הפיקוח בבנק המרכזי, ואנו רואים בהקשר זה מודלים שונים שמתפתחים במדינות שונות). השורה התחתונה שלנו, הבנק המרכזי חותר לבסס אחיזתו בפיקוח על שוק ההון ו"לספח" את אגף שוק ההון והחיסכון באוצר. יש הגיון עמוק באיחוד גורמי ומשאבי הפיקוח על מנת לספק תמונה כוללת של המערכת הפיננסית. על השאלה היכן וכיצד הדבר יתבצע, יענו הפוליטיקאים.

לקח רביעי

התמודדות עם בועות. בפד האמינו בעבר כי ניתן יהיה לטפל בבועות לאחר שהן יתפוצצו, אם יתפוצצו. בשנת 2000, למשל, גישה זו הוכיחה את עצמה - הפד הזרים נזילות כתוצאה מהתפוצצות בועת ההיי-טק, והחזיר את המשק לצמיחה. יש שחושבים שמדיניות זו היא שהביאה למשבר הנוכחי בשל הריבית הנמוכה ששררה. אני סבור שגישה זו מוטעית. שלפד היה מספיק זמן להעלות את הריבית מחדש לפני שהתפתח המשבר הנוכחי. לטעמי, השאלה הנכונה היא, האם צריך לקחת בחשבון את השפעת המדיניות המוניטרית על מחירי הנכסים? אם היו לוקחים עניין זה בחשבון, כנראה שהיינו רואים בארה"ב ריבית יותר גבוהה במהלך השנים שלפני המשבר.

בשורה התחתונה שלנו, המונח 'בועה' בהקשר כלכלת ישראל, הוזכר בחודשים האחרונים בהקשר למחירי הנדל"ן לדיור המקומיים. בנק ישראל סבור כי ניהול דינמי של מדיניות מוניטרית יכול להביא לנחיתה רכה של בועה פיננסית. הוא סבור כי תזמון שגוי של מדיניות מוניטארית מצמצמת בארה"ב, הוא שהביא לבעיות. המרכזית שבהן בכל האמור בהשמשה של מדיניות מוניטרית על מנת לטפל בבועות בכלל ובבועת הנדל"ן המקומית בפרט (באם זו אכן הייתה קיימת), הינה ששוק הנדל"ן אינו פועל בוואקום. נכון להיום נאלץ הבנק המרכזי לטפל בבעיה גדולה הרבה יותר, והיא החשש מפני האטה כלכלית המיובאת מאירופה. לפיכך ניכר זיגזוג במדיניות המוניטרית על מנת לנפק פתרון בחזית הבוערת.

לקח חמישי

מלווה של מוצא אחרון, וגדול מדי מכדי ליפול. מקובל לראות את הבנק המרכזי כמלווה של מוצא אחרון במצב של משבר נזילות, אבל פחות במצב של חדלות פירעון. בישראל החוק קובע שהבנק המרכזי רשאי להתערב לפי ישקול דעתו כדי להתמודד עם בעיית נזילות, אך הוא זקוק לאישור הממשלה כדי להשתלט על מוסד כספי חדל פירעון. אולם בפועל, ההבחנה בין בעיית נזילות לבעיית חדלות פירעון אינה חדה וברורה בזמן משבר. לכן יש צורך בשיקול דעת בכל שלבי המשבר, כמו בבנקאות מרכזית בכלל.

בשנים שבהן הייתי בקרן המטבע, אנשים רבים אמרו שאסור היה לנו להציל מדינות מזרח אסיאתיות שנקלעו למשבר, משום שהדבר יעודד אנשים לקחת סיכונים נוספים. על אילו אנשים מדובר? על כמה אלפי שרים ובנקאים, אשר לוקחים את הסיכונים. ומי ישלם את המחיר? עשרות מיליוני אזרחים. לטעמי, אם הגענו למצב בו עלינו ללמד את האנשים הללו לקח - איחרנו את המועד, ואל לנו להיות גיבורים על חשבון האזרחים הפשוטים שלא היה להם חלק בעניין זה.

השורה התחתונה שלנו, בנק ישראל בהנהגתו של פישר יעשה הכל על מנת למנוע קריסה של מוסד פיננסי ויגמיש ככל האפשר את המונח "גדול מכדי ליפול", זאת על מנת לסייע למוסדות פיננסים במשבר. יש בדבר משום חלופה לביטוח פיקדונות על ידי הבנק המרכזי הישראלי ועמדה ערכית ומקצועית חשובה.

לקח שישי

חשיבותו של שער החליפין במשק קטן ופתוח. אצלנו בישראל אין צורך להדגיש נקודה זו. יש בעולם אנשים שחושבים שאסור להשפיע על שער החליפין למעט דרך הריבית. לי ברור ששער החליפין הינו אולי המשתנה הכי חשוב במשק. יש אפילו מדינות, סינגפור למשל, שמנהלות את המדיניות המוניטרית על ידי קביעת שער החליפין, או טווח לשער החליפין, ונותנות לריבית להתאים את עצמה לטווח זה. נושא זה נידון כבר לעומק בישראל, אני חושב שהשורה התחתונה היא שאפשר להתערב בשוק כשמתרחש ייסוף, ואפשר לעשות זאת בהצלחה.

בשורה התחתונה שלנו, בנק ישראל טופח לעצמו על השכם בכל האמור בייצוב השקל אל מול הדולר באמצעות הגדלת יתרות המט"ח על ידיו, ומדגיש את החשיבות הרבה אשר הוא רואה בשער החליפין, אשר לתפישתו הינו המשתנה הכי חשוב במשק. בטווח הקצר נראה כי הבנק המרכזי המקומי אכן "ניצח" במאבק על שער החליפין דולר / שקל. אולם יתרות המט"ח האדירות בהחלט חושפות את הבנק המרכזי לאיומים בטווח הזמן הרחוק (נזכיר לכולנו את בעיית החוב האמרקיני האדיר אשר מחכה לנו אל מעבר לאופק).

