אפליה

אפליה היא התייחסות שונה ובלתי שוויונית כלפי אדם או קבוצת אנשים, המבוססת על מאפיינים כגון מגדר, גזע, דת, מוצא אתני, גיל, מוגבלות, מעמד אישי או נטייה מינית, ואינה מוצדקת בשיקולים ענייניים. בישראל, כמו במדינות דמוקרטיות נוספות, קיימת חקיקה האוסרת אפליה
בתחומים שונים, ובהם תעסוקה, שירותים ציבוריים ומסחריים ומגורים, וקובעת סנקציות אזרחיות כלפי מי שמפר את איסור האפליה.

חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה וחוקים נוספים אוסרים על מעסיקים להפלות עובדים או מועמדים לעבודה על בסיס מאפיינים אישיים שאינם רלוונטיים
לתפקיד. גופים כמו נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה עוסקים באכיפת החוק ובטיפול בתלונות על אפליה במקומות עבודה, ומספקים ייעוץ וליווי לעובדים ולמעסיקים בנושא.

סוגיית האפליה מעוררת מדי פעם דיון ציבורי ומשפטי בישראל, בין היתר בשאלות הנוגעות לאיזון בין
זכות
לשוויון לבין זכויות וחירויות אחרות, כגון חופש העיסוק, חופש הדת וחופש הביטוי. בתי המשפט דנים מעת לעת בתביעות הנוגעות לאפליה, וקביעותיהם מעצבות את הפרשנות המשפטית של נושא זה בישראל, ומשפיעות על מדיניות מעסיקים וספקי שירותים.

בזירת התעסוקה
מדובר בעילת תביעה ממשית, שכן שאלות פסולות בראיון עבודה או פערי שכר בין קבוצות עובדים מזכות בפיצוי ללא הוכחת נזק ומחייבות מעסיקים לבסס מדיניות של שוויון הזדמנויות בעבודה ושל זכויות
עובדים.