הקשר בין הספר שזיעזע לבין נתון האבטלה בארה"ב
ה"קונצנזוס", בין אם מדובר בהסכמה גלובלית, לאומית או בכל חברה של בני אדם, מתקבל ומאומץ ע"י הרוב - אנשים שמחשיבים עצמם "בריאים", "נורמליים", "מלחי הארץ" ועוד מיני כינויי תואר שאמורים לציין שהם המרכיב המרכזי של הקבוצה שמאמצת את הקונצנזוס. מהרגע שאומץ הקונצנזוס, קשה לקבוצה שאימצה אותו להבין ולקבל שינויים. זה נכון בכל תחום, מהביטחון הלאומי דרך מעמד האישה, ההתייחסות לילדים אוטיסטים ועד למוסכמות בעניינים כלכליים. מפעם לפעם, לאורך תולדות האנושות, באים נביאי יום הדין (Doomsday profits) ומנבאים שהמוסכמות עומדות להישבר, ככל שמעמדו של אותו נביא גבוה יותר - כך נבואותיו לגבי שבירת הקונצנזוס יוצרת משברים גדולים יותר באותה החברה בה הוא פועל ומוכר. בתחום הכלכלי, כעובדה, רוב המשברים הקשים אותם הבטיחו נביאי יום הדין לא הגיעו מעולם, אבל בגלל ההד שהם יוצרים ככל שהתקשורת והעברת האינפורמציה מתקדמות יותר, כך גם השימוש באותם נביאים מקובל ותכוף יותר.
כדוגמא, לפני 215 שנים פרסם הכומר, תומאס מאלטוס, את ספרו, אחד הבסט-סלרים הגדולים בהיסטוריה, An Essay on the Principle of Population. ספר שהכניס את העולם לפאניקה, כאשר הסביר בלוויית כל הנתונים שהיו אז בנמצא, מדוע המשך הגידול באוכלוסייה יביא לרעב וכו'. משפחות גדולות היו אז חלק מהקונצנזוס, ואיש ממנהיגי אירופה דאז לא העלה על דעתו האפשרות של רעב ומלחמות כתוצאה מהמשך הגידול באוכלוסייה. הבעיה הכלכלית היחידה של סוף המאה ה-18 הייתה המשבר הפיננסי שהתפתח בזמנו ביבשת החדשה, ארה"ב, כאשר דווקא בהמשך לגאות כלכלית, כתוצאה מאינפלציה שהתפתחה וספקולנטים שפעלו בין ארה"ב לבריטניה, נוצרה בועת נדל"ן בחוף המזרחי של ארה"ב בעקבותיה החל משבר קשה בשוק האשראי האמריקני. משבר שכונהPanic of 1796-1797 .
המחקר של מאלטוס זעזע את הקונצנזוס וגרם למשקיעים של תקופתו לעבור להשקעות בזהב ובסחורות - "מה שבטוח בטוח". אם מאלטוס ובני זמנו היו עמנו היום, לבטח היו מתאשפזים מרצון כי המציאות של היום הייתה מטריפה את דעתם. לא רק שאוכלוסיית העולם גדלה מאז פי 7 ויותר, גם אחוז העוסקים בחקלאות, שמזין את 7 המיליארדים שמסתובבים על פני כדור, היווה בימיו של מאלטוס למעלה מ-80% מכוח העבודה, אך כיום ירד מתחת ל-3.5% ומן הסתם ימשיך לרדת כי ההיצע גדל בקצב מהיר מהביקוש. מאלטוס שיחק אותה בגדול - הפחיד עולם ומלואו. אבל ככל שהדברים נוגעים לכלכלה, במיוחד לשוק ההון, סיפור הקונצנזוס והסטיות הנובעות ממנו הולך ונעשה מרכזי יותר עם הזמן. בתחילת המאה ה-21 הפכו מושגים כמו "קונצנזוס האנליסטים" או "קונצנזוס הכלכלנים" לבוחן הביצועים (benchmark) המוביל.