לקח שביעי

האמיתות הנצחיות מקרן המטבע הבינלאומית. קרן המטבע מטיפה תמיד לניהול מושכל של המדיניות המוניטרית והפיסקלית, והמשבר לימד אותנו שאכן, המשקים שעברו את המשבר בהצלחה, הם אותם משקים שניהלו מדיניות מוניטרית ופיסקלית נכונה בתקופה שלפני המשבר. בשורה התחתונה שלנו, "מי שטורח מוניטרית ופיסקאלית בערב שבת אוכל בשבת" - שיעור מזורז בחינוך לחיים כלכליים בריאים בחסות בנק ישראל.

לקח שמיני

לחתור ליעד האינפלציה, בגמישות. חשוב שנחתור ליעד האינפלציה, אולם חשוב גם שנעשה זאת תוך גמישות ביחס לאבטלה, לצמיחה ולמצב הפיננסי. גמישות זו הוכיחה את עצמה. השורה התחתונה שלנו, בנק ישראל בניגוד לבנק המרכזי של אירופה אינו ממוקד אינפלציה באופן בלעדי, אלא רואה עצמו כשחקן חשוב בזירת הצמיחה הכלכלית (ולפיכך ניתן לפספס מדי פעם יעד אינפלציה?).

לקח תשיעי

בזמן משבר לא נכנסים לפאניקה. עצה זו עמדה במבחן הניסיון והזמן...

השורה התחתונה שלנו, דרכם ללקוחות.

לקח עשירי

לעולם אל תגיד "אף פעם". במשבר אנו מוצאים את עצמנו נאלצים לנקוט בכל מיני צעדים שלא חלמנו שנצטרך לעשות, ולא תיארנו לעצמנו שאי פעם שנעשה. עדיף שלא להגיד שאף פעם לא נעשה צעד כזה או אחר. בעת משבר אנו צריכים להיות גמישים מאוד לגבי הצעדים שנצטרך לעשות, ועדיף לשמור לעצמנו את הגמישות הזו. השורה התחתונה שלנו, יש "בעל הבית בירושלים" הדוגל כי "רק חמור אינו משנה את דעתו", אנחנו מסכימים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קרנף אפור. קרדיט: רשתות חברתיותקרנף אפור. קרדיט: רשתות חברתיות

על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?

החל מרכישת רכב סיני, דרך קניית דירה במגדלים הסמוכים לקריה בת"א, המשך במבנה תיק ההשקעות ועד רכישת ווילה באזור כפרי שקט ביוון, כל אלו טומנים בחובם סיכונים פיננסיים שרוב הציבור הישראלי מתעלם מהם על אף שהכתובת על הקיר

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אדם רויטר

אז מזל טוב, קניתם רכב סיני. עלה על דעתכם שיתכן ולסינים יש מתגי השבתה מרחוק ושאם הם יחליטו לגרום כאוס בעולם המערבי הם יפעילו אותם וגם הרכב שלכם יהיה מושבת? ככל שהרכב הופך ליותר “חכם” ומחובר לאינטרנט ומכאן לשליטה מרחוק, לעדכונים אלחוטיים ולמערכות ניטור מרחוק, כך מתרחבים שטחי הפגיעה שלו בהתקפות סייבר. 

כבר כיום קיימות מערכות שמאפשרות להשבית מנוע מרחוק, למשל כשמדווח שהרכב נגנב, או כחלק ממערכת ניהול צי רכבים. הפקודה מגיעה דרך רשת סלולרית או תקשורת דיגיטלית, ומנותבת אל יחידת הבקרה של המנוע או למערכת הדלק החשמלית. מדוע שהסינים יעשו שטות כזו בכלל? ודאי שלא סתם ככה. אך זה עלול לקרות במצב קיצוני של חרם מערבי עליהם בעקבות פלישה שלהם לטאיוואן ולחץ לא קונבנציונלי שהם יפעילו בחזרה על העולם המערבי, כדי להסיר את החרם ולהכשיר להם את כיבוש טאיוואן. 

זה נשמע מדע בדיוני נכון? אלא שה-CIA לוקח את זה התרחיש הזה מאד ברצינות. אולי גם לכם כדאי לקחת את זה כתרחיש אפשרי ולחשוב שוב על רכישת רכב סיני, לא? 

מדהים שלמשרד הביטחון לקח כ"כ הרבה שנים להבין שהכנסת רכבים סיניים לתוך מתקנים סודיים שלנו עלולה להיות קצת בעייתית. מדהים שהם רכשו כאלו לציי הרכב של צה"ל במכרזי ליסינג לרכבי קצינים ונגדים. בעצם לא מדהים אחרי שהבנו את ליקוי המאורות של 7 לאוקטובר. 

בשיחות שקיימתי בעבר הסברתי מדוע לא כדאי לקנות דירה שסמוכה למתקן ביטחוני ישראלי רגיש ואנשים חשבו שאני "מגזים". כעת מתברר שלקנות דירת פאר באחד המגדלים הנוצצים ליד הקריה בת"א אינו רעיון טוב כל כך, בגלל הסכנה של הטילים האיראניים. מישהו תמחר את זה במחיר הדירות שם? דרך אגב, קיים גם סיכון ברכישת דירה הסמוכה לתחנת דלק. 


סמאד 3סמאד 3

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3

הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים



עופר הבר |


בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל. 

זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.

האם הסמאד 3 שובר שוויון?

החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.

ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים. 

לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.