תחנות דלק

תחנות דלק הן נקודות המכירה הקמעונאית של דלקים לרכב, ובישראל הן מופעלות ברובן על ידי חברות דלק גדולות ורשתות פרטיות. מעבר לתדלוק, תחנות רבות כוללות חנויות נוחות, בתי קפה, שירותי שטיפה ועמדות טעינה לרכבים חשמליים, כך שהפעילות המסחרית הנלווית הפכה למרכיב משמעותי בהכנסותיהן – ולעיתים לרווחית יותר ממכירת הדלק עצמו.

מחירי הבנזין בישראל מפוקחים, ומחיר המקסימום לליטר מתעדכן מדי חודש על ידי משרד האנרגיה. הנוסחה מושפעת ממחירי הנפט והדלקים המזוקקים בעולם, משער הדולר ומרכיבי מס – ובראשם הבלו על הדלק ומע"מ, המהווים חלק ניכר מהמחיר לצרכן. שינויים בשיעור הבלו משמשים לעיתים כלי במדיניות הפיסקלית.

הענף נמצא לא פעם במוקד דיון ציבורי בשאלות של תחרותיות, מרווחי שיווק ופריסה גיאוגרפית. גורם נוסף המשפיע על עתידו הוא המעבר ההדרגתי לרכבים חשמליים, המחייב את מפעילי התחנות להיערך לשינוי בתמהיל ההכנסות ולהשקיע בתשתיות טעינה. הקרקעות שעליהן ממוקמות התחנות, לרוב בצמתים מרכזיים, מהוות אף הן נכס בעל ערך, ובמקרים מסוימים נבחנת הסבתן לשימושים אחרים.