ביום ו' האחרון פורסמו נתוני תעסוקה מאכזבים, "רק 88 אלף משרות חדשות נוספו לכלכלה במשך חודש מארס", זעקו הכותרות, "הרבה מתחת לקונצנזוס..." (שעמד על 190 אלף מועסקים חדשים, מה שכמובן הכה במדדי המניות). קונצנזוס הכלכלנים של המאה האחרונה בנושע אינדיקטור התעסוקה אומר, שללא התאוששות בתעסוקה - אין התאוששות בכלכלה, ונתוני התעסוקה של השנתיים האחרונות מסרבים לאותת על התאוששות כלכלית אמיתית. מה שמעניין, ששבוע לפני שפורסמו נתוני התעסוקה הלאומיים, פורסם הסקר החודשי בנושא התעסוקה במגזר הפרטי של חברת סקר השווקים ADP.זה האחרון הצביע על ירידה חדה ומפתיעה בביקוש לעובדים במגזר הפרטי - מה שהיה אמור להדליק נורה אדומה לגבי הקונצנזוס בכללי, אבל לא עשה זאת. הקונצנזוס לא שונה, למרות שמספר אתרים דיווחו במפורש שאין סיכוי שקונצנזוס של 190 אלף משרות חדשות בכלל ריאלי ().
ביום שישי, 08:30 שעון ניו יורק, "הופתעו" המשקיעים מהפער השלילי לקונצנזוס הכלכלנים - הסיבה לירידות באותו היום. מדוע בעצם לא שינו הכלכלנים את תחזיותיהם מטה? אנחנו לא בטוחים, אבל דעתנו שהציפיות להמשך התאוששות התעסוקה כגורם מוביל בהתאוששות הכללית מהוות כסיבה העיקרית. השיפור בנתוני התעסוקה הפך, בקונצנזוס, לתנאי הכרחי להתאוששות כלכלית - הרוב מאמין בכך ואינו מוכן לקבל אפשרות שמשקל התעסוקה בהתאוששות הולך ופוחת. אפילו הפרופסור ברננקי משוכנע, שללא התאוששות בתעסוקה הוא יצטרך להמשיך ולתמוך.
אבל האמת היא שמהפכות הטכנולוגיה והאינפורמציה משנות את רמות ההשפעה של האינדיקאטורים הכלכליים השונים על הצמיחה. התהליך שגרם לחקלאות, במהלך 200 השנים האחרונות, להפוך מהמעסיק הגדול ביותר לאחד השוליים ביותר, תוך עליות חדות בתפוקה וירידות חדות במחירים, חוזר על עצמו בתעשייה כולה (החל במהפכה התעשייתית והמצאת החשמל) בקצב שהולך וגובר. מהפכות הטכנולוגיה וה-IT הן הזרז לתהליך וגורמות לכך שמספר המועסקים פר מוצר (כל מוצר, מתחתונים ועד אייפון) הולך וקטן בכל המגזרים. אפל (סימול: AAPL) מעסיקה היום 73 אלף עובדים. בשנה הבאה, על אותם מוצרים, יועסקו במקרה הטוב 70 אלף, וכך זה יימשך בדיוק כפי שנמשך בחקלאות. המזל שבהתקדמותן, עקב יצירת נישות חדשות, המהפכות מייצרות משרות נוספות ושקלול התמורות (Trade-off) הוא שם המשחק החדש. העובדה שאינדיקאטור התעסוקה "מאכזב" מפעם לפעם במהלך התאוששות כלכלית וסוטה מהקונצנזוס (למטה וגם למעלה) אינה צריכה להפחיד (או לעודד) משקיעים - קונצנזוס ההתייחסות לגורם התעסוקה במאה ה-21 מושפע מהקונצנזוס של המאה ה-20, שפשוט אינו נכון יותר. אם הקונצנזוס לא יותאם המשקיעים ימשיכו להחליף מצבי רוח בכל חודש ורוביני יחגוג.
מה לעשות עם רדוור (סימול: RDWR)?
