מערכת המשפט
מערכת המשפט הישראלית מבוססת על שילוב של חקיקה ראשית, פסיקה ומשפט מקובל, ומורכבת מערכאות שיפוט אזרחיות, פליליות ומנהליות. בראש הפירמידה השיפוטית עומד בית המשפט העליון, המשמש גם כבית משפט לערעורים וגם כבג"ץ הדן בעתירות נגד רשויות המדינה.
לצד הערכאות
הרגילות פועלים בתי דין מיוחדים, ובהם בתי דין לעבודה, בתי דין רבניים ובתי משפט לענייני משפחה, כל אחד עם תחום סמכות מוגדר. מינוי השופטים בישראל מתבצע באמצעות ועדה לבחירת שופטים, המורכבת מנציגי הרשות המבצעת, המחוקקת והשופטת, לצד נציגי לשכת עורכי הדין.
בשנים
האחרונות עומדת מערכת המשפט במוקד דיון ציבורי ופוליטי נרחב, סביב שאלות של איזון בין הרשויות, היקף הביקורת השיפוטית על החלטות הממשלה והכנסת, ודרכי מינוי השופטים. הדיון כולל עמדות מגוונות, הן בקרב גורמים המבקשים לחזק את מעמד בית המשפט כמגן על
זכויות הפרט, והן
בקרב הקוראים להגברת הריסון השיפוטי ולהעברת סמכויות נוספות לרשות המחוקקת.
סמכויות הערכאות, יחסי הגומלין עם בתי הדין הדתיים והיקף הביקורת השיפוטית עומדים במוקד הדיון הציבורי, ולכן הכרעות בית המשפט העליון מעצבות את גבולות המשפט הציבורי בישראל.