המשבר הכלכלי הגלובלי בשנת 2008 בא בעקבות מגוון מהלכים מוטעים של גופים כאלה ואחרים. החוכמה למניעת המשבר הבא, היא בהפקת לקחים ואי חזרה על אותם צעדים שגויים. להלן 10 לקחים הקשורים לבנק ישראל:

לקח ראשון

הגעה לריבית אפסית איננה מבשרת את סופה של המדיניות ההרחבה המוניטרית. השורה התחתונה שלנו, מי ששאל עצמו מה יכול לעשות הבנק המרכזי המקומי בראייתו לטיפול במשבר פיננסי לאחר שישלים את הפחתת הריבית, קיבל תשובה ישירה כי הרחבה כמותית נוספת אפשרית גם במדינת ישראל, וכן עשיית שוק של מוצא אחרון. בנוסף לכך, הבנק מותח ביקורת על התנהלות הבנק המרכזי האירופי בסירובו לבצע הרחבה כמותית, ומאמץ את דרך הפעולה של הפד.

לקח שני

אין גבול למספר הפעמים שנוכל לחזור ולציין את חשיבותה הקריטית של מערכת פיננסית חזקה ויציבה. בשורה התחתונה שלנו, בנק ישראל מסמן את חיזוק המערכת הפיננסית כמטרת על של הבנק המרכזי. הדבר יגזור הקשחת דרישות הון מן המערכת הבנקאית, והגברת הפיקוח על המערכת הפיננסית. הצעד יכלול הגבלת היקף ההיצע של אשראי בנקאי במשק וייצור תקרת זכוכית על התשואות להון של המערכת הפיננסית המקומית.

לקח שלישי

הצורך בפיקוח מאקרו יציבותי. אין לנו הגדרה מדוייקת של פיקוח מאקרו יציבותי, אך המושג כרוך במהותו בשני אלמנטים. הפיקוח נסב על המערכת הפיננסית בכללותה, וכרוך בקשרי גומלין מערכתיים. אחת ההשלכות למדיניות הינה מבנה הפיקוח על המערכת הפיננסית (בחלק מהמדינות מרכזים כעת את הפיקוח בבנק המרכזי, ואנו רואים בהקשר זה מודלים שונים שמתפתחים במדינות שונות). השורה התחתונה שלנו, הבנק המרכזי חותר לבסס אחיזתו בפיקוח על שוק ההון ו"לספח" את אגף שוק ההון והחיסכון באוצר. יש הגיון עמוק באיחוד גורמי ומשאבי הפיקוח על מנת לספק תמונה כוללת של המערכת הפיננסית. על השאלה היכן וכיצד הדבר יתבצע, יענו הפוליטיקאים.

לקח רביעי

התמודדות עם בועות. בפד האמינו בעבר כי ניתן יהיה לטפל בבועות לאחר שהן יתפוצצו, אם יתפוצצו. בשנת 2000, למשל, גישה זו הוכיחה את עצמה - הפד הזרים נזילות כתוצאה מהתפוצצות בועת ההיי-טק, והחזיר את המשק לצמיחה. יש שחושבים שמדיניות זו היא שהביאה למשבר הנוכחי בשל הריבית הנמוכה ששררה. אני סבור שגישה זו מוטעית. שלפד היה מספיק זמן להעלות את הריבית מחדש לפני שהתפתח המשבר הנוכחי. לטעמי, השאלה הנכונה היא, האם צריך לקחת בחשבון את השפעת המדיניות המוניטרית על מחירי הנכסים? אם היו לוקחים עניין זה בחשבון, כנראה שהיינו רואים בארה"ב ריבית יותר גבוהה במהלך השנים שלפני המשבר.

בשורה התחתונה שלנו, המונח 'בועה' בהקשר כלכלת ישראל, הוזכר בחודשים האחרונים בהקשר למחירי הנדל"ן לדיור המקומיים. בנק ישראל סבור כי ניהול דינמי של מדיניות מוניטרית יכול להביא לנחיתה רכה של בועה פיננסית. הוא סבור כי תזמון שגוי של מדיניות מוניטארית מצמצמת בארה"ב, הוא שהביא לבעיות. המרכזית שבהן בכל האמור בהשמשה של מדיניות מוניטרית על מנת לטפל בבועות בכלל ובבועת הנדל"ן המקומית בפרט (באם זו אכן הייתה קיימת), הינה ששוק הנדל"ן אינו פועל בוואקום. נכון להיום נאלץ הבנק המרכזי לטפל בבעיה גדולה הרבה יותר, והיא החשש מפני האטה כלכלית המיובאת מאירופה. לפיכך ניכר זיגזוג במדיניות המוניטרית על מנת לנפק פתרון בחזית הבוערת.

לקח חמישי

מלווה של מוצא אחרון, וגדול מדי מכדי ליפול. מקובל לראות את הבנק המרכזי כמלווה של מוצא אחרון במצב של משבר נזילות, אבל פחות במצב של חדלות פירעון. בישראל החוק קובע שהבנק המרכזי רשאי להתערב לפי ישקול דעתו כדי להתמודד עם בעיית נזילות, אך הוא זקוק לאישור הממשלה כדי להשתלט על מוסד כספי חדל פירעון. אולם בפועל, ההבחנה בין בעיית נזילות לבעיית חדלות פירעון אינה חדה וברורה בזמן משבר. לכן יש צורך בשיקול דעת בכל שלבי המשבר, כמו בבנקאות מרכזית בכלל.

בשנים שבהן הייתי בקרן המטבע, אנשים רבים אמרו שאסור היה לנו להציל מדינות מזרח אסיאתיות שנקלעו למשבר, משום שהדבר יעודד אנשים לקחת סיכונים נוספים. על אילו אנשים מדובר? על כמה אלפי שרים ובנקאים, אשר לוקחים את הסיכונים. ומי ישלם את המחיר? עשרות מיליוני אזרחים. לטעמי, אם הגענו למצב בו עלינו ללמד את האנשים הללו לקח - איחרנו את המועד, ואל לנו להיות גיבורים על חשבון האזרחים הפשוטים שלא היה להם חלק בעניין זה.

השורה התחתונה שלנו, בנק ישראל בהנהגתו של פישר יעשה הכל על מנת למנוע קריסה של מוסד פיננסי ויגמיש ככל האפשר את המונח "גדול מכדי ליפול", זאת על מנת לסייע למוסדות פיננסים במשבר. יש בדבר משום חלופה לביטוח פיקדונות על ידי הבנק המרכזי הישראלי ועמדה ערכית ומקצועית חשובה.

לקח שישי

חשיבותו של שער החליפין במשק קטן ופתוח. אצלנו בישראל אין צורך להדגיש נקודה זו. יש בעולם אנשים שחושבים שאסור להשפיע על שער החליפין למעט דרך הריבית. לי ברור ששער החליפין הינו אולי המשתנה הכי חשוב במשק. יש אפילו מדינות, סינגפור למשל, שמנהלות את המדיניות המוניטרית על ידי קביעת שער החליפין, או טווח לשער החליפין, ונותנות לריבית להתאים את עצמה לטווח זה. נושא זה נידון כבר לעומק בישראל, אני חושב שהשורה התחתונה היא שאפשר להתערב בשוק כשמתרחש ייסוף, ואפשר לעשות זאת בהצלחה.

בשורה התחתונה שלנו, בנק ישראל טופח לעצמו על השכם בכל האמור בייצוב השקל אל מול הדולר באמצעות הגדלת יתרות המט"ח על ידיו, ומדגיש את החשיבות הרבה אשר הוא רואה בשער החליפין, אשר לתפישתו הינו המשתנה הכי חשוב במשק. בטווח הקצר נראה כי הבנק המרכזי המקומי אכן "ניצח" במאבק על שער החליפין דולר / שקל. אולם יתרות המט"ח האדירות בהחלט חושפות את הבנק המרכזי לאיומים בטווח הזמן הרחוק (נזכיר לכולנו את בעיית החוב האמרקיני האדיר אשר מחכה לנו אל מעבר לאופק).

לקח שביעי

האמיתות הנצחיות מקרן המטבע הבינלאומית. קרן המטבע מטיפה תמיד לניהול מושכל של המדיניות המוניטרית והפיסקלית, והמשבר לימד אותנו שאכן, המשקים שעברו את המשבר בהצלחה, הם אותם משקים שניהלו מדיניות מוניטרית ופיסקלית נכונה בתקופה שלפני המשבר. בשורה התחתונה שלנו, "מי שטורח מוניטרית ופיסקאלית בערב שבת אוכל בשבת" - שיעור מזורז בחינוך לחיים כלכליים בריאים בחסות בנק ישראל.

לקח שמיני

לחתור ליעד האינפלציה, בגמישות. חשוב שנחתור ליעד האינפלציה, אולם חשוב גם שנעשה זאת תוך גמישות ביחס לאבטלה, לצמיחה ולמצב הפיננסי. גמישות זו הוכיחה את עצמה. השורה התחתונה שלנו, בנק ישראל בניגוד לבנק המרכזי של אירופה אינו ממוקד אינפלציה באופן בלעדי, אלא רואה עצמו כשחקן חשוב בזירת הצמיחה הכלכלית (ולפיכך ניתן לפספס מדי פעם יעד אינפלציה?).

לקח תשיעי

בזמן משבר לא נכנסים לפאניקה. עצה זו עמדה במבחן הניסיון והזמן...

השורה התחתונה שלנו, דרכם ללקוחות.

לקח עשירי

לעולם אל תגיד "אף פעם". במשבר אנו מוצאים את עצמנו נאלצים לנקוט בכל מיני צעדים שלא חלמנו שנצטרך לעשות, ולא תיארנו לעצמנו שאי פעם שנעשה. עדיף שלא להגיד שאף פעם לא נעשה צעד כזה או אחר. בעת משבר אנו צריכים להיות גמישים מאוד לגבי הצעדים שנצטרך לעשות, ועדיף לשמור לעצמנו את הגמישות הזו. השורה התחתונה שלנו, יש "בעל הבית בירושלים" הדוגל כי "רק חמור אינו משנה את דעתו", אנחנו מסכימים.