אחרי שפרסמה ההערכות מאכזבות לתוצאות הרבעון הראשון של 2013 שצפויות להתפרסם בקרוב (מכירות של 45 מיליון במקום ההערכות המוקדמות של החברה - 48.5-49.5 וקונצנזוס של 49.2 מיליון. הרווח למניה מוערך כעת ב-30 סנט בהשוואה להערכה הקודמת של 40-43 סנט עם קונצנזוס של 43 סנט) ירדה מניית RDWR ב-22.6% וזאת לאחר שבשלב מסוים ירדה ב-23.8% עם מחזור ענק של 3.6 מיליון מניות - פי 15.5 מהממוצע התלת חודשי.
ישנן 4 סיבות לירידה החדה שנגרמה בשל ביצה שעדיין לא יצאה מהתרנגולת. מבחינת עוצמת הירידה אין שום ספק שהתגובות לאי העמידה בקונצנזוס, נפילת "המתחרה" F5 Networks (סימול: FFIV) ב-20% (בדיוק מאותה סיבה) ומעורבות סוחרי ה-In-play, היו שלוש הסיבות העיקריות. עוד באותו היום חתכו 5 אנליסטים את המלצותיהם על FFIV - מה שכמובן השפיע על מצב רוחם של משקיעי RDWR שאינה מכוסה באותה מידה (35 אנליסטים ב-FFIV ורק 7 ב-RDWR). הסיבה הרביעית והשולית לדעתנו, היו הנתונים. קשה להאמין שהמשקיעים שקנו בעבר RDWR, מתוך אמונה ביכולות החברה ובביצועים שלה, מיהרו למכור, אבל מה זה משנה? שוב נוכחים המשקיעים הנאמנים שכותרות משפיעות פי כמה וכמה מנתונים כלכליים ועובדות. מה בדיוק עושה החברה ומול מי היא מתחרה?
בגדול, החברה נוסדה ב-1966 מבית היוצר של משפחת זיסאפל, פועלת בתחום ה-IT ומנוהלת ע"י רועי זיסאפל, "הבן של", שרכש לפני זמן רב את הערכת מיין סטריט וול סטריט יחדיו. רדוור מתמקדת בפיתוח, ייצור ושיווק של אפליקציות תוכנה משולבות, שעוזרות בתנועה, פיקוח ושמירה - הגנה על האינפורמציה ברשת (מה שקרוי Application Delivery and Network Security markets). מחד, מדובר באחד השווקים החשובים והמתפתחים במהירות. הפוטנציאל לחברה בעלת ידע, יכולות פיתוח, ייצור, שיווק וניהול כמו רדוור גבוה מאוד. אבל מאידך, זה גם אחד ממגזרי התעשייה התחרותיים ביותר עם רף כניסה נמוך מאוד, בדגש לגבי תחום ההתמקדות של החברה. בדבר אחד אין שום ספק - התחרות תלך ותגבר מצד חברות מתחילות, סטארטאפים ובעיקר מכיוונן של חברות כמו רדוור ואף גדולות ממנה בהרבה - חברות בעלות עוצמה כספית / שיווקית חזקה בהרבה. המתחרות העיקריות בתחום פתרונות ההעברה (Application Delivery) הן F5 Networks כאמור, סיסקו (סימול: CSCO), סיטריקס סיסטמס (סימול: CTXS) החברה הפרטית הגדולה מקליפורניה, A10 Networks ו-Brocade Communications (סימול: BRCD).
בתחום ההגנה ובמיוחד מערכות ה-Attack Mitigation Systems (הגנה ורטיקאלית), דגלה של החברה, היא מתחרה ב-Arbor Networks, חברת הבת של Danaher Corporation (סימול: DHR), האולט פאקרד (סימול: HPQ) שמחזיקה ב- TippingPoint Technologiesואינטל (סימול: INTC), בשל החזקתה בחברת McAfee. שימו לב שכל המוזכרות גדולות וחזקות בהרבה מרדוור. למרות התחרות העזה, שהולכת וגוברת מאז היציאה ממשבר 2008, מצליחה החברה להוכיח צמיחה ורווחיות. ממכירות של 94.6 מיליון דולרים והפסד של 31 מיליון, 1.6 למניה בשנת 2008, החברה עברה ב-2012 למכירות של 189.2, רווח של 31.8 מיליון רווח למניה של 1.36 דולר.
לעומת זאת, המניה התאוששה בצורה מרשימה משפל 2008 (עלתה מכ-5 דולרים בתחילת 2009 ל-42 דולרים שנתיים לאחר מכן), אבל מאז תחילת 2011 מסתמנת מגמה שבעקבות "אכזבות" מהנחיות, המניה נופלת בצורה חדה רק על מנת להתאושש מאוחר יותר עם העובדות. זה קרה פעמיים מאז תחילת 2011 - ביולי2011 בעקבות "אכזבת כותרות" שהתבררה לבסוף כאזעקת שווא, אז המניה נפלה ב-35% מאותה הסיבה שנפלה כעת - אכזבה מהנחיות. באותו החודש רק שנה לאחר מכן המניה נפלה ב-24%. הפעם בעקבות הכרזת השותפות בין ג'וניפר (סימול: JNPR) ל-Riverbed Technology (סימול: RVBD). שותפות שהחרידה את הקונצנזוס, שמא תנתק ג'וניפר את יחסיה עם רדוור.
בעדכון שנתן האנליסט איתי קידרון מאופנהיימר ביום ו' לאחר פרסום ההנחיות, הוא משאיר את המלצת הקניה על המניה, אבל מוריד את מחיר היעד מ-43 ל-35 דולרים. קידרון מציין שהם באופנהיימר, בדקו את החברה במהלך מארס ויצאו עם הרגשה חיובית, לכן הוא מאוכזב מהודעת החברה (נראה לו שבמהלך החודש האחרון לא היו ערים בחברה על חולשה כלשהי). "בעוד מספר הפקשושים (בין התחזיות לעובדות) בתחום ה-IT הולך וגדל", כותב קידרון, "האמנו שרדוור מבצעת טוב מהאחרים. בבירור נראה שטעינו..". קידרון טוען כי "משהו רע קרה בשבועות האחרונים של הרבעון". זה יכול לנבוע לדעתו מחולשה בהזמנות מאסיה או בתחום אפליקציות התוכנה בכלל. אולי משהו משתנה במחזוריות המכירות, אולם קשה לו מאוד להעריך, לכן החליט להשאיר ההמלצה בקנייה אבל להוריד משמעותית את מחיר היעד. הבעיה של קידרון היא אותה הבעיה של כל המשקיעים - עד פרסום הנתונים הסופיים ושיחת הועידה עם המנכ"ל קשה מאוד לדעת את מקור הבעיה, היקפה והשפעתה. לפיכך, קשה להעריך אם הירידה יוצרת הזדמנות קניה או שעדיין לא מאוחר לנטוש. צריך להמתין עד שיגיעו העובדות במלואן.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 11.משה 09/04/2013 11:57הגב לתגובה זואין ספק שחדשנות והתייעלות גוררות פחות מועסקים. וזו לא בעיה מעברית של הטווח הקצר, אלא בעיה מבנית שתלך ותחמיר ככל שהכלכלות המתקדמות יישמו יותר ויותר חדשנות והתייעלות, שייתרו את 'עבודת הכפיים'. הרי רוב הציבור לא מתאים לשיא הפירמידה האנושית, היכן שכישורי השכל הם בשיאם. וסתם, שלמה יאהב את זה- כתב מישהו בבלומברג בראש של שלמה, שדוח התעסוקה החלש הוא סימן לדוח תעסוקה חלש...
- 10.דוד 09/04/2013 09:49הגב לתגובה זוהאם הדוח היה טוב?
- 9.שלמה גרינברג 09/04/2013 09:25הגב לתגובה זולאורי (6): מה קורה? חוששים מהאטה גלובאלית, כרגיל. ממה בדיוק אתה מאוכזב? לגרודה(7): הזרמת הכסף היא בהחלט בין הסיבות לעליות במניות, אבל כשלעצמה אינה מספקת לכך.אתה מערבב כאן מספר נושאים שכדי לענות עליהם בצורה נבונה צריך הרצאה ארוכה. אכן,המצב הכלכלי הריאלי משתפר והולך וזה בעובדות אבל הקשרים שאתה מסיק שאני מייחס כביכול בין ההזרמה, העליות בבורסה, החוב, האינפלציה והמצב הכלכלי מצביעים על כך שאינך מבין מה אני כותב או שאיני כותב בצורה בהירה ל (8): אנסה להסביר את בעייתן של החברות הישראליות הקטנות בקרוב
- 8.שאול השואל 08/04/2013 22:38הגב לתגובה זוהאם המחיר הכלכלי של אחת מהן או שתיהן מצדיק כניסה להערכתך ?? תודה רבה.
- 7.גרודה 08/04/2013 21:59הגב לתגובה זוהחוב עבר את 16 טריליוני הדולר והפדלר מדפיס כמויות אדירות של כסף כדי לתמוך במערכת הפיננסית. האם לדעתך הזרמת כסף זו היא לא הסיבה האפשרית לעליות בבורסה בארה"ב? ואיך אמור להשפיע חוב אדיר כזה על העתיד הכלכלי של ארה"ב? . אתה לרוב טוען שמצב הכלכלה בארה"ב טוב וכראיה אתה מביא את העליות בשוק ההון והתשואה הנמוכה על אגרות של ממשלת ארה"ב . שאלתי האם יתכן שהעליות נובעות מכמויות כסף אדירות שנשפכו למערכת (שבתורן יגרמו לאינפלציה) או שאתה באמת טוען שהמצב הכלכלי האמיתי אכן משתפר והולך. תודה
- 6.אורי 08/04/2013 20:55הגב לתגובה זואולי יש לך מידע תודה
- 5.שלמה גרינברג 08/04/2013 18:19הגב לתגובה זואיני טוען שבכל משבר יש התייעלות (זה נכון בהגדרה אבל לא על כך אני מדבר כאן). גם לא אטען שמשברים גדולים מייצרים תחומי עיסוק חדשים, זה לא כך. אני מדבר על התרומה של מהפכות האינפורמציה/טכנולוגיה וגלובאליזציה וללא קשר למשברים. מהפכות אלו יצרו וממשיכות לייצר תחומים חדשים לבקרים בקצב שהולך וגדל ובמהירות שהולכת וגדלה, השווה את יצירת תחום המחשב ליצירת תחום הטלפון החכם או אורך הזמן שלקח לתעשיית המכוניות להתפתח לעומת הזמן שלקח לתעשיית המטוסים וההשלכות לתעסוקה
- 4.עדי 08/04/2013 16:16הגב לתגובה זואתה טוען, ואני מסכים איתך, שבכל משבר יש התייעלות של עסקים ולכן יש אח"כ פחות ביקוש לעובדים. לכן לטענתך עכשיו יש שיפור בכלכלה כי עסקים אכן מראים תוצאות טובות. אבל מה עם העובדים המובטלים? האם הם תורמים לכלכלה והחוסר גידול בכמות העובדים הוא שולי בכך. ובטח תוסיף ותטען כי המשברים הגדולים לרוב מייצרים תחומי עיסוק חדשים לעובדים אז מה פה הבעיה? הבעיה היא שיצירת תחומים חדשים היא תהליך ארוך יותר מתהליך של התאוששות העסקים ולכן היא צפויה לפגוע בקצב הגידול של הכלכלה הריאלית שכל אחד מאיתנו מרגיש
- 3.SHIMI 08/04/2013 15:37הגב לתגובה זוTO $6
- 2.shimi 08/04/2013 15:37הגב לתגובה זוTO $12
- 1.SHIMI 08/04/2013 15:36הגב לתגובה זוMARK